יו״ר ועדת הערר ירושלים:"החרדים רוצים פינוי בינוי וכבר לא חוששים ממגדלים"

״בירושלים הכוכבים הסתדרו, יש הבנה שנרקמה בין כל הצדדים – הוועדה המחוזית, הוועדה המקומית, מהנדס העיר – שחייבים לבנות את ירושלים, הקיפאון לא עושה לה טוב״. כך אמרה שירה תלמי באבאי, יו״ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, בכנס ״הבמה המרכזית המרכזית 2024״ של אתר מגדילים שנערך בראשון לציון.

בפאנל בנושא ״בירת ההתחדשות העירונית״ שהנחה עו״ד דן הלפרט, מייסד ובעלים דן הלפרט עורכי דין, הבהירה תלמי באבאי כי ״הקיפאון השאיר את ירושלים מאחור ופגע ביכולת שלה לייצר תעסוקה, לייצר צירי תחבורה. כל הצדדים מכוונים לאותו מגדלור, זה מכפיל כוח משמעותי והשוק מגיב. בנוסף צריך לציין שכ-80 מתוך 480 המגדלים המתוכננים בה עם מגדלי תעסוקה – וזו בשורה מדהימה לעיר״.

אינג׳ יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים, חיזק את הדברים: ״הבנו שצריך לפתח את העיר ולקדם את הצמיחה, לצד שמירה על זהות העיר ההיסטורית. היום יזמים גדולים מגיעים לכאן ורוצים להשקיע, זה נובע ממדיניות ברורה של האצת הליכים ורידוד הבירוקרטיה עד כמה שאפשר. זה לא קל עדיין להוציא היתר בנייה, אבל אנחנו דוחפים לכך ולפעמים אפילו דוחפים את היזמים יותר משהם דוחפים את עצמם, עד כדי כך שהם לא עומדים בלוחות הזמנים שהקצבנו להם. גם הבנקים יודעים שקידום פרויקטים כאן זאת הצלחה בטוחה״.

עו״ד שרית אריאלי בן שמחון, יו״ר ועדת ערר מחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, התייחסה לאתגרים בקידום התחדשות עירונית בעיר בעיקר בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית. ״האוכלוסייה החרדית בירושלים כבר לא רוצה תמ״א 38 – היא רוצה פינוי בינוי, היא רוצה לשפר את איכות החיים והיא רוצה שזה יקרה בתוך השכונה שבה היא גרה. זה שינוי מאוד גדול״, אמרה אריאלי בן שמחון. הם כבר לא חוששים ממגדלים כמו שהם חוששים מה יהיה כשיפנו אותם, היכן יגורו. הם לא יכולים לגור בכל שכונה כמו חילונים״.

אשר למגזר הערבי, היא ציינה כי גם שם יש שינויים. ״למשל במגזר כבר מבינים שאפשר כמה קומות למשפחה. יש חסם מהותי שנוגע להיבט הקנייני שכן הקרקעות שם לא מוסדרות קניינית ולכן, לא משנה כמה תוכניות יהיו, לא ניתן להוציא היתרים".

ענבל דוד, מנכ״לית דירה להשכיר, התייחסה לבעיה שבמציאת דירה חלופית בשכירות על ידי בעלי הדירות שיפנו את הבניינים לטובת התחדשות עירונית. ״דיור להשכרה ארוכת טווח הוא בדיוק אחד הפתרונות המשלימים לאתגר הזה. בשכונת קריית היובל למשל יצאו להשכרה 400 יחידות דיור בבת אחת, זה נותן מענה למאות משפחות שאמורות להתפנות מהבניינים, ורוב הדירות מושכרות בשוק החופשי כך שהן מתאימות בדיוק להן".

ראם רצון, בעלים חברת אב-גד, התייחס לסוגיית הוודאות: ״מחלקת ההנדסה והוועדה המחוזית יודעים לתת לנו ודאות וזה מה שאנחנו מחפשים כיזמים – לדעת שיש נכונות מצד הרשות המקומית לקדם פרויקטים. אני חושב שבערים אחרות שומעים לא מעט פעמים שמגורים זו מילה גסה ויש העדפה לקדם משרדים, אבל בסוף בשביל לאכלס את המשרדים צריך תושבים שזקוקים למקום לגור בו. אם לא יהיו דירות, לא נוכל לקיים עיר ברת קיימא, וירושלים השכילה להבין את הצורך בבנייה משמעותי למגורים״.

יוסי חזןֿ, סמנכ״ל התחדשות עירונית בחברת קרדן נדל״ן, אמר כי: ״לכל יזם יש את החששות שלו, למשל נושא היטלי ההשבחה שהוא חתיכת נעלם, נושא הכלכליות שהוא נגזרת של הביקושים. אנחנו רואים שהוועדה המחוזית לא מסכנת את הפרויקטים, אבל דווקא לעיתים נתקלים בסוגיות קנייניות מול רשות מקרקעי ישראל, למשל קרקע שהיא חניון או זכות דרך ונמצאת מעל הקו בתב״ע (תוכנית בניין עיר). אז יש צורך להסדיר את הנושא הקנייני, אבל בסופו של דבר יש רמת ודאות גבוהה״.

ינון מגזימוף, בעלים ומנכ״ל תב״ע קפיטל, אמר: ״יש מהפכה קוסמית שקורית בירושלים. אבל דווקא בגלל שהיא הפכה לפנינת ההתחדשות העירונית של ישראל, הבשורה צריכה להגיע לא רק בהישג התכנוני, היזמי והכלכלי אלא גם להגיע אל צרכן הקצה, הבעלים של הקרקע. יש הגבלה על התמורות בפרויקטים של התחדשות עירונית, הייתי שמח לוותר על ההגבלה הזאת וזה צריך להיות במסגרת של מו״מ בין החברה היזמית לבעל הקרקע. צריך לתת לו את היכולת לשאת ולתת ואולי לקבל יותר מ-25 מ״ר״.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן