"ייתכן שהמדינה תמצא את הנתיב לפצות ולסייע, ייתכן שחברות הביטוח יתעשתו ויפצו את מבוטחיהם, אך ברור שבהיקפים גדולים לא יהיה אפשר להסתמך על המדינה, העירייה ו/או חברות הביטוח" – עצות מקצועיות חשובות לדיירי הבניינים המסוכנים בישראל
אירוע קריסת הבניין בחולון ימים ספורים לפני יום הכיפורים הוא – מבחינת דיני נפשות – נס. המשטרה מקבלת תלונה על דלתות שלא נפתחות וצוות הנדסי ערני שמגיע למקום מבין שהבניין מט ליפול. 36 משפחות ודיירים, ביניהן גם ניצול שואה בשנות ה-90 לחייו, מפונים במהירות ובזהירות על ידי שירותי ההצלה.
הנס מתגלה לאור יום כשהבניין קורס פחות משתי יממות לאחר יציאת אחרון הדיירים והופך לעיי חורבות. "מזל משמיים שהוציאו אותם משם ולא קרה אסון", אמרה בתגובה אחת מהדיירות שהתגוררה במקום כמעט 25 שנה.
חושבים שזה אירוע יחיד? תחשבו שוב. גרים בבניין ישן בן עשרות שנים? חשבו מסלול מחדש
לפי נתוני התאחדות הקבלנים יש בישראל עשרות אלפי מבנים שאפשר להגדיר בתור מבנים בסכנת התמוטטות. מדובר בעיקר, אך לא רק, במבנים ישנים במרכזי ערים ובשכונות וותיקות.
בחולון עצמה, אגב, לפני שישה חודשים בלבד, קרס בניין בשיפוצים בתאונה שגרמה לפציעת חמישה בני אדם (2 פועלים ושלושה דיירים, ביניהם מבוגרים וילדים בני 6). מקרים דומים אירעו בשנים האחרונות בחיפה, בראשון לציון, ברמת גן, בירושלים ובמקומות נוספים.
אל תבנו – תרתי משמע – על פוליסת ביטוח המבנה שלכם
מעבר לסכנה המיידית לנפגעים בנפש, קריסת בניין היא בעיה קשה מבחינה ביטוחית. זאת משום שהפוליסות לביטוחי הדירות בישראל כמעט תמיד אינן כוללות כיסוי לנזק שהוא כתוצאה מבלאי טבעי, קריסה ספונטנית או שקיעת קרקע.
כלומר, לא רק שהדיירים מאבדים ברגע את ביתם, הם מאבדים מיד את שוויו ועומדים בפני שוקת שבורה. בהתחשב בעובדה שהדירה היא לרוב הנכס היקר והמשמעותי ביותר של בעלי הדירות, אין זה עניין של מה בכך. הדי ההדף של ההתמוטטות עלולים להוביל לקריסה כלכלית.
הפוליסה לביטוח דירה בישראל הינה פוליסה אחידה שתנאיה נקבעו ע"י משרד האוצר- המפקח על הביטוח. במהותה היא מבוססת על רשימת סיכונים מבוטחים, וגם במתכונתה הרחבה המוגדרת "כל הסיכונים (ALL RISK) היא כוללת חריגים לנזק כתוצאה משקיעת קרקע, בלאי וכדומה.
התמוטטות מבנה נגרמת בדרך כלל שלא כתוצאה מאירוע תאונתי נקודתי, אלא כפועל יוצא מבלאי שכרסם ביציבות המבנה לאורך עשרות שנים, או שקיעת קרקע הדרגתית שהביאה לקריסה נקודתית שצברה תאוצה וגרמה לקריסה מלאה. בדיקה זריזה של הסיכונים המבוטחים בפוליסת ביטוחי דירות בישראל, הנקבעים מתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, מעלה מיד כי הרשימה הנ"ל לא כוללת סיכון בדמות התמוטטות מבנה.
שימו לב שגם אם רכשתם פוליסה מורחבת מסוג "כל הסיכונים", התמוטטות וקריסה של מבנה אינן נכללות תחת "כל הסיכונים". כאמור, הפוליסה מגדירה חריגים המשמיטים את הכיסוי .
מאידך, בפסק הדין של אסון ורסאי, הונחה התשתית להגדרת אירוע פתאומי של קריסה מלאה של מבנה במסגרת הכיסוי בגין "התפוצצות", כיסוי שקיים גם בפוליסת הביטוח האחידה לביטוח דירות בישראל.
חשבון הנפש של חברות הביטוח
מאחר שהכיסוי הביטוחי איננו מובהק, צפויה לדיירים המחזיקים פוליסת ביטוח (לדאבון הלב מסתבר ככל הנראה שרבים מהם אינם מבוטחים כלל) מערכה משפטית מורכבת, בדרך לקבל פיצוי מחברות הביטוח, אלא אם האחרונות תגלנה גדלות נפש ואחריות חברתית לנוכח מימדי האסון שנחת על הדיירים.
פוליסת ביטוח נועדה להיות חבל הצלה למבוטח. אסון כה קשה של אובדן הבית, איננו משול לוויכוח עסקי על היקף פיצוי ובחינה של האותיות הקטנות. חברות הביטוח צריכות להצביע ברגליים ולומר: אנחנו כאן איתכם ולצידכם , זהו רגע האמת שלהן.
יום הכיפורים של הרגולטור
לרגולטור תפקיד מרכזי בקביעת סדר היום בתחום הביטוח. אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון, מפקח על חברות הביטוח ובכל הנוגע לביטוחי הפרט ובכללם ביטוח דירה בישראל, לקח על עצמו תפקיד משמעותי בקביעת תנאי הביטוח בפוליסה האחידה הנהוגה בישראל.
כל בר דעת מבין שיש כאן כשל מובנה, לא ייתכן שסיכון התמוטטות של מבנה לא יהיה כלול ברשימת הכיסויים בפוליסה לביטוח הדירה, שכן על כף המאזניים עומד הנכס המוחשי היקר ביותר של המשפחה, ביתו ומבצרו של האדם. לכן לא בכדי יצאה לשכת סוכני ביטוח בישראל בקריאה למפקח על הביטוח לשנות את תנאי הפוליסה כך שהכיסוי יהיה מובהק וברור.
בכך לא תם תפקידו של הרגולטור – התחדשות עירונית עכשיו
אם אתם או בני משפחתכם גרים בבניין ישן בן עשרות שנים, נראה שאתם לא יכולים לסמוך על פוליסת ביטוח המבנה שלכם שתעזור ביום פקודה , וודאי לא בדרך המלך. האופציה הרלבנטית היחידה, ככל שהנסיבות מאפשרות, היא: כניסה למהלך של פרויקט התחדשות עירונית.
זהו גם המקום להוציא קריאה לרגולטורים המנווטים את ענף הדיור בישראל, ובפרט את נושא ההתחדשות העירונית. בשנים האחרונות יש מגמה לצמצם את תמ"א 38 ולהוביל למתן עדיפות לפרויקטים של "פינוי בינוי". קרי, התמקדות בפרויקטים רחבי היקף של מקבצי מבנים (ואפילו רחובות ושכונות) על פני פתרונות נקודתיים של בניין בודד או מספר בניינים סמוכים לפי תמ"א 38.
לאור קריסת הבניין בחולון ואירועים דומים בערים אחרות, המדינה צריכה להוביל מהלך נחוש קצר ומהיר לאישור פרויקטים של התחדשות עירונית, עם מתן עדיפות מיידית למבנים המוגדרים כמבנים מסוכנים. באין אופציה לקידום מהלכים גדולים של פינוי בינוי בקלות, יש להמשיך ולחזק את האופציה של תמ"א 38. פרויקטים לפי תמ"א 38 הם אפקטיביים ויכולים לספק מענה יחסית מהיר, בניגוד למתחמי פינוי בינוי שבשל גודלם ואופיים נוטים להתארך.
בימים בהם עשרות אלפי מבנים בישראל עלולים להימצא בסכנת קריסה, אין לדעתי מנוס משינוי מגמה והחזרת תמריצים לכיוון של התחדשות עירונית על שלל גרסאותיה. גם ברמת הדיירים וגם ברמת הרשויות המקומיות המנפיקות את היתרי הבנייה. בפרט בפרויקטים לפי תמ"א 38/2 המאפשרים את הריסת המבנה הקיים ובניית מבנה חדש במקומו. מבנה בטיחותי ויציב שישמור על חיי התושבים ובעלי הדירות.
המדינה לא תוכל לפצות את כולם
למרות שטרם התבררו מלוא הסיבות לקריסת המבנה בחולון, מומחים מעריכים שלאור העובדה שהקריאה נולדה מתוך קושי בפתיחת הדלתות, הגורמים האפשריים קשורים בקרקע (ישנן גם עדויות מצד שכנים ודיירים אודות בולענים באזור).
אם בעלי הדירות בבניין בחולון, כמו גם בבניינים אחרים בישראל שקרסו או לדאבוננו עתידים לקרוס, היו משכילים להתניע מהלך של התחדשות עירונית לפי תמ"א 38, הם לא היו נאלצים להתמודד עם סיטואציה של קריסת קורת הגג. ייתכן שהמדינה תמצא את הנתיב לפצות ולסייע, ייתכן שחברות הביטוח יתעשתו ויפצו את מבוטחיהם, אך ברור שבהיקפים גדולים לא יהיה אפשר להסתמך על המדינה, העירייה ו/או חברות הביטוח.
התחדשות עירונית היא צו השעה. קריסת הבניין בחולון היא נורת אזהרה לכולם : לבעלי דירות בבניינים שיכולים לקדם תמ"א 38 או התחדשות עירונית, לרשויות המקומיות שתפקידן הוא מרכזי בהסרת מכשולים וחסמים ועידוד היזמים, וגם למדינה מבחינת מתן וודאות ליזמים והמשכיות לתוכנית המתאר לחיזוק מבנים או קידומן המהיר, משל זוהי שעת חירום, של תוכניות פינוי בינוי מהירות.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
