אדריכל גיל שנהב // גיא גלעד
אדריכל גיל שנהב // גיא גלעד

התחדשות עירונית כסולידריות חברתית

"לאשר ליזם ביצוע פרויקט התחדשות עירונית במגדל העמק באזורי הביקוש, רק במידה והוא מתחייב לבצע במקביל חיזוק של בניין שאינו תקני באחד מיישובי הפריפריה המצויים ברמת סיכון גבוהה לרעש אדמה" // דעה

מגדילים 20.08.2018

תמונה: אדריכל גיל שנהב // צילום גיא גלעד

מאת: אדריכל גיל שנהב, כנען שנהב אדריכלים והחברה לפיתוח והתחדשות עירונית

דו"ח מבקר המדינה קובע כי מדינת ישראל לא ערוכה כלל למקרה של רעש אדמה גדול. פרק המתייחס לתוכנית מתאר ארצית- תמ"א 38, לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, קובע כי התוכנית אינה מממשת את ייעודה, במיוחד לא בפריפריה, היכן שהיא נחוצה בעיקר ובמיוחד.

במקור, הרי ידוע כי תמ"א 38 ותוכניות פינוי בינוי נועדו, בראש ובראשונה, לחזק ולחדש בניינים ישנים ומסוכנים. בפועל נוצר מצב בו השיקול הנדל"ני, העסקי- כלכלי, גבר על יתר השיקולים. במקום לפעול בישובים בהם דחוף באמת לפעול, בשל הקרבה לאזור גיאוגרפי מועד לרעש אדמה, עתיר מבנים שלא יעמדו באסון רעידת אדמה חזקה, מתרכזת עיקר הפעילות כיום באזור המרכז, באזורי הביקוש, בהם הכדאיות הכלכלית גבוהה והיישום אפשרי. חשיבות נושא זה מתחדדת בתקופה האחרונה, בעקבות רעידות האדמה שהורגשו בצפון הארץ. במזל הפעם לא נפגעו אנשים ולא ניזוקו בתים באופן חמור , יחד עם זאת, כולנו יודעים שזה עלול חלילה להיגמר אחרת .

בישראל קיימות היום מעל 810 אלף יח"ד שאינן עומדות בתקן לרעידות אדמה אשר נכנס לתוקף בשנות השמונים. מתוכן כ 10% בעלות פוטנציאל גבוה במיוחד להריסה בשל קרבתן לקו השבר הסורי אפריקאי. ישובים דוגמת טבריה, קריית שמונה, בית שאן, אילת ועוד מצויים  בבעיה כפולה. מחד, הסיכון לרעידת אדמה בהם גבוה במיוחד, ומאידך, הכדאיות הכלכלית לביצוע פינוי בינוי או תמ"א 38 נמוכה.

כאן נכנסת לתמונה הסולידריות החברתית! בימי שגרה, אנו נוטים לדאוג כל אחד לעצמו. אך כשחלילה קורה אסון בארץ או בעולם בו מעורבים ישראלים, כולנו מתגייסים בצורה מוחלטת. נשאלת השאלה מדוע שלא ניישם ערבות הדדית בכל הנוגע לשמירת חייהם וביטחונם של אלפי אנשים, גם אצלנו, כבר עכשיו, לפני שיגיע האסון הבא?

פתרון מקורי אשר יטיב גם עם היזמים וגם עם תושבי הפריפריה יכול להיות- לאשר ליזם ביצוע פרויקט התחדשות עירונית באזורי הביקוש, רק במידה והוא מתחייב לבצע במקביל חיזוק של בניין שאינו תקני באחד מיישובי הפריפריה המצויים ברמת סיכון גבוהה לרעש אדמה.

השיכונים הישנים הינם המסוכנים ביותר מבחינת פוטנציאל הנזק במקרה של רעידת אדמה, והם סוג הבניינים המאפיינים את מרבית הבנייה הישנה בערים שלנו. על פי החישוב, חיזוק בניין "רכבת" בן 4 כניסות, צפוי לעלות כמיליון שקלים. יזם המקדם פרויקט התחדשות עירונית באזורי הביקוש יקבל מהרשויות תוספת זכויות של בין 4-8 יח"ד שהרווח משיווקן יכסה את עלות חיזוק הבניין בפריפריה.  

פוטנציאל ההתחדשות העירונית עומד היום על כמיליון דירות בעשר שנים, שיביאו, ללא ספק, לאיזון בין רמות הביקושים לרמות ההיצע של דירות בישראל, מדינה בה הדיור הוא עדיין צורך קיומי. הגדלת היצע של יחידות דיור עשוי להשפיע ולהביא למיתון התייקרות מחירי הדיור. על מנת להביא לשינוי דרך אמיתי ולמימוש הפוטנציאל, על הממשלה להציב יעד שנתי למימוש פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית בכל עיר ועיר, בחלוקה יחסית בין אזורי הביקוש לפריפריה, ולהשקיע את מירב המאמצים על מנת לעמוד ביעד זה. חשוב שלא נשכח את המטרה הראשונית לשמה נולד רעיון ההתחדשות העירונית- חיזוק מבנים מסוכנים, הריסה ובנייה מחדש של מבנים רעועים שכבר אין טעם לחזקם. יש לתמרץ את היזמים הפועלים במרכז לפעול גם באזורי הפריפריה, גם אם לא מדובר בפרויקטים רחבי היקף אלא בחיזוק מבנים בלבד ולא להפקיר את התושבים לכוחות השוק והאינטרסים הנדל"ניים- כלכליים בלבד.  אסור לנו לחכות חלילה שיקרה פה אסון, אחריו נתאחד כולנו ונעזור לנפגעים.

ניתן וצריך להיערך מראש ולצמצם משמעותית את פוטנציאל הנזק ואבדות בנפש בפתרון פשוט, יצירתי וישים ובהרבה פחות כסף. בואו ניישם את הערבות ההדדית לפני שיגיע האסון, נחדש את האמרה הוותיקה ונכריז – 'כל ישראל מחזקים זה את זה'.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות