איחור של מעל לשנה יעלה ליזם עשרות אלפי שקלים: התקבלה חלקית תביעה שהגישו רוכשי דירה בפרויקט תמ"א 38 בכפר סבא
יזמית תמ"א 38 איחרה במסירת דירה לרוכשים, ותשלם להם מעל 73,000 שקל. בית משפט השלום בכפר סבא קיבל באופן חלקי תביעה שהגישו בני זוג שרכשו דירה שנבנתה במסגרת תמ"א 38/1 אך קיבלו אותה באיחור של מעל 16 חודשים.
התובעים, שרכשו דירה שנבנתה ברחוב המפלס בכפר סבא, הגישו תביעה בסך של 202,692 שקל נגד היזם. לטענתם, הם היו אמורים לקבל את הדירה עד אוגוסט 2019, אך בפועל הדירה נמסרה רק בפברואר 2021, באיחור של שנה וחצי, וגם אז הדירה הייתה בשלב שבו עדיין היו בה ליקויים שונים שטרם טופלו. התובעים טענו כי פנו אל הנתבעת בדרישה לקבלת הפיצוי המגיע להם בגין האיחור במסירה ונדחו. במסגרת חשבון סופי שהנתבעת הגישה לתובעים, היא הפחיתה על דעת עצמה סך של 78,388 שקל מחובם של התובעים, ובניגוד לרצונם. למרות זאת, הם שילמו את יתרת חובם.
לטענת התובעים, הפיצוי המגיע לתובעים לפי הוראות החוק מסתכם ב-230,983 שקל על בסיס דמי שכירות חודשיים 8,500 שקל, ובהפחתת קיזוז החוב נותר לתשלום 152,595 שקל. בנוסף, התובעים דורשים עוד 30,733 שקל בגלל יתרת עמלות ערבות חוק המכר, שנגרם בגלל איחור היזמים. כמו כן, התובעים דורשים עוד 19,364 בגלל חיוב שהתובעת ביצעה עבור שינויים בסלון הדירה ללא שיתוף התובעים.
היזמית, מצדה, טענה כי מועד המסירה החוזי היה באמצע ספטמבר 2019, וכי התובעים הזמינו שינויים מרחיקי לכת בדירה, שחייבו הגשת תכנית שינויים לתיקון היתר הבנייה. לטענת היזמית, התובעים שילמו את עלות השינויים, וכן תשלומים נוספים, באיחור ניכר שבגינו נצברה ריבית. עוד נטען כי טופס 4 לאכלוס התקבל בנובמבר 2021, אך לא נמסרה לידי התובעים בגלל שלא שילמו את יתרת התמורה בסך 450,000 שקל.
בסופו של דבר, התובעים שילמו את סך של 380,000 שקל, לאחר שהנתבעת הפחיתה סך של 78,388 שקל. הנתבעת טענה כי הייתה מוכנה לתת לתובעים פיצוי נוסף בסך 70,000 שקל, אך הם העדיפו לנהל הליכים משפטיים.
השופט רונן פלג קבע, לאחר שמיעת העדויות, כי מועד מסירת הדירות החוזי היה 15 בספטמבר 2019, שנתיים לאחר שהחברה קיבלה את החזקה על השטח. למועד זה יש להוסיף עוד 30 יום, עקב השינויים שבוצעו בדירה, לתאריך 15 באוקטובר. החזקה בדירה נמסרה רק ב-22 בפברואר 2021, באיחור של 16 חודשים ושבעה ימים.
מנהל החברה היזמית טען בגלל מגפת הקורונה התעכבו העבודות ב-40 יום, אך השופט דחה טענה זו, וקבע כי: "הטענה נטענה בכלליות וללא בסיס של ממש. לצורך הוכחת טענה שכזו, לכל הפחות היה על הנתבעת להציג יומני עבודה ולפרט באלו ימים בדיוק נעצרה העבודה בפרויקט בגלל מגפת הקורונה". במהלך הדיון חזרו בהם התובעים מהפיצויים בגין השינויים בסלון וכן בגלל הריבית שנגבתה מהם.
מומחה מטעם בית המשפט העריך את דמי השכירות של דירה דומה באותו אזור ב-6,800 שקל. על בסיס חוות הדעת הזאת, העריך בית המשפט את הפיצוי לרוכשים ב-151,725 שקל. מסכום זה הוא הפחית את סך הפיצוי שכבר ניתן, בסך 78,388 שקל, כך שהיתרה לתשלום היא בסך של 73,337 שקל.
השופט לא חסך את ביקורתו מהתובעים, וציין כי מנהל החברה היזמית הציע לתובעים 70,000 שקל כדי לסיים את הסכסוך ולהימנע מהגשת תביעה משפטית. "המסקנה היא שהצדדים היו יכולים ביתר קלות להגיע להסדר ולהימנע מניהול ההליך המשפטי עד סופו, אלא שאת הנעשה אין להשיב", כתב השופט.
בנוסף, השופט קבע כי הנתבעת תשלם לתובעים מעל 5,000 שקל החזר אגרה, ו-12,000 שקל שכר טרחת עו"ד.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
