כיצד בתוך שנתיים בלבד אושר מתחם פינוי בינוי קצנלסון בנתניה?
קרדן נדל"ן: "נח ליזמים לעבוד כשיש מסגרת זכויות והוראות בינוי". עו"ד דינה בנבנישתי: "רוב התקשורת הייתה דיגיטלית"
קרדן נדל"ן: "נח ליזמים לעבוד כשיש מסגרת זכויות והוראות בינוי". עו"ד דינה בנבנישתי: "רוב התקשורת הייתה דיגיטלית"
הוועדה המקומית נתניה אישרה למתן תוקף את תכנית פינוי בינוי ברחוב קצנלסון (1-5) בשכונת קריית נורדאו בעיר, שאותה יזמה חברת קרדן נדל"ן. לחברה הוענקו זכויות בניה להקמת כ-192 יח"ד, וכן שטחי מחסר ומבני ציבור.
יוסי חזן מנהל התחדשות עירונית בקרדן נדל"ן, מסביר כי: "מדובר פרויקט איכותי אותו קידמה החברה בזמן שיא מרגע שיצא לדרך ועד אישור תב"ע. עיריית נתניה מקדמת התחדשות עירונית ברמה מקצועית ומהירה תוך מתן וודאות ליזמים בתחומי התוכניות. קרדן נדל"ן מאמינה בפוטנציאל הרב הקיים בנתניה וממשיכה לקדם מעל 1,500 יח"ד בעיר במספר פרויקטים".
הפרויקט משתרע על פני שטח כולל של כ-2.7 דונם, במסגרתו צפויים להיהרס 3 בנייני מגורים הכוללים סה"כ 48 יחידות דיור, ובמקומם יבנו 2 בנייני מגורים בני 8 ו-32 קומות. להערכת החברה, היתר בניה צפוי להתקבל בתוך 12-18 חודשים. העלות המשוערת של הפרויקט היא כ-275 מיליון שקל, וההכנסות הצפויות הן מעל 350 מיליון שקל. התכנית אושרה בתוך שנתיים מרגע שנחתמו ההסכמים עם הדיירים במתחם.
עוד אומר חזן, כי אישור הפרויקט בזמן קצר התאפשר בזכות תכנית המתאר המאושרת לשכונה: "התכנית העניקה ודאות אבסולוטית לגבי הזכויות התב"עיות וקיצרה באופן משמעותי את הליכי התכנון ואת השיג ושיח מול הגורמים המקצועיים בעירייה. עיריית נתניה, עם הפנים להתחדשות העירונית, והם עושים את זה באמצעות תכניות מתאר לשכונות ותכניות מדיניות. נח ליזמים לעבוד כשיש מסגרת זכויות והוראות בינוי, ומה שנותר זה ליזום תב"ע בהתאם למסגרת הזו, ולאשר אותה".
את הדיירים ארגנה קבוצת יגאל אלון, שפיקחה מטעמם על הפרויקט. החברה פרסמה את המכרז שבו נבחרה החברה היזמית. אלון וייזברג, מנכ"ל שותף ביגאל אלון: "מה שמאפיין את הפרויקט זה לוחות הזמנים – כשנתיים מרגע שנחתם הרוב הדרוש, יש תב"ע מאושרת. בדרך כלל זה הרבה יותר זמן. כל זה בזכות העירייה, החברה היזמית שדחפה קדימה ובזכותנו כחברת ניהול, יחד עם הליווי המשפטי של עו"ד דינה בנבנישתי דחפנו את התהליך בצורה יעילה מאוד".
עו"ד דינה בנבנישתי, שליוותה את הפרויקט בהיבט המשפטי, מסבירה כי אחד האתגרים בקידומו היה הצורך להתמודד עם מגבלות הסגר של תקופת הקורונה: "כל ההתנהלות סביב הפרויקט הייתה בתקופת הקורונה, והיו אתגרים מאוד גדולים בנוגע לפגישות שהיינו צריכים לקיים. אז נעזרנו בכלי מדיה שונים, עד שהתחלנו לנהל שיחות בזום וככה מרבית הפגישות נערכו. רוב התקשורת הייתה פחות אישית ויותר דיגיטלית. היינו צריכים להגיע לכל אחד ולהנגיש את החומר, והיו כאן הרבה אתגרים".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן