מתי ביום בהיר אחד נזכה כולנו ב-15 לחודש לצפות במדדי דיור שלצידם לא הסימן פלוס אלא דווקא מינוס, יהיה קטן ככל שיהיה?
לא צריך להיות קורא בקפה, אסטרולוג, אצטגנין רואה בכוכבים, או סתם קורא מחשבות על מנת לנחש את מדדי הדיור הבאים. חופשי חודשי, כמו רוטינה, אנחנו קוראים מידי חודש בחודשו את נתוני הלמ"ס, שומעים על עוד 2 אחוזים שנוספו למדד הדיור, שבסך הכל הוא עלה בשנה הקלנדרית האחרונה ב-9.2 אחוזים, ומבלי להרגיש, אנו מתעוררים לבוקר חדש עם עוד כמה עשרות אלפי שקלים שנוספו למחיר דירה ממוצעת במדינת ישראל, 2021.
ובד בבד לעליית מדד הדיור, קראנו במהלך הקיץ האחרון ידיעה קטנה ולא כל כך בולטת בירכתי העיתונים ואתרי האינטרנט, על כך ששומו שמיים, חברת נשר, בעלת המונופול על המלט במדינת ישראל, העלתה בעוד 11.5 אחוזים את מחיר המלט, זאת לאחר שהמלט המיובא התייקר אף הוא, ב-15 אחוזים. וגם לנתונים האלה אנחנו רגילים, שהרי שבוע בלבד לפני כן נצנץ המספר 11.5, אבל בהקשר לגמרי אחר, ה-11.5 מיליארדי שקלים שרבבות ישראלים לקחו בחודש יולי האחרון.
אבל כל זה כאין וכאפס לעומת המספרים הכמעט דמיוניים של מחירי הקרקע בשורה ארוכה של מכרזי רמ"י שבוצעו במהלך מחצית השנה האחרונה, החל ממכרז מע"ר העיר מודיעין, דרך מכרז גדול שהיה ברמת בית שמש וכלה במכרז בשכונת קריית שלום שבדרום תל אביב, כשהמשותף לשלושתם הייתה העובדה שהם תומחרו בלא פחות מ-20 אחוזים מעל למחירי השוק באותם מקומות, נכון להיום. וכל זה מתגמד לעומת נתוני המכירות, הכמעט היסטריות, של הרבעון שעבר, אפריל-יוני, שהיו גבוהים ב-36 אחוזים לעומת הרבעון הקודם.
לשם המחשה, אם מחיר דירה ממוצעת במדינת ישראל היה לפני 15 שנה, ב-2006, בטרם החל הראלי הבלתי נגמר של עליית מחירי הדיור, כ-700 אלף שקלים בלבד(כן, כן!) הרי שכיום מחירה של דירה עממית ממוצעת דומה הינו כ-1.6-1.7 מיליון שקלים, כלומר פי 2.5 יותר. ואם לפני 15 שנה הייתה לכ-72 אחוזים מהישראלים דירה בבעלות, הרי שכיום האחוז ירד באופן דרמטי לכ-65 אחוזים, ואם ניקח בחשבון את העובדה שמאז 2006 נוספו למניין תושבי ישראל עוד כ-2 מיליון תושבים, אזי המספר האבסולוטי של הישראלים ללא דירה בבעלות עלה ביותר ממיליון.
זוהי תיבת פנדורה שנפתחה לפני 15 שנה לא בשל כוח עליון, אלא בשל מחדל מתמשך של ממשלות ומקבלי החלטות שלא השכילו לראות את הנולד, היו בטוחים שהבעיה תיפתר מאליה, כך או אחרת, וכשנוכחו לדעת שיש כאן משבר מתמשך ושגדל כול הזמן, הלכו וטיפלו במקום הלא נכון, ריסנו באופן מלאכותי את הביקושים, זאת במקום לטפל בבעיה האמיתית, המחסור בהיצע הגדל והולך.
לדוגמא, הניסיונות הבלתי נלאים, שחוזרים על עצמם גם בעצם ימים אלה על ידי בנק ישראל ופקידי האוצר, להכביד את היד על המשקיעים, זוהי בדיוק דוגמא קלאסית היכן אסור בשום פנים ואופן לפגוע. אם היו משקיעים את אותם מאמצים ברעיונות יצירתיים כיצד להגדיל את ההיצע, בין אם על ידי הגדלת זכויות הקבלנים ב-30 אחוזים(שבס כחלון) פותרים אחת ולתמיד את בעיית המחסור בעובדים זרים ושמים אחת ולתמיד סוף להשתוללות רמ"י במחירי מכרזי הקרקע, הן הסתם מצבנו היה טוב בהרבה וקצת (הרבה) להוריד את הבירוקרטיה והרגולציה המיותרת והעודפת.
אני סומך על ממשלת ישראל ובראש וראשונה על שרת הפנים, כמו גם שרי השיכון והאוצר, יידעו להכניס סוף סוף סדר לסאגה הבלתי נגמרת הזו, כך שביום בהיר אחד נזכה כולנו ב-15 לחודש לצפות במדדי דיור שלצידם לא הסימן פלוס אלא דווקא מינוס, יהיה קטן ככל שיהיה. חלום באספמיה? אולי. את התשובה לכך, הן הסתם, יידעו לתת לנו הקוראים בקפה או האצטגנינים הרואים בכוכבים…
*כותב המאמר, רוני מזרחי, מכהן כנשיא לשכת הקבלנים והינו בעלי קבוצת "מזרחי ובניו"
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
