מנכ"ל משרד האוצר בכנס מגדילים: "חשוב שיהיה גורם אחד שיתכלל סמכויות בתחום התשתיות"
"יש חשיבות רבה שיהיה גורם אחד שיתכלל סמכויות באנרגיה, נדל"ן, תשתיות, רמ"י. שהכל יהיה תחת קורת גג אחד. וזה היה בעבר וזה חשוב מאוד וקריטי. בממשלה הקודמת כבר אמרנו את זה. צריך לאחד את הכל, לדברי הייזלר, איחוד כזה מצריך הסכמות פוליטיות שכרגע אין בנמצא. זה יאיץ את משך הזמן וזה הדבר הכי נכון עבור עולם הנדל"ן", כך אומר מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, שהשתתף בכנס "מגדילים". בשיחה עם העיתונאית הילה ציאון, הוסיף הייזלר כי תכלול סמכויות בתחום תשתיות, סוגיה שעלתה לאחרונה בדרישה של איגוד הקבלנים, הוא רעיון טוב שהיה צריך להתבצע מזמן.
עוד התייחס הייזלר לביקורת שעלתה על חוק ההסדרים, בעקבות הוספת סעיף שלפיו סבסוד תכניות התחדשות בפריפריה יוחזר למדינה עם מכירת הדירה. הסעיף הזה הוסר, בסופו של דבר, בעקבות חוות הדעת של היועמשית, שקבעה כי הסעיף ייתכן רק אם תהיה הסכמה של 100% ולדברי הייזלר, מדובר היה במהלך שעקרונית הוא נכון: "אנחנו נמצאים לקראת תקציב עם הרבה קיצוצים. הרפורמה שלנו היא לשמור על המסגרת התקציבית ולא לפרוץ את הגרעון. המטרה הייתה לומר, שבעוד שהיום ניתן לתקצב, סכומים של חצי מיליארד עד מיליארד שקל לסבסוד התחדשות, ניתן יהיה להגדיל משמעותית את הסכום באמצעות מנגנון שישאיר רווח של מעל 10 אחוז, ובשעת המכירה שיחזירו חלק מהסכום שבעלי הדירות הרוויחו. זה היה מאפשר לעשות יותר התחדשות בהיקפים עצומים".
לדברי הייזלר, הבעיה בהתחדשות בפריפריה היא ערכי הקרקע, שמחייבים את המדינה להזרים כסף כדי להפוך פרויקטים של התחדשות לרווחיים: "המדינה נותנת כסף, ואנחנו אומרים לבעל הדירה: קיבלת כסף והרווחת אז תחזיר חלק כשתמכור. בסופו של דבר מה שקרה זה חוות הדעת של היועמ"שית שקבעה שכדי לחייב מנגנון כזה צריך הסכמה של 100 אחוז מהדיירים, לא רוב לפי חוק דייר סרבן. מצב של 100 אחוזי הסכמה לא אפשרי. לכן בקונסטלציה הנוכחית, המנגנון הזה לא יאפשר התחדשות וזה לא היה בשל. הנושא הזה ירד מהפרק בחוק ההסדרים, ונבחן דברים אחרים".
אז איזה רפורמות הצלחתם לקדם בתחום נדל"ן?
"אנחנו לא מקדמים רפורמות מבניות גדולות, כי הרפורמה הכי גדולה זה לא לפרוץ את מסגרת התקציב. הלכנו לדברים שיכולים להקל ברישוי והיתרי בנייה, כמו מגה הסכמי גג, ורשות מקומית שתיתן לבנות בה 4,000 יח"ד תקבל הטבות בתקצוב, בניית כיתות".
אחת הביקורות על הסכמי הגג היא שלצורך קידומן המדינה השתמשה בכסף מהקרן לשטחים פתוחים. על כך אומר הייזלר: "ברור שהייתי רוצה כסף ממקור אחר, אבל השמיכה קצרה ואנחנו חייבים לתת את כל הכוח גם במקומות שפחות נוח לנו. נדל"ן זה קריטי לצמיחה, ובמגוון השיקולים היה נכון לעשות. רפורמות נוספות שקידם חוק ההסדרים בתחום הבנייה הוא האצת בנייה באזורי ביקוש באמצעות הפשרות קרקע כמו בית דגן ובסיסי צבא. רפורמה נוספת נוגעת לגורמים המאשרים, שיכולת לחכות להם שנים. עכשיו אם תוך 45 יום לא יענו לתכניות, יראו את התכניות כמאושר. זה יפתור הרבה זמן בהתרי בנייה".
יש יחסים מורכבים בין האוצר לרשויות מקומיות.
"השלטון המקומי זאת מערכת מורכבת, אבל טובה. השלטון המקומי מוכיח פעם אחר פעם שהוא אחראי ואכפת לו מהעיר, ויודע לנהל בתקופת משבר בצורה מעוררת הערכה. יש בעיה מהבחינה שיש הרבה מאוד רשויות מקומיות בישראל, וזה גורם לבעיה בתחום תשתיות ולעניין של NIMBY (לא בחצר האחורית שלי). הנקודה הזאת מאוד בעייתית ויש מתח בין השלטון המרכזי, שרוצה לפתח עוד ועוד תשתיות, לבין השלטון המקומי שחושב על העיר שלו. לכן לצד הוספת סמכויות לשלטון המקומי, חייבים לצמצם בצורה דרמטית את מספר הרשויות המקומיות לאזורים מחוזיים כמו שיש בהרבה מקומות בעולם. זאת רפורמה ענקית שצריך לחשוב עליה. צריך לצמצם רשויות ולתת לאותן רשויות יותר כוח לפעל בצורה חופשית"/
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
