האם המלחמה היא עילה לאיחור במסירת דירות?

בעקבות החלטת בג"ץ, שדן לאחרונה בשאלה העקרונית האם חברות הבניה פטורות מתשלום פיצויים בגין איחור במסירת דירה בתקופת המלחמה, אומרים השבוע במועצה הישראלית לצרכנות כי הם ממליצים לתבוע חברות שאינן עומדות בדרישות החוק: "במועצה מתקבלות תלונות צרכנים נגד קבלנים ויזמים בעניין איחור במסירת דירה, וסירוב לשלם פיצוי כפי שנקבע בחוק, בטענה כי האיחור נובע מהמלחמה שפרצה ביום 7.10.2023. בחלק מהמקרים, הקבלנים מוסרים כי האיחור במסירת דירה נובע מהתנהלות הרשויות השונות ו/או ממחסור בעובדים ובחומרי גלם עקב המלחמה, וכי מדובר במצב של סיכול שאינו בשליטתם". 

בנייר העמדה שפרסמה המועצה היא מבהירה לצרכנים כי: "חברות הבניה מחויבות לשלם פיצוי בגין איחור במסירת דירה אלא אם הוכיחו כי האיחור נובע מנסיבות שלא היו בשליטתן, ולא ניתן לטעון טענה כללית לפיה האיחור נובע מהשפעת המלחמה על הענף. על חברת הבניה להציג ראיות לגבי היקף האיחור ונסיבותיו. המועצה לצרכנות ממליצה לצרכנים שמעוניינים לדרוש פיצוי בגין איחור במסירת דירה, לשלוח מכתב התראה בשלב הראשון". 

מה קורה אם חברת הבניה מסרבת לשלם פיצויים?
"ניתן לעשות שימוש בכתב התביעה לדוגמה להגשת תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות אם סכום התביעה לא עולה על 38,000 ₪ בהתאם לרף סמכותו בית המשפט לתביעות קטנות. ככל שסכום הפיצוי עולה על 38,000 ₪ יש להגיש את התביעה בבית המשפט השלום, או לוותר על חלק מהסכום כדי לחסוך בהוצאות שכר טרחת עורך דין. כתב התביעה לדוגמה נוסח כדי לסייע לצרכנים, אולם אין בו כדי להוות חוות דעת משפטית לעניין פרטני זה או אחר". 

מה קובע החוק?
בנייר העמדה מציינים במועצה כי חוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 קובע כי במקרה של איחור במסירת דירה של מעל חודש (או 60 ימים אם החוזה נחתם לפני ה7.07.2022) מהמועד הקבוע בחוזה, על המוכר לשלם לקונה פיצוי ללא הוכחת נזק עבור כל חודש איחור או חלק ממנו בגובה דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה. בנוסף, החוק קובע כי המוכר לא מחויב לשלם פיצויים אם האיחור נובע מנסיבות שלא בשליטתו ולא יכול היה למנוע אותן. 

ברקע לפרסום, עומדת עתירה* שנדחתה על ידי בית המשפט העליון, שקבע כי: "הכרעה בשאלה האם המלחמה מבססת טענת סיכול לפי סעיף 18(א) לחוק התרופות או לפי סעיף 5א(ג) לחוק המכר, מסורה לבית המשפט אשר דן בתביעה בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, ולא לבג"ץ. זאת, בין היתר, משום כך שכל מקרה ומקרה צריך להיבחן לגופו, שכן 'לא כל החוזים נולדו שווים' "

במועצה טוענים כי: "במקרים בהם צרכנים הגישו תביעות נגד קבלנים, קבעו בתי המשפט כי אין לקבל טענת הגנה של חברת הבניה אם לא הוצגו ראיות קונקרטיות". 

*בג"ץ 27036-04-25 ג.ג.א.ב יזום נכסים והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון ומשרד המשפטים. 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן