משמעות ההחלטה לקדם תקנות מחייבות לתקן בנייה ירוקה, שצפויות להיכנס לתוקפן ביולי 2021: "שיעור ההשקעה הנוספת הנדרשת בגין עמידה בתקן לבנייה ירוקה ביחס לעלות הבניינים נע בין 1.4% ל-2.1%, אולם עם הזמן ההשקעה פוחתת והדבר משמעותי במיוחד בפרויקטים של התחדשות עירונית"
אילוסטרציה // depositphotos
15 שנה לאחר שנקבע תקן בנייה ירוקה, הוא יתחיל להיות מחייב. בעקבות הפרסום לפיהם תקנות חדשות שגיבש מינהל התכנון יחייבו מיולי 2021 באופן מדורג, את כל היזמים והקבלנים לעמוד בתקן בנייה ירוקה.
עוד על פי הפרסומים, מדובר בכל בניין בן עשר קומות ומעלה וכן בנייה למשרדים ומבני ציבור חדשים וכן, בתחילת 2023 יחול החיוב גם על בקשות היתר לבניינים בני 6-10 קומות. כידוע, התקן הישראלי לבנייה ירוקה כולל קטגוריות כגון אנרגיה, מים, חומרים, פסולת, בריאות, תחבורה ועוד. בנוסף, מאפשרות התקנות החדשות לדרג את הבניין כ"ירוק" בציון של בין 1-5, בהתאם לעמידה בקריטריונים.
אינג'. צחי גינזבורג, בעלי נופ הנדסה, אומר כי: "מבנים ירוקים הם בריאים יותר מכיוון שנעשה בהם שימוש בחומרים שאינם מזהמים או אינם פולטים קרינה. ההתקנים הירוקים תורמים לחיסכון של 25%-50% בהוצאות החימום, הקירור והתאורה ולחיסכון של 20%-35% בהוצאות המים, כלומר אלפי שקלים בשנה לכל משק בית. שיעור ההשקעה הנוספת הנדרשת בגין עמידה בתקן לבנייה ירוקה ביחס לעלות הבניינים נע בין 1.4% ל-2.1%, למרות שעם הזמן ההשקעה הנוספת הולכת ופוחתת. ככל שעובר הזמן המודעות לנושא גוברת לא רק ברשויות אלא גם בקרב רוכשי הדירות ובעלי הדירות הקיימות. בנייה ירוקה צריכה להתחיל כבר במימד התכנוני – מה הזווית הנכונה ביותר למקסום האור הטבעי, איך מטפלים בסוגיות של צפיפות, איך דואגים להפחית את הרעש. הסוגיות האלה משמעותיות ביותר בפרויקטים של התחדשות עירונית שבהם מתווספים דיירים רבים לבניין, ובעלות השפעה ישירה וארוכת טווח על איכות החיים ושביעות הרצון של התושבים".
גיל שנהב, ממשרד כנען שנהב אדריכלים, אומר כי: "התקנות החדשות מבורכות ומתבקשות. עיריות ומועצות מקומיות רבות כבר החלו לאמץ את התקן הישראלי הירוק בשנים האחרונות, הן מוסיפות זאת לסטנדרט הבנייה בשטחן. המעבר לתקן לבניה ירוקה מאפשר לחסוך באנרגיה, במים, להתקין בידוד תרמי ואקוסטי שכפועל יוצא חוסך במיזוג אוויר, חימום או קירור בדירה, הצללה, שימוש בחומרים ממוחזרים, או חומרים 'ירוקים', העמדת נכונה של הבניין, צמצום פגיעה בטבע ועוד.
"גורדי השחקים המודרניים מתוכננים כיום לחסכון באנרגיה תוך שימוש באמצעים מייצרי חשמל כמו טורבינות רוח ותאים פוטו ולתאיים. בנוסף מובטח גם חסכון בחשמל בעזרת המערכות המתוחכמות שמותקנות בגורדי השחקים לחיסכון בתאורה ומיזוג אוויר. וכן לגורדי השחקים תכנון וניהול מתוחכם של מערכת המים, באופן כזה שהמים המשמשים לצרכים שונים במגדל, ימוחזרו במלואם. בנוסף כוללת הבניה לגובה רב תכנון מראש וניהול חכם של תחלופת האוויר ואיזון הטמפרטורה במבנה.
"מעל לכל, תרומתו המשמעותית ביותר של המגדל הינה בכך שהוא משמש אכסניה לפעולות רבות ושימושים מעורבים ובכך חוסך מאות אלפי שעות נסיעה מהפרברים המרוחקים אל מוקדי התעסוקה. בנייה ירוקה בת קיימא לגובה, בדיוק כמו בניה ירוקה בשכונות מגורים, בבניין בודד ועוד, היא לא רק בנייה לפי תקן אלא אורח חיים ותפיסת עולם. המטרה בבניה ירוקה היא ליישם את הקיימות הלכה למעשה – להגיע לבניין הצורך 0 אנרגיה ופולט 0 גזי חממה".
גיל מעין, שמאי מקרקעין ומנכ"ל חברת הניהול מיקדן, מסביר כי: "העולם עובר למתחמי ענק מרובי שימושים שבהם יגורו, יעבדו ויבלו אלפי אנשים. מתחמים אלה יעמידו רף חדש של דרישות בפני המתכננים והמנהלים – החל במקורות אנרגיה משמעותיים וכלה בניצול ומחזור מים ואנרגיה. הבניינים העתידיים יתופעלו על ידי מערכות אלקטרו-מכאניות מתוחכמות לניצול אנרגיה, זיהוי ובקרה, ניהול התנועה, הצלת חיים ותפעול שוטף.
"אחת הטכנולוגיות שאנו צופים לראות כבר בעתיד הקרוב היא ייצור עצמאי של חלק מהחשמל המשמש את הבניין. לצד הלוחות הסולאריים שאנו כבר מכירים, פתרון טכנולוגי נוסף הנבדק בימים אלו הינו טורבינות רוח המותאמות לערים. מדובר בטורבינות קטנות יחסית שניתן להציב במרחב העירוני ועל גגות בניינים, הן צפויות להחזיר את עלות ההקמה שלהן תוך מספר שנות פעילות ולאחר מכן להקטין את הוצאות הבניין ולאפשר יעילות אנרגטית משופרת. טכנולוגיות נוספות שהשימוש בהן יעלה בשנים הקרובות יהיו קירות מסך כפולים אשר יסייעו בשימור אנרגיה והפחתה של התחממות הבניין ובהגנה מקרני השמש ומשטר הרוחות, שימוש בטכנולוגיות לניצול אנרגטי יעיל לשימוש באור טבעי וכן מערכות לניצול חוזר של מים כמים אפורים שיוקצו לשימושים ספציפיים כגון הדחת מים בשירותים והשקיית צמחים".
ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "ההתאחדות מלווה את הדיונים בנושא התקינה הירוקה מיומה הראשון ולאורך כל הדרך תמכה בהפיכתה למחייבת. אנו דורשים, כי חובת הבניה בתקן הירוק תחול על כולם. המדינה, הרשויות המקומיות וכל הגופים הציבוריים הבונים כיום בישראל צריכים להוביל את הבניה הירוקה ואין מקום לוותר להם על חובת העמידה בתקינה הזו. בסופו של יום, גני הילדים ובית הספר של הילדים של כולנו, המשרדים, המפעלים ושאר המבנים שבהם אנחנו עובדים ומבלים חלקים גדולים מכל יום, צריכים להיות הראשונים שיבנו בבניה ירוקה ואיכותית. אנחנו מצפים מהמדינה להיערך מראש לעומס על מעבדות ומכוני בדיקה על מנת שלא יהוו צוואר בקבוק תכנוני, ומצפים ממנה ומהרשויות המקומיות לעמוד בהתחייבות וליצור מערכת תמריצים לקידום בניה ירוקה גם לקבלי ציון שני כוכבים ומעלה בתקן הירוק".
עידו בלושטיין, סמנכ"ל חטיבה יזמית בקבוצת שפונדר-פדלון, מציין כי: "נושא הבניה הירוקה הפך היום לאחד האלמנטים המרכזיים בתכנון ורישוי הפרויקט והיום הוא חלק בלתי נפרד ומרכזי מהיתר הבניה. בבת ים, בדומה לתל אביב מתכנסת ועדת עיצוב אדריכלי, בשלב מוקדם מאוד והיא חייבת ל אשר ליזם את התקן הירוק המחמיר .אחד התנאים המרכזיים על מנת להיכנס לוועדה הוא לקבל את אישור מחלקת הבניה הירוקה. רק לאחר מכן ניתן להתקדם ליתר שלבי ההיתר. התקן הירוק הוא תנאי מחייב בכל השכונות החדשות הנבנות כיום ובפרט בשכונת פארק הים החדשה בבת ים. זה בא לידי ביטוי בטיב חומרים, חיסכון בחשמל – תאורה וחימום וחיסכון במים. אילו אלמנטים שבעבר היו רק גורמים משניים. זהו דבר מבורך כי בסופו של יום משדרג את איכות החיים של הדיירים בפרויקט ובשכונה".
אבי מנשה מנכ"ל חברת אפגד ICF, אומר כי: "השיטה מהירה ומצרת את משך בניית השלד ועבודות הגמר – בכ 30%. פסולת הבניין מצומצמת באופן משמעותי, מה שמקטין את עלות הפינוי של הפסולת ואף משאיר אתר נקי. השיטה מתאימה בייחוד לפרויקטים הנבנים בתוך שכונות מאוכלסות, כמו בפרויקטים של התחדשות עירונית".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
