ערי העולם צועדות לעברה של עצמאות אנרגטית

במהלך מאות השנים האחרונות תהליכי הגלובליזציה התרחבו לכל תחומי החיים, ובעשרות השנים האחרונות הגלובליזציה הגיעה לשיאים חדשים בעקבות גורמים ונסיבות כמו הקמת האיחוד האירופי, התעצמות תאגידי על, השפעת הרשתות החברתיות על חיינו והוזלה משמעותית בייצור ושינוע סחורות.

בשל כך, מדינות קשרו קשרי מסחר ענפים, חתמו על הסכמי סחר משמעותיים והתמקדו ביתרון היחסי הכלכלי שלהן – בין אם באמצעות משאבי הטבע שעמדו לרשותן, כוח עבודה זול או יצירת סביבת עבודה טכנולוגית וחדשנית בעולם המשתנה. שדות התעופה, הנמלים הימיים וציים של משאיות הם המנוע מאחורי הסחר העולמי – הייבוא והייצוא של מדינות העולם שבר שיאים כלכליים, ומדינות שונות תלויות זו בזו במוצרים רבים, ובעיקר בתחומי האנרגיה והמזון.

עת פלשה רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, אותם מאפייני גלובליזציה של חוסר כלכלית של מדינות, במיוחד בתחומי האנרגיה והמזון, עמדו למבחן. לפני המלחמה, רוסיה ואוקראינה היו למקור אדיר של גז ושל חיטה לרבות ממדינות העולם. כפי שניתן לראות בתרשים, בעוד שבתחילת 2019 כ-50% מהגז שיובא לאיחוד האירופי היה מרוסיה, בנובמבר 2022 רק כ-13% מהגז שיובא היה מרוסיה. 

חודשי מלחמת רוסיה-אוקראינה הראשונים לוו בדיון ציבורי ער בשאלה כיצד ייראה "החורף הבא" (חורף 2023), התקופה בשנה שבה צריכת הגז היא הגבוהה ביותר, בעיקר למטרות חימום. לדיון הזה נדרשו להתייחס ממשלות מדינות האיחוד האירופי במגוון דרכים: ייבוא גז ממדינות אחרות (בעיקר מדינות המפרץ) והשקעה חסרת תקדים ביצירת גז ממקורות אנרגיה מתחדשים בתוך האיחוד האירופי.

לפני המלחמה, רוסיה ואוקראינה ייצרו יחד כ-30% מהחיטה הנסחרת בעולם, 15% מהתירס ו-65% מאספקת זרעי החמניות. הפלישה הרוסית לאוקראינה גרמה למערכת המזון העולמית להגיע לנקודת שבירה – הייצוא מאוקראינה הוגבל בשל פעולות צבאיות של רוסיה והייצוא מרוסיה הוגבל על ידי מדינות רבות בשל סנקציות כלכליות. בשל כך, מחירי החיטה עלו ואיתם גם מחירים של מוצרים רבים, וממשלות רבות ניצבו בפני אתגר משמעותי של המשך אספקת מזון סדירה ויציבה במחירים סבירים. 

סוגיית המזון גררה דיון ציבורי ער, שבמסגרתו רבים קראו לעסוק בתכנון עצמאותה של המדינה לספק את המזון לאזרחיה בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בעיתות חירום. זו הסיבה שמדינות רבות בחרו להשקיע ביוזמות ותכניות המעודדות חקלאות פנים, שיבטיחו את קיום החוסן התזונתי שלהן אל מול אירועים ותהליכים שונים ומתפתחים בעולם.

העיר
אי-הביטחון התזונתי של מדינות רבות בשילוב שינויי האקלים המתרחשים בזמננו מאלץ ערים רבות לייצר תוכניות ייעודיות ולהשקיע תקציבים בקידום חקלאות עירונית, יצירת יערות עירוניים, 'פירוא' (פעולה יזומה לשיקום בתי גידול טבעיים), ומעבר לנייטרליות בפליטת הפחמן באמצעות שימוש באנרגיות מתחדשות.

תחום החקלאות העירונית מטפס בשנים האחרונות לפסגות חדשות ומתחוללת בו מהפכה של ממש. גינות ירק מוקמות בזו אחר זו בצמוד לבנייני מגורים ומייצרות מזון לקהילה הסובבת אותן. ערים מחלקות לתושבים עצי פרי לשתילה כחלק מעידוד החקלאות העירונית. שוק החוות האנכיות (vertical farming) צומח ונאמד ב-2021 בכ-3.1 מיליארד דולר. בשנת 2023 הגיע כבר ל-5.1 מיליארד דולר וצפוי עד שנת 2028 להיות שוק המגלגל סכום של 15 מיליארד דולר. גגות, מחסנים גדולים ומרתפים תת-קרקעיים מהווים שטח גידול ליצירת מזון. לחוות המזון האנכיות יתרונות רבים.

'פירוא' הוא אמצעי נוסף בהתמודדות עם שינויי האקלים, בשמירה על המגוון הביולוגי (biodiversity) והבטחת קיומה של שרשרת המזון בעולם החי. משמעותו היא השבת הטבע ובתי הגידול למקומות שבהם הוא נהרס בשל פיתוח, חקלאות או זיהום. ערים מקדמות תוכניות המעודדות יצירת רחובות ושטחים ירוקים, לצד קנים לציפורים ועטלפים, כוורות, בריכות לדגים וחיות ימיות. בין היתר, ערים מבקשות להפוך את גגות הבניינים לשטחים אלו ובכך לנצל שטח נוסף ומשמעותי בתוך העיר. תוצאות תוכניות שונות מרחבי העולם מראות כי מינים רבים יותר של חיות אכן נצפו. יצירת יערות עירוניים באמצעות עידוד צמיחה מאסיבית של עצים ושיחים גם הוא חיוני במערכת האקולוגית. אלו מסייעים לניהול מי הנגר העירוניים ומונעים שיטפונות, מפחיתים את החום בשטח העירוני ומעודדים שימוש במי גשמים.

בנוסף, ערים מבקשות להפוך להיות ניטרליות בפליטת הפחמן שלהן, בעוד כיום ערים אחראיות ליותר מ-60% מפליטות הפחמן בעולם. עיריות ברחבי העולם משקיעות ביצירת שבילי אופניים ועידוד הליכתיות, תחבורה ציבורית חשמלית ובוויתור על הרכב הפרטי. אחד הנדבכים המרכזיים לעצמאות אנרגטית הוא תכנון סולארי פאסיבי (passive solar building design), שמאפשר לנצל את אנרגיית השמש עבור קירור או חימום באופן ישיר, ללא שימוש באמצעיים טכנולוגיים. ניהול הפסולת העירונית באופן אקולוגי על ידי הגברת השימוש החוזר ועידוד מחזור מאפשר לערים לפלוט פחות פחמן. היוזמות והטכנולוגיות בתחומים אלו ימשיכו לצמוח משמעותית בשנים הקרובות וזהו הזמן לייצר תשתיות עירוניות לעצמאות תזונתית ואנרגטית בכדי להפחית את התלות באירועים גלובליים וגאו-פוליטיים.

*כותב המאמר, ניר אברהם, הוא שותף מייסד בחברת בילד אסטרטגיה אורבנית בע"מ

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: ניר אברהם בילד אסטרטגיה אורבנית בע"מ