עו"ד איריס פרנקל כהן על ההתערבות הרשות בשכר המארגנים: "יש העמסות של עלויות שפוגעות בתהליכים ובתמורות"

"מדוע המדינה דורשת מבעלי דירות להחזיר את סבסוד ההתחדשות, ולא חשבה ללכת לתושבי רעננה עם בניית המטרו? אם יש אנשים שגרו שנים בשיכונים וירוויחו, אז שיהיה להם לבריאות", כך אומר ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, בביקורת על הסעיף בחוק ההסדרים שלפיו בעלי דירות יחזירו למדינה את סבסוד ההתחדשות, ואשר בסופו של דבר לא אושר בכנסת.

דבריו של רביבו נאמר בפאנל שעניינו "ככה בונים התחדשות עירונית", שנערך במסגרת כנס "מגדילים".

מנחה הפאנל, עו"ד זיו גרומן, בעלים משרד גרומן ושות', הציג את מטרת הדיון בשאלה: כיצד בונים התחדשות עירונית. יאיר רביבו, שעירו לוד עוברת תהליכי התחדשות משמעותיים, אמר: "זכיתי להיות ראש עיר בעיר שמחדשת את עצמה אחרי הרבה שנים. החלטנו להפוך את העיר. הבנתי שהשינוי בעיר יכול להיות דרך מגורים. החלטנו ללכת למהלך נרחב של התחדשות עירונית והלכנו על מנות גדולות. יש בעיר 10 ותמ"לים שאושרו, לקחת שכונות שלמות וללכת לדרך לפינוי בינוי".

על הסעיף בחוק ההסדרים, שקובע כי סבסוד ההתחדשות בפריפריה יוחזר עם מכירת הדירה (סעיף שבוטל כאמור, בסופו של דבר), אמר רביבו: "המדינה לא חשבה ללכת לתושבי רעננה עם בניית המטרו וביקשה שישתתפו בהוצאות, למרות עליית מחירי הדירות שלהם. לא חשבו ללכת למי שזכה בדירת מחיר מטרה. כאן רק מגדילים פערים. אותם אנשים שגרו שנים בשיכונים עלובים ורוצים להרוויח? לבריאות. זה לא חלק מצדק חברתי? אז עצרנו את הגזירה הזאת, שיכלה להוריד את השאלטר על התחדשות, כי ככה אף אחד לא יחתום על תכניות".

מאיר ברון – מנהל ראש התחדשות עירונית חברת דמרי, אמר כי: "נערי האוצר כל כך אקדמאים, כולם למדו אבל לא מבינים את השטח. אני לא יודע אם הם רוצים להוריד את השאלטר או שהם לא מבינים". 

עו"ד גיא פרבמן, מייסד ובעלים משרד רשף פרבמן ושות': "הם מנותקים ממה שקורה. צריך לזכור שלגבי פרויקט התחדשות עירונית. אם תחזיר את הסבסוד –זה להגיד שאין התחדשות עירונית. התחדשות נותנת יותר דירות וזה יקטין את העלייה במחירי הדירות. זה יסייע לחידוש העיר, תשתיות, תחבורה, ממ"דים".

עו"ד איריס פרנקל כהן- יועמ"ש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "אף אחד לא נמצא במגדל שן. יש הרבה שיקולים וצריך לתת כבוד. המדינה מכניסה יד עמוקה לכיס, החל מוויתור על מסים, מענקים, קרקע משלימה אנחנו מקשיבים ולחלוטין לא מנותקים". 

ברון השיב: "יש לא מעט מינהלות התחדשות שמפריעות לנו ואנחנו משתדלים לעקוף אותן. רובן טובות ועוזרות, אבל יש לא מעט שמאוד התאכזבנו מהם".

עו"ד גרומן העלה בדיון את המדיניות שקידמה הרשות להתחדשות עירונית בנוגע להגבלת שכר מארגני התחדשות, ועו"ד פרנקל כהן השיבה: "עיני אינה צרה במי שמרוויח מתהליכי התחדשות, אבל לעתים יש העמסות של עלויות שפוגעות בשני דברים – בתהליכי ההתחדשות והתמורות שהדיירים מקבלים. כשבאים לדייר, המארגן אומר "אני מקבל את השכר שלי מהיזם, לא עניינו של הדייר כמה אני מרוויח". אבל זה עניינו של הדייר, כי אותו מיליון שקל זה העמסה על הפרויקט ומגביל את זכויות הדייר. יש משמעות לעבודה של מארגנים, אבל בשכר טרחה סביר ומידתי. לכן ההנחיות שהוצאנו זה להסביר לדיירים מהי משמעות העבודה של המארגנים ומה סביר שירוויחו במסגרת סל השירותים שהם מעניקים לדיירים".

אלון ווייזברג יו"ר לשכת המארגנים, תקף את מדיניותה של הרשות להתחדשות בנושא שכר המארגנים: "אני לא חושב שהרשות להתחדשות עירונית מכירה את הדיירים, כמו שאנחנו מכירים. הרשות לא יודעת מה אנחנו עוברים עד שיוצא פרויקט. עבדנו תקופה ארוכה והקמנו לשכה שרוצה להפוך את המארגן לפרופסיה. ביקשתי שלא תחזירו אותנו לעולם הקומבינה, וזה מה שעשיתם. יש לשכה ואנשים שעובדים כדי לתת שירותים, והרשות להתחדשות בלי סטטיסטיקה קיבלתם החלטה. אם הייתם בודקים כמה תבע"ות יש, הייתם מבינים שמארגן זה מאסט ובלעדיהם אין התחדשות. מארגן זה לא מאכער. אתם מחזקים את היזמים, לדיירים לא תהיה אוזן קשבת".

עו"ד פרבמן ענה על כך: "יש לכם אפס אחריות, האחריות היא על עורכי הדין".

בעל תפקיד משמעותי נוסף בהתחדשות הוא המפקח. יריב בכר – בעלים של "יריב בכר הנדסה ניהול ופיקוח" הסביר כי בהיעדר הגדרה ברורה של מיהו מפקח, המקצועיות הפכה לכלי החשוב ביותר: "כלי מאד חשוב של מפקח, זה לתפוס את העניינים ואת הבעיות כשהם קטנים. צריך להכיר את ההסכם והמפרט, צריך לבקר לאורך כל התהליך, וצריך להיות איש מקצוע. הרי אין דבר כזה מפקח, ולמעשה כל אחד יכול להיות מפקח. אז צריך להכיר את העבודה ואת התקנים, צריך להתייעץ עם קולגות. כשאתה מגיע ככה, הכל פרוס לפניך ויקשיבו לך".

שי ענבי – בעלים ומנכ"ל הרשת הנדל"נית גט סטטוס, אמר בפאנל כי עניין חשוב בתהליכי התחדשות הוא שקיפות, ואת הדבר הזה ניתן להשיג באמצעות פלטפורמות מידע כמו "גט סטטוס": "התרומה של גט סטטוס היא בכך שהיא מספקת שקיפות מכל הצדדים, יזם, מארגן, עו"ד, מינהלת עירונית. הדייר רוצה מידע מתוך מערכת אחת, מתוך פלטפורמה אחת, לא מתוך כמה וכמה מערכות. הדיירים רוצים שזאת תהיה מערכת שלהם. היום גט סטטוס זה רשת נדל"נית עם מיליון דיירים, עשרות מינהלות ומשרדי עורכי דין. שקיפות זה נושא רגיש וקריטי דווקא בתחום הארגון, כי הדיירים רוצים להרגיש שהתהליך הזה מתבצע בצורה שקופה. כאשר בעלי דירות מרגישים שהפרויקט מתנהל בצורה שקופה, אז פלטפורמה כזאת זה כלי שמאפשר לנהל את הפרויקט".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן