איציק מזרחי: "הבנייה הייתה החלום שלי, החיים שלי והאהבה שלי. לא הייתי צריך למכור ארטיקים בקיץ"
מנכ"ל חברת הנדל"ן חוזר לילדות בין אתרי הבנייה, משתף בכאב על אובדן אמו תקוה ז"ל, ומסביר למה דווקא כדורגל מצליח להרגיע אותו
מנכ"ל חברת הנדל"ן חוזר לילדות בין אתרי הבנייה, משתף בכאב על אובדן אמו תקוה ז"ל, ומסביר למה דווקא כדורגל מצליח להרגיע אותו
חברת ח.מיתר פועלת כבר למעלה מ-40 שנה בתחומי הייזום, הבנייה, המגורים, מבני הציבור וההתחדשות העירונית. מאחורי החברה עומדת מורשת משפחתית שהחלה עם האב, מאיר מזרחי, מבכירי ענף הבנייה בישראל ומי שזכה בתואר 'רב קבלן' מטעם התאחדות בוני הארץ. היום ממשיך את הדרך בנו, איציק מזרחי, מנכ"ל החברה, שמוביל את ח.מיתר בשנים האחרונות מתוך כבוד למסורת המשפחתית, לצד ניסיון מצטבר של עשרות שנים וראייה יזמית עדכנית המותאמת לאתגרי שוק הנדל"ן של היום.
איציק, איפה גדלת?
"בפתח תקווה, בבית של נדל"ן ועשייה. אבא שלי החל את דרכו בבנייה בשנת 1970, בדיוק השנה בה נולדתי. ב-1985 הוא הקים את 'ח. מיתר'".
אילו ערכים לחיים לקחת מבית אמא ואבא?
"אבא הנחיל בי את הערך של 'הגיון והגינות'. לקחתי ממנו את היסודיות, היושרה המקצועית וההבנה שבנייה היא קודם כל שליחות. אמא שלי, תקוה זיכרונה לברכה, הייתה אישה של חיבור בין אנשים והיא זו שלימדה אותי את הערך של 'חבק לזרועותיך כל אדם באשר הוא'".
ספר על אמא
"אמא שלי נפטרה מסרטן. זה היה קשוח מאוד. בהתחלה היא חלתה בסרטן השד, החלימה, והייתה נקייה במשך שבע שנים. כל שנה היא הייתה חוגגת עוד שנה של בריאות, אבל אחרי שמונה שנים המחלה חזרה בצורה אגרסיבית מאוד. הגעגועים אליה רק מתחזקים עם השנים. לפני 13 שנה, אם היית רואה אותי, היית פוגש בן אדם אחר. הייתי מאוד מחובר לאמא שלי. ההורים שלי הם בני העדה העיראקית, ואמא שלי תמיד אמרה שהיא בנתה בית גדול כדי שהוא יהיה מלא באנשים. ובאמת, הבית שלה תמיד היה מלא. יש לי בערך שבעה 'אחים חורגים' לא רשמיים, כאלה שכל אחד מהם הרגיש שהוא הבן של תקוה. אבל עברנו גם את התקופה הקשה הזו. יש לי אבא גיבור, אדם איכותי, שלימד אותנו תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהיות אנשים אופטימיים. אני חושב שגם בגלל זה אני יזם. גדלתי בבית עם הרבה אופטימיות, זה נתן לי דרייב להתעסק ביזמות. כי בסוף אי אפשר להיות יזם אם אתה בן אדם פסימי".
מה הייתה העבודה הראשונה שלך?
"מגיל צעיר מאוד חיכיתי לחופשים מבית הספר על מנת להתלוות לאבא שלי לעבודה. הבנייה הייתה החלום שלי, החיים שלי והאהבה שלי. לא הייתי צריך למכור ארטיקים בקיץ כי הייתי הולך לעבוד בבנייה. כילד כבר עבדתי עשיתי רובה, עזרתי בכל העבודות ונגעתי בדברים. זו תקופה בה ספגתי לתוכי את האהבה לבנייה וגם למדתי איך לנהל עסק. הדרך שעשיתי היא המשך טבעי למורשת של אבא, אבל בחרתי לשפר אותה עם בסיס מקצועי רחב כמהנדס וכשמאי מקרקעין. היום גם אבא שלי וגם אני גאים לראות את יובל, הבכור שלי, מסיים שנה רביעית בלימודי הנדסה אזרחית והוא כבר הדור השלישי שיוביל את החברה קדימה".
איזו דמות ראית בה מודל לחיקוי בנעורים?
"חד משמעית אבא שלי. לראות אותו בונה חברה בעשר אצבעות ושומר על הערכים שלו גם ברגעים מאתגרים, זה שיעור לחיים ששום אוניברסיטה לא יכולה ללמד".
מה הטיפ המקצועי שקיבלת בתחילת הדרך?
"תמיד להיות בשטח. כשהמנכ"ל מעורב בפרטים הקטנים ובביקורים באתרים, זה מקרין על איכות הביצוע ועל השקט הנפשי של העובדים והלקוחות".
עם מי אתה הכי הרבה אוהב להתייעץ?
"העוגן המרכזי שלי היא אשתי ורד, מאמנת מנטלית כבר כ-20 שנה, בעלת תואר שני במנהל עסקים ומשוררת שספר השירים המושלם שלה בשם 'ניצוצות של תובנה' הודפס כבר בשלוש מהדורות. בעסק, אני מתייעץ המון עם הצוות המקצועי שמלווה אותי עשרות שנים ועם קולגות למקצוע. השילוב בין התמיכה המשפחתית למקצועיות בשטח מאפשר לקבל החלטות שקולות".
איזה מנהל אתה?
"מנהל שמאמין ב-DNA משפחתי ובנגישות".
מה למדת על אנשים בנדל"ן?
"למדתי שקשר אישי ואמון הם הנכסים הכי יקרים. בנדל"ן, ובמיוחד בהתחדשות עירונית, אתה לא מוכר דירה אלא בונה מערכת יחסים.
איך אתה מקבל החלטות?
"ההחלטות שלי מבוססות על הניסיון המצטבר שלי, כמי שנולד בתחום, וכמובן מהיותי שמאי ומהנדס, תמיד תוך הסתכלות לטווח הרחוק".
מה מרגיע אותך?
"המשפחה היא הכל. לצד יובל שממשיך את דרכי בנדל"ן, יש לי שני בנים נוספים, גיא ועידו, שניהם שחקני כדורגל מקצוענים. גיא משחק בהפועל באר שבע ובנבחרת ישראל ועידו בהפועל רמת גן. אין משחק שלהם שאני מפספס ולא משנה היכן בארץ הוא מתקיים. ככל שהצפייה בהם על המגרש מלחיצה אותי כאבא, ככה זה גם מרגיע אותי – לראות אותם מגשימים את עצמם בעבודה קשה ובנחישות. זה האיזון המושלם עבורי. חוץ מהכדורגל, השקט שלי נמצא במוזיקה. אני אוהב להקשיב לכל סוגיה, ממוזיקה קלאסית ועד טכנו – כל מוזיקה יכולה להביא אותי למצב של מדיטציה וטעינת אנרגיות".
מה הרגשת בפרויקט הראשון שאכלסת?
"התרגשות אדירה. לראות את החזון של אבא ושל החברה הופך למציאות מוחשית שבה גדלים ילדים וחיות משפחות, זה הסיפוק הכי גדול שיש במקצוע הזה".
לאן הולך הכיוון של תחום ההתחדשות העירונית?
"העתיד נמצא בפינוי-בינוי ובמתחמים שמשנים פני שכונות שלמות. זה תחום שדורש רגישות אנושית גבוהה לצד יכולת ביצועית ללא פשרות וזה בדיוק הערך המוסף ש'ח. מיתר' מביאה – יזמות וביצוע תחת קורת גג אחת".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?