banner
חולון // Depositphotos
חולון // Depositphotos

"צמצמו הוצאות": הריבית עלתה לרמה של 4.25%

הריבית עלתה ב-0.5 נקודות האחוז. בענף הנדל"ן עולים להתקפה: "עלול להסתיים בשיא היסטורי של משבר הדיור". ההמלצה לנוטלי המשכנתאות: "צמצמו הוצאות"

כזכור, גל העלאות הריבית החל בחודש מרץ 2022 והשנה האזרחית החדשה 2023 נפתחה בעלאה השביעית ברצף, שעמדה על 0.5% האחוז ובכך העמידה את הריבית במשק על 3.75%. היום, הודיע בנק ישראל על העלאה שמינית בעוד 0.5 האחוז והריבית נוסקת ל 4.25%. בין השיקולים עליהם מדווחת הוועדה המוניטרית נכתב כי: "האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון, מקיפה מנעד רחב של סעיפים, ועומדת על 5.4%. הציפיות לאינפלציה לכל הטווחים נמצאות בתוך תחום היעד".

ראול סרוגו // צילום: יחצ
ראול סרוגו // צילום: יחצ

בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, הגיבו בתקיפות להחלטה. ראול סרוגו, נשיא ההתאחדות אומר כי: "בנק ישראל דוחף את המשק אל מדרון תלול של אינפלציה ומיתון שעלול להסתיים בשיא היסטורי של משבר הדיור בתוך מספר חודשים. בנק ישראל בהובלת הנגיד עושה בדיוק את ההיפך מלטפל בהורדת האינפלציה. מדד המחירים לצרכן שכמעט רבע ממנו נתון לשינוי במדד מחירי השכירות לדיור, זינק ביותר מ-5%  במקביל להעלאות הריבית. אין שום סיבה נראית לעין שהוא יעצור ובחודש הבא נראה עליה שעלולה לעמוד עד חצי אחוז במדד מחירי השכירות. התוצאה תהיה המשך זינוק מדד המחירים לצרכן שאותו אמור בנק ישראל לרסן ולא מצליח כבר 10 חודשים ברציפות".

בנק ישראל: ניטלו משכנתאות בכמחצית מהסכום שנרשם לפני כשנה
באשר להשפעת שוק הדיור על ההחלטה, קובעת הוועדה כי: "היקף הפעילות בשוק הדיור מתמתן. מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-17.1%, קצב גבוה בהשוואה לקצב של השנים האחרונות, אך בנתוני הקצה רואים התמתנות של קצב העלייה. נמשכת הירידה בהיקף העסקאות ובביצועי המשכנתאות; בחודש ינואר ניטלו משכנתאות בסך 6.4 מיליארדי ש"ח, כמחצית מהסכום שנרשם לפני כשנה. מחירי השכירות עלו ב-0.7% בינואר. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן בינואר המשיך לעלות ועמד על 6.6% בשנה האחרונה".

מאור אוחנה, כלכלן, מנכ"ל דרכנו רשת ייעוץ משכנתאות, מעריך כי מדובר בפגיעה קשה וכואבת למחזיקי המשכנתאות ולמי שצריך לקחת היום משכנתא חדשה: "העלאת הריבית ב- 0.5% משמעותה שההחזרים החודשיים יעלו בכ- 104 ₪ בהשוואה להיום ובסך של כ- 750 ₪  בהשוואה למשכנתאות שניטלו לפני העלאות הריבית (הנתונים מתייחסים למשכנתא ממוצעת המורכבת משליש ריבית פריים, שליש ריבית קבועה לא צמודה ושליש ריבית משתנה צמודה, העלייה בהחזרים מתייחסת לריבית הפריים בלבד). זוגות צעירים מתקשים לעמוד בהחזרים החודשיים בעיקר כאלו שנעזרו גם בהלוואות משלימות לצורך הגדלת הון עצמי או זוגות שמשלמים דמי שכירות ומשכנתא במקביל עד שיקבלו את הדירות החדשות שלהם. לנוטלי משכנתאות חדשות אנחנו ממליצים לבחון היטב את יכולת ההחזר המקסימלית שלהם ולקחת משכנתאות עם החזר חודשי שכולל מרווח להמשך עליית הריבית.

מאור אוחנה // צילום: אדיר אסרף
מאור אוחנה // צילום: אדיר אסרף

לבעלי משכנתאות קיימות אנחנו ממליצים להחזיק חזק, לצמצם הוצאות מסביב ורק במקרה של חשש ממשי לאי עמידה בתשלומים לבחון מהלך של מרכוז הלוואות או פריסת המשכנתא לשנים ארוכות יותר, המשמעות של שני המהלכים היא ייקור משמעותי של עלויות המימון לכל תקופת ההלוואה, אך עם זאת היא יכולה למנוע סיכון של אובדן הנכס".

