banner
אילוסטרציה // מגדילים
אילוסטרציה // מגדילים

מספר הדירות הריקות בישראל במגמת עליה והחקיקה שאמורה לטפל בכך לא חודשה

בדיקת מגדילים: מספר הדירות הריקות בישראל נמצא במגמת עליה. בשנת 2019 עמד הנתון על קצת יותר מ-180 אלף דירות, לעומת 170.3 אלף דירות בשנת 2018. הנתון נמצא במגמת עליה מאז תחילת שנות ה-2000. לפני מספר שנים נקבעה הוראת שעה המאפשרת גביית ארנונה כפולה על ידי העיריות אך יישומה היה חלקי והיא לא חודשה

אורי חודי 20.10.2020

בשנים האחרונות עלתה לכותרות תופעת דירות הרפאים – הדירות הריקות שאינן בשימוש. לאחר נתונים שהעידו על עליה במספר הדירות הריקות קודמו יוזמות חקיקה שונות, בין היתר כאלו שניסו לגבות ארנונה כפולה כדי לדרבן את בעלי הנכסים להשכיר את הדירות. בדיקת 'מגדילים' מעלה כי בעוד יוזמות החקיקה נתקעו ולא המשיכו להתקדם – מספר הדירות הריקות המשיך להאמיר.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בשנת 2019 עמד מספר הדירות הריקות בישראל על כ=180 אלף שירות. מדובר בעלייה משמעותית מהשנה הקודמת אז עמד נתון זה על כ-170 אלף דירות. נציין כח על פי הנתונים, הנתון של שנת 2019 הוא הגבוה ביותר מאז תחילת שנות ה-2000.

כדי להבין עד כמה האמיר מספרן של הדירות הריקות בעשרים השנים האחרונות להלן כמה נתונים. בשנת 2001 עמד נתון זה על 92.7 אלף דירות בלבד. בשנת 2005 מדובר ב-110.3 אלף דירות. בשנת 2010 הנתון עמד על 140.5 אלף דירות ובשנת 2015 על 148 אלף דירות. 

בשלב זה חשוב לציין עוד נקודה. לא כל הדירות מתוך 180 אלף הדירות הן דירות ריקות המוחזקות על ידי תושבי חוץ או משקיעים ולא מושכרות, וגם לא כל הדירות הן דירות ריקות שקבלנים לא מצליחים למכור למשל. יש עוד מספר סיבות. על פי נתוני הלמ"ס פילוח הדירות הריקות מעלה מספר סיבות והנתונים גם כוללים את ההיקף של הדירות הריקות בכל פרמטר. הסיבה הנפוצה ביותר היא דירה שעומדת ריקה ומוכנה אך טרם נכנס אליה דייר חדש (34.5% מכלל הדירות הריקות), הסיבה השנייה היא שימוש בדירה מידי פעם (21.3%), סיבה נוספת היא דירה חדשה בבנייה או שטרם אוכלסה (12.7%), דירה הרוסה אטומה או נטושה (10.8%), דירה בשיפוצים (8.8%), דירה בבעלות אדם שנפטר או עבר למוסד (6.1%) ואחר (5.8%).  כאמור, ניתן לראות שהסיבות מגוונות, אך השיעור הגבוה של דירות ב'שימוש מידי פעם' ודירות שטרם נכנסו אליהן דיירים מעיד כי לא מעט דירות יכולות לשמש גם להשכרה למשל.

לפני מספר שנים עלה הנושא לדיון ציבורי, בין היתר בעקבות המחאה החברתית וגם במסגרת משבר הדיור שהוביל לעליות מחירים חדות. אחת הטענות היו שחלק לא מבוטל מהדירות הריקות מוחזקות על ידי תושבי חוץ שמשתמשים בדירה ימים ספורים בשנה בלבד ובשאר הזמן היא עומדת ריקה. דו"ח טרכטנברג שפורסם בימי המחאה החברתית קבע כי מדובר בכ-50 אלף דירות כאלו ברחבי הארץ. כדי להילחם בתופעה החליט קבינט הדיור בשנת 2013 כי על דירות שעומדות ריקות למעלה מ-9 חודשים בשנה תוטל ארנונה כפולה.  המטרה הייתה לדרבן את בעלי הדירות להשכיר את הדירות ולא להשאיר אותן ריקות, ובכך לסייע בהגדלת מלאי הדירות להשכרה. מספר שנים לאחר מכן נעשתה ביקורת על יישום הוראת השעה והסתבר כי העיריות התקשו לאתר את הדירות ולחייב את הארנונה הכפולה. למרות זאת הוחלט להאריך את הוראות השעה – אך למרות ההחלטה, בירוקרטיה מנעה את המהלך והוא לא חודש. 

נתוני הלמ"ס גם מעידים היכן התופעה נפוצה במיוחד. על פי הנתונים העיר בה השיעור הגבוה ביותר של דירות ריקות היא תל אביב – 18.7 אלף דירות (10.4% מכלל הדירות הריקות בישראל). במקום השני ירושלים עם 14.6 אלף דירות ריקות (8.1% מכלל הדירות הריקות בישראל). בחלוקה על פי מחוזות – המחוז בו המספר הגדול ביותר של דירות ריקות הוא מחוז תל אביב עם 43.3 אלף דירות (24% מכלל הדירות). 

ממשרד הפנים נמסר בתגובה על אי חידוש הוראת השעה כי: "הוראת השעה בנוגע לתעריפי ארנונה למבנים שאינם בשימוש פקעה בסוף 2016. יוזמה אחרת לחידושה לא מוכרת במשרד הפנים. בזמן תחולתה של הוראת השעה היא יושמה רק ברשויות בודדות, לפיכך אין למשרד הפנים נתונים ארציים לנושא זה".

מעיריית ירושלים נמסר כי: "לפני מספר שנים הייתה תקנה של שר הפנים שאפשרה לחייב דירות רפאים בכפל ארנונה. מועצת העירייה אישרה זאת ושרי הפנים והאוצר אישרו לחייב כך. התקנה הייתה בתוקף לשנתיים והיא לא חודשה ולכן אין אפשרות חוקית לחייב דירות כאלה בכפל ארנונה".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר: גביית תעריף ארנונה מוגדל למבנה מגורים שאינו בשימוש קבוע נבע מהוראת שעה ממשלתית בשנים 2016-2015. החל מ-2017 לא הוארך תוקפה של הוראת שעה זאת ועל כן גם החיוב לא מבוצע".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות