בעל נכסים בפתח תקווה נדרש לשלם ארנונה ותשלומים נוספים. לאחר שההשגה שהגיש לא נענתה בזמן, הוא עתר נגדה – וזכה
מחיר האיחור: עיריית פתח תקווה איחרה להגיב במספר ימים – ותשלם. בית המשפט המחוזי בלוד קיבל עתירה מינהלית של בעל נכסים בפתח תקווה, שעתר בדרישה לאשר השגות שהגיש נגד חיובו בארנונה ודרישות תשלום נוספות, בגלל עיכוב של יומיים בתגובת מנהל מחלקת הארנונה להשגות שהגיש. השופט שמואל בורנשטיין שקיבל את העתירה, קבע בהחלטתו: "גם איחור קצר, אפילו של יום אחד, איחור הוא". בנוסף לקבל ההשגה, הוא הטיל על העירייה הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
העותר, שהוא בעליהם של ארבעה נכסים בעיר, קיבל חיוב על ארנונה ודרישות תשלום נוספות. בהשגה שהגישה לעירייה הוא טען בהשגותיו כי עומדות לזכותו טענות שיהוי והתיישנות, כי מדובר בחיובים רטרואקטיביים. הוא טען עוד כי בכל מקרה יש לבטל חיובי הפרשי הצמדה וריבית, כי הנכסים טרם אוכלסו, כי הוא זכאי לפטור מארנונה. בנוסף, טען כי נפלה טעות בחישוב השטחים לחיוב.
את השגותיו שלח בדואר רשום בתאריך ב-28 בדצמבר 2021, ולמחרת הדואר עם ההשגות התקבלו בעיריית פתח תקווה. על פי חוק הארנונה, מנהל הארנונה מחויב להשיב על השגות בתוך שישים יום מיום קבלת ההשגה, אחרת ייחשב כאילו קיבל את ההשגה. תשובות מנהל הארנונה הוגשו ונשלחו בימים 3 במרץ ו-6 במרץ 2022. לדברי העותר, מאחר שביום 27 בפברואר 2022 חלפו 60 יום ממועד הגשת ההשגות, יש לקבלן נוכח הוראת החוק.
העירייה, מצדה, טענה כי ההשגות הגיעו לראשונה לשולחנו של מנהל הארנונה רק ביום 2 בינואר, וממועד זה צריך למנות את תקופת 60 הימים. יתר על כן, העירייה טענה כי כבר ב-22 בפברואר הוא ענה להשגות, אך רק ב-1 במרץ הדואר נשלח. לטענת העיר, בין המועד שבו הגיעו ההשגות לשולחנו של מנהל הארנונה ועד למועד שבו נשלחו תשובותיו להשגות, לא חלפו 60 יום.
עוד טענה העירייה כי יש להביא בחשבון את האינטרס הציבורי בשמירת הקופה הציבורית, וכי ממילא לא מדובר אלא באיחור קל כך שלא מתקיים הרציונל בחינוך הרשות להשיב במועד. העירייה העלתה טענות נגד העותר, וכתבה כי "אין לאפשר לחוטא לצאת נשכר שהרי העותר, בחוסר תום לב, לא דיווח במשך שנים על השימוש בנכס, וכן כי בכל מקרה אין ליתן לעותר את הסעד המבוקש על שום שטענותיו במסגרת ההשגות אינן יכולות להיות נדונות במסגרת השגה".
השופט, כאמור, החליט לקבל את העתירה. "יש לייחס משקל רב לחשיבות הנודעת למתן תשובות במועד להשגות בתחום הארנונה, על מנת לתרום לתכנון הכלכלי של פעולותיהם של הנישומים", הוא כתב. הוא דחה את טענת העירייה שלפיה צריך לחשב את פרק הזמן לתגובה על השגה מרגע שזו מגיע למנהל הארנונה: "האזרח נדרש לשלוח את ההשגה למנהל הארנונה בהתאם לכתובתו או לפרטי קשר אחרים שהעירייה מפרסמת בכל הנוגע לפניות אליו. מעבר לכך, אין בידו לשלוט באופן שבו מתגלגלת ההשגה במשרדי העירייה. עניין זה אמור להישאר עלום ושקוף מבחינתו של הנישום. האופן שבו מתנהלים ענייניו הפנימיים של תאגיד הוא עניין של ניהול פנימי".
השופט בורנשטיין קבע כי: "אין לקבל את טענת המשיבה (עיריית פתח תקווה) לפיה מועד זה הוא המועד שבו הגיעה ההשגה לשולחנו של מנהל הארנונה, אלא היום הקובע הוא היום שבו הגיעה ההשגה לראשונה לעירייה". הוא הוסיף עוד כי: "כל עוד התשובה מצויה במשרדו של מנהל הארנונה, גם אם כבר נחתמה, אין לומר כי המנהל השיב להשגה; כל עוד התשובה לא יצאה לדרכה והמעשה הפך לעשוי וסופי, אי אפשר לומר כי המנהל השיב להשגה. משמע כי את תחילת התקופה (שעליה יש להשיב להשגה) יש למנות מהמועד שבו ההשגה הגיעה לראשונה למשרדי העירייה, וסופה הוא במועד שבו התשובה יצאה ממשרדי העירייה".
בסיום פסק הדין, הוסיף השופט: "אני ער לכך כי מדובר בתקופת איחור קצרה ביותר, כמו גם לפגיעה הפוטנציאלית בקופה הציבורית מקום שבו השגה מתקבלת בשל איחור, אפילו איחור קל ביותר, במתן התשובה. עם זאת גם איחור קצר, אפילו של יום אחד, איחור הוא".
כאמור, לצד קבלת העתירה, השופט הטיל על העירייה הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