"הריבית מתדלקת את מחירי השכירות ומעלה אותם"

"אני סבור כי כלי הריבית איננו התרופה היעילה למחלת האינפלציה במציאות הישראלית, וגם יש לו תופעות לוואי קשות לכל הצדדים, יותר מהאינפלציה עצמה", אומר חיים פייגלין, מנכ"ל קבוצת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. לדבריו, "בנק ישראל מנסה להילחם באינפלציה על ידי העלאת ריבית, אבל בפועל היא יוצרת מעגל שוטים שבו ככל והריבית עולה, היא מתדלקת את מחירי השכירות ומעלה אותם, ועלייה זו מעלה את מדד המחירים לצרכן, האינפלציה עולה, וחוזר חלילה. הריבית הגבוהה גם שולחת את הציבור שלא מסוגל לקחת משכנתא ולקנות דירה – אל שוק השכירות, ואז הביקוש לדירות להשכרה עולה, מחירי השכירות עולים בעקבותיו, ושוב האינפלציה עולה. ולכן, לא ניתן לדעתי להשתמש בכלי הריבית לאורך זמן, בוודאי שלא בשוק הדיור שמתנהל בסייקלים של 3, 5, 7 ו-10 שנים – שזה משך הזמן של פרויקט בנייה. זה לא יהיה מעשי להעלות ריבית לאורך כל השנים האלה, ואז כשמדיניות הריבית תשתנה, והרוכשים ירצו לרדת מהגדר ולחזור לשוק, הם ימצאו היצע דירות מדולדל, כי גם היזמים ישבו על הגדר בגלל הריבית הגבוהה שהכבידה על עלויות המימון ועל הרצון שלהם לקנות קרקע מהמדינה. 

"לפיכך, אני סבור כי כלי הריבית הוא הכלי ה'טיפש' ביותר שניתן להפעיל על שוק הדיור – כי הוא אמנם מקטין ביקושים אבל מקטין גם את ההיצעים. אני סבור שגם נגיד בנק ישראל מוטרד כמונו מההשפעה השלילית של הריבית על שוק המגורים בישראל, ומהנזק הכבד שהיא גורמת לטווח הבינוני והארוך. אני מקווה שהמדינה תמצא כלים יעילים יותר לטיפול בשוק המגורים בישראל כמו הפחתה וביטול של כל המיסוי העקיף והמיותר המוטל על הדיור בישראל בכלל ועל הקרקע בפרט".

ערן לוי, מנכ"ל ושותף מייסד בקבוצת אלטנוילנד, מציין כי ההחלטה עלולה להוות מכה חזקה לכלכלת ישראל: "תמונת האינפלציה בעולם וגם בישראל מורכבת: בעולם יש סממני עצירה באינפלציה וגם הציפיות לאינפלציה מרמזות על כך. יש כיום מרווח נשימה לבנקים המרכזיים לעצור בהידוק המוניטרי – הנגידים שלא מרגישים בנוח עם כל העלאות הריבית החדות, היו שמחים להחל בהקלה בצעדים. בישראל אנחנו במצב אינפלציוני טוב בהרבה מהעולם, אבל המצב עדיין רגיש, ולכן נגיד בנק ישראל מחזיק את הכל צמוד לחזה ולא מרפה. מצד אחד, הכלכלה שלנו יציבה וצומחת, שיעור האבטלה במצב טוב, אבל מצד שני הנגיד יודע שאם הוא ישחרר בבת אחת, המצב עלול להידרדר ומהר. יש להבין כי השוק הישראלי עדיין לא עיכל במלואה את סביבת הריבית הגבוהה לאחר עשור של ריבית אפסית, וצעדים דרסטיים עלולים לפגוע בכלכלה.

ערן לוי, בעלים ומנכ"ל חברת אלטנוילנד // צילום: שירעד ניסים
ערן לוי, בעלים ומנכ"ל חברת אלטנוילנד // צילום: שירעד ניסים

"לזאת יש להוסיף את ההשפעה שיש לרפורמה המשפטית על סדר היום הציבורי. אמנם זה גורם אקסוגני שיש בו כדי לדכא אינפלציה, אך גם יש בו פוטנציאל הרסני לכלכלת ישראל – עצירת השקעות במדינה, הוצאת כספים זרים מהארץ, ומשבר אמון מול המשקיעים הזרים. כל אלה עלולים להביא לירידה בתוצר ולדרדר את ישראל למיתון. אם ביחד עם זה הריבית תמשיך לעלות, זה עלול להוות מכה חזקה מדי לכלכלה הישראלית, שייקח לנו שנים לשקם אותה. להעלות ריבית פעם אחר פעם זה עניין של החלטה שתוצאותיה יורגשו בשנה הקרובה לפחות. הרפורמה המשפטית עלולה לפגוע באמון המשקיעים ואת זה כבר יהיה קשה לתקן, הנזק יהיה לטווח הארוך". 

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות