הפך את המחסן לדירת מגורים ואת החניה לפינת ישיבה – וייאלץ לפנות אותם

הפך את המחסן לדירת מגורים ואת החניה לפינת ישיבה – וייאלץ לפנות אותם. המפקח על המקרקעין קיבל תביעה של דיירי בניין בהרצליה נגד שכנם, וקבע כי  השימוש במחסן למגורים נוגד את היתר הבניה ואת התכנית החלה על הבית המשותף.

בכתב התביעה טוענים התובעים כי שכנם הסב את המחסן לדירת מגורים, בניגוד לייעודו על פי מסמכי הבית המשותף, בלי שקיבל לכך היתר כדין, וללא שניתנה לשימוש זה הסכמת יתר דיירי הבניין. לטענת התובעים, השימוש אותו עושה הנתבע במחסן פוגע בקניינם ומוריד את ערך דירותיהם. עוד נטען כי הסבת מחסן לדירת מגורים, מהווה, למעשה, הוספת יחידת דיור לבניין, המעמיסה על מערכותיו ותשתיותיו, ובדומה למקרה של פיצול דירה – גורמת לירידת ערך דירותיהם. 

התובעים טענו עוד כי במטרה להכשיר את מעשיו, הגיש הנתבע לוועדה המקומית לתכנון ובניה בהרצליה בקשה למתן היתר לתוספת בניה ולשינויים, וכן לשימוש חורג ל- 15 שנה ממחסן למגורים, בקשה אשר התובעים מתנגדים לה.

עוד נטען כי הנתבע ריצף את החניה הצמודה למחסן, הקים שם פינת ישיבה ואירוח, ומאפסן שם ציוד לצרכיו; עוד נטען כי השכן השתלט על חלקים סמוכים מהשטח המשותף לשימושו האישי והבלעדי, הציב דשא סינטטי, הקים גדר בחצר הבית והתקין סוכך המחובר לקיר החיצוני, ובכך הפך את המחסן ואת החניה למעין דירת גן. השכנים ביקשו צו האוסר על הנתבע להשתמש במחסן למגורים, ובחניה שלא בהתאם ליעודה.

הדייר, מצדו, טען כי לא ביצע שינויים ברכוש המשותף וכי לא סיפח חלקים מהרכוש המשותף לדירתו, וכי ככל שעשה שימוש ברכוש המשותף או בחנייה הצמודה לדירתו, הדבר נעשה על פי חוק ובאופן סביר. 

המפקח על המקרקעין בנתניה, ארז שטיינברג, כתב בפסק הדין כי: "אין מחלוקת בין הצדדים כי השימוש למגורים במחסן אינו תואם את התכנית התקפה ואת היתר הבניה החל על הבית המשותף. שכן אחרת הנתבע לא היה מגיש בקשה למתן היתר לשימוש חורג". לאור זאת, המפקח קבע כי "השימוש במחסן למגורים נוגד את היתר הבניה ואת התכנית החלה על הבית המשותף".

המפקח, שביקר בבניין המריבה, כתב כי "בוצעו עבודות בנייה בתוך דירת הנתבע להכשרת המחסן למגורים באופן שיש בו להוסיף יחידת דיור נוספת לבית המשותף. מביקורי במקום התרשמתי כי מחסן הנתבע הוא דירת מגורים לכל דבר ועניין הכוללת מטבח, שירותים ומקלחת וחיבורים לתשתית מים וחשמל. בהקשר זה, אף בוצעה מחוץ למחסן הנתבע התחברות לרשת המים".

עוד כתב המפקח כי "תוספת יחידות דיור למגורים בבית משותף משנה באופן מהותי את אופי הבניין ופוגעת בערך הדירות, שכן קיים הבדל משמעותי בין בית משותף המכיל שמונה דירות מגורים לבין כזה המכיל תשע דירות מגורים… בנסיבות אלו, סבורני כי הוספת יחידת דיור למגורים בבית המשותף דנן, אכן מהווה פגיעה בדירות התובעים, שכן חזקה כי יש בהוספה זו כדי להשפיע על עומס בתשתיות הקיימות. הוספת דירת המגורים נעשתה גם בלי שבעלי הדירות התבקשו ליתן הסכמתם לכך, ומבלי שניתן לכך היתר מתאים על ידי רשויות התכנון המוסמכות".  לאור זאת, המפקח קיבל את התביעה, ואסר על הנתבע להשתמש במחסן כיחידת מגורים.

בהתייחסו לשינויים בחניה בבניין, שרוצפה והפכה לפינת ישיבה, המפקח כתב כי "השינויים הפיזיים שבוצעו בחנית הנתבע פוגעים במראה התקין והאחיד של הבית המשותף ועלולים לפגוע גם בערך הדירות, כאשר בענייננו, אין חולק כי לא ניתנו לשינוי זה הסכמות של בעלי הדירות". בנוסף נכתב כי "ריצוף החניה באריחים, לא זו בלבד שהוא משנה את ייעוד החניה ואת המראה התקין והאחיד של מבנה הבית המשותף, אלא הוא חורג מגבולות שטח משבצת החניה ובוצע, בחלקו, ברכוש המשותף תוך תפיסת חזקה ייחודית ושימוש שלא כדין ברכוש המשותף".

המפקח הורה לנתבע לפרק את הריצוף בחניה הצמודה למחסן, באופן שיושב המצב לקדמותו בחניה וזאת טרם הנחת הריצוף וכן הורה על סילוק העציצים שהוצבו על גבי שטח הריצוף החורג מתחום משבצת החניה. המפקח הטיל על הדייר הוצאות בסך 6,500 שקל. 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן