דף הבית > דיירים > "התחדשות עירונית היא קודם כל פרויקט חברתי"
משה ריצ'ארד // יחצ התחדשות
"התחדשות עירונית היא קודם כל פרויקט חברתי"
תהליך של התחדשות עירונית מחייב התמודדות עם אוכלוסיות רבות ומגוונות, הבנת הצרכים שלהן ופתרון המחלוקות מול דיירים סרבנים. ראיון אישי מיוחד עם משה ריצ'ארד, סמנכ"ל תפעול ושירות בחברת "התחדשות", שבנתה לה מוניטין בניהול שיח מול דיירים
גורלה של התוכנית להתחדשות עירונית טרם הוכרע. רשמית תסתיים התוכנית לחיזוק מבנים בסוף שנת 2022, אולם נראה כי הממשלה החדשה צפויה אף היא להאריך אותה במספר שנים נוספות. בין אם תוכנית זו תוארך ובין אם תמצא לה חלופה, הרי שתהליך חיזוק והתחדשות המבנים הישנים הוא מחוייב המציאות במדינה צפופה, שרבים מהמבנים בה נבנו עוד בשנות ה- 60 וה- 70. על פי ההערכות, בעוד כשניים או שלושה עשורים, כאשר תוכפל אוכלוסיית מדינת ישראל – כשליש מהדיור יגיע באמצעות התחדשות עירונית.
"התחדשות עירונית היא קודם כל פרויקט חברתי" אומר לנו משה ריצ'ארד, סמנכ"ל תפעול ושירות בחברת "התחדשות". "התוכנית מאפשרת לאנשים, שחלקם מבוגרים או דלי אמצעים, לקבל דירה חדשה או משודרגת עם מיגון ומעלית. התוכנית מייצרת התחדשות לא רק של הנכס הפרטי אלא של השכונות הוותיקות, היא מושכת אוכלוסיות צעירות לשכונות שעד לפני כן לא נחשבו למבוקשות ובעצם מחייה מחדש ערים רבות."
עוד מוסיף ריצ'ארד כי "מעבר לכך מדובר בפרויקט שנוגע באנשים ובדבר היקר להם ביותר שזה הבית שלהם. זה מחייב אותנו כיזמים להתמודד עם אוכלוסיות שונות ומגוונות ועם הפחדים והחששות, תוך מתן מענה לצרכים שלהם".
פרויקטים של התחדשות עירונית הם פרויקטים שדורשים הסכמה רחבה של הדיירים, דבר שמביא לא אחת לתקיעת התהליכים בשל "דיירים סרבנים". בחברת "התחדשות" שפועלת כבר עשור ומתמחה בתהליכי התחדשות עירונית, כבר פיתחו מיומנות בהתמודדות מול סרבנים ובמרבית המקרים אף הצליחו לשכנע את הסרבנים לחתום על ההסכם.
לדברי משה ריצ'ארד "אנחנו נתקלים בסוגים שונים של סרבנים. אלו יכולים להיות דיירים מבוגרים, עולים חדשים, יורשים של דירה שנמצאים בסכסוך, אנשים שדורשים להגדיל את התמורות או כאלו שפשוט לא מעוניינים בהתחדשות של הבניין שלהם. יש לנו את היכולת להגיד לאנשים האלו בואו נפגש בבית משפט, אבל הבחירה שלנו היא לנהל שיח ולהבין את המקור להתנגדות."
עוד מוסיף משה ריצ'ארד "אנחנו מקיימים מפגש בלתי אמצעי עם הדיירים הסרבנים. אנחנו קודם כל מקשיבים ומבינים מה מפריע להם ובונים איתם מערכת של יחסי אמון. היתה לנו דיירת מבוגרת שסירבה לחתום על הסכם. המקור לזה היה חשש שלה וגם תקופה קשה שעברה שכללה את מות בעלה. לאחר שיח ממושך שניהלנו איתה ובנינו איתה מערכת של קשר ואמון הדדי היא הבינה שאנחנו שם למענה וזה הוריד אצלה הרבה מאוד התנגדויות". לדבריו מדובר בדוגמה אחת שמבטאת מקרים רבים שנובעים מתוך חשש אמיתי של הדיירים.
בכל מקרה מוסיף ריצארד "גם הדיירים הסרבנים מקבלים אצלנו שירות מלא, אנחנו שולחים להם את המידע ועומדים איתם בקשר לאורך כל התהליך."
תהליך החתמת דיירים הוא תהליך פסיכולוגי לא פחות מאשר משפטי. אחרי הכל מדובר בנכס בעל הערך הכלכלי והרגשי המשמעותי ביותר שקיים עבור מרבית האוכלוסייה, וכל שינוי בו מלווה בחששות גדולים, אליהם מתווסף לעיתים גם חוסר אמון כלפי היזמים. עם זאת, קיימים גם סירובים שנובעים מתוך חשש לפגיעה בפרנסה, כאשר הנכס משמש כעסק.
"היה לנו מקרה עם בעל מכבסה, שחשש שהעבודות במקום יביאו לסגירת העסק שלו למשך שנתיים." אומר לנו משה ריצ'ארד "כאשר הגענו למכבסה הבנו שיש מכונות קבועות שלא ניתן לפרק ולא ניתן להזיז אותן. ישבנו איתו גיבשנו פתרון להעתקת המכבסה למקום סמוך לא רחוק משם שאנחנו נספק עבורו, כדי לנסות למזער למינימום את הפגיעה בלקוח וגם בצרכני השירות."
לדברי ריצ'ארד היכולת לתת מענה אישי לכל דייר נובעת בין היתר בשל אופיה של החברה והעובדה שהיא מעניקה את כלל השירותים תחת קורת גג אחת.
"הדייר יודע שמרגע ראשון שהוא נכנס לחברה הוא עובד מול אנשי החברה, לא מול גורמים חיצוניים. המשרד שלנו מורכב מצוותים שנותנים מענה לכל תחום, אם בתחום הכספים, אם מחלקת דיירים או המחלקה האדריכלית. הכל נמצא בתוך הבית ללא מתווכים ומארגנים חיצוניים והדיירים שלנו זוכים לליווי מא' ועד ת'. אנחנו חברה שעובדת עם שירותים טכנולוגיים מתקדמים אבל אין תחליף למגע האישי ולמענה האנושי כי התחדשות עירונית היא קודם כל פרויקט חברתי", מסכם ריצ'ארד.