מיגון הוא המפתח לרציפות תפקודית במערכות הבריאות – בתי חולים חייבים להמשיך לפעול גם כשהאזור כולו תחת מתקפה
הבוקר לצערי הרב, חווינו לראשונה פגיעה ישירה בבית החולים של בירת הנגב. היקף הנזק עוד לא ידוע בשעת כתיבת דבריי אלו, אבל כן אני יכול לומר שתכנון בתי חולים בישראל הפך בשנים האחרונות למשימה הנדסית לאומית מן המעלה הראשונה.
בעידן שבו איומים ביטחוניים הם לא חריגים אלא חלק מהשגרה, ממטחי טילים מרובים ויעדים אסטרטגיים במדינה מאוימים, המערכת הרפואית לא יכולה להרשות לעצמה הפסיק לפעול, אפילו לרגע. תקני התכנון והבנייה לבתי חולים בישראל מתייחסים כיום לא רק לרעידות אדמה, אלא גם ובעיקר לסיכונים ביטחוניים ומקפות מכוונות. מיגון הוא כבר לא המלצה אלא דרישה בסיסית: חדרי ניתוח, טיפול נמרץ, חדרי מיון, מרכזי אנרגיה ותקשורת. כולם מחושבים להיות ממוגנים, זמינים ונגישים גם תחת אש.
הצלת חיים בזמן חירום
העיקרון המרכזי הוא שמירה על רציפות תפקודית. מדובר על יכולתו של בית החולים להמשיך לטפל בחולים, לייצב פצועים ולהציל חיים בזמן חירום. דבר זה מחייב מבעוד מועד תכנון מוקדם של: אזורים ממוגנים, מערכות תומכות חיים מגובות ואמצעים שיבטיחו תפקוד עצמאי, כולל מים, חשמל, תקשורת ולוגיסטיקה רפואית. בפועל, רק מיעוט קטן מבתי החולים נבנו כך. רובם הוקמו לפני החלת תקני המיגון החדשים. השינויים באים לידי ביטוי בעיקר באגפים או מחלקות חדשות, שאותן ניתן לתכנן מחדש או להתאים לתקנות. בתי החולים החדשים המתוכננים ומבוצעים כיום, תוכננו במלואם לפי תקנים אלו, כדוגמת אסותא אשדוד.
כיום כל בית חולים חדש שמתוכנן, כולל הרחבות קיימות וחייב לעמוד בתקן. אבל כאן נכנס גורם משמעותי נוסף: העלויות, עמידה בתקני מיגון מחמירים עשויה לייקר את עלויות הבנייה והמערכות בעשרות אחוזים, כמובן שזה תלוי בתפיסת ההפעלה בשעת חירום. אם המודל התפעולי מבוסס על תפקוד מלא תחת מתקפה, העלויות נוסקות. אם מקבלים גמישות תפקודית מסוימת, ניתן להפחית חלק מההשקעה. מדובר בהחלטה מערכתית שמשפיעה לא רק על הבינוי אלא גם על מדיניות הבריאות והתקציב.
השקעה אסטרטגית חיונית
עלויות המיגון הגבוהות משפיעות ישירות על קצב הבנייה והרחבת בתי החולים, ודורשות תיעדוף קפדני במסגרת התקציבים הממשלתיים. לא תמיד ניתן לממש את כל הפרויקטים בו זמנית, מה שמצריך איזון בין דרישות המיגון לבין שמירה על היכולת התפעולית השוטפת. השקעה במיגון אינה הוצאה מיותרת, אלא השקעה אסטרטגית חיונית, במיוחד בעידן איומים מתמשכים, היא תאפשר בעתיד טיפול במשברים מורכבים ואירועי חירום רחבי היקף.
ההתרחשויות מאז ה-7 באוקטובר ובייחוד בימים אלו, בהן מתקפות מצד איראן ושלוחותיה, ירי רקטות וטילים והיערכות מתמדת לאירועים רחבי היקף, מדגישים עד כמה תכנון מוקדם אינו מותרת, אלא תני סף. לצערי, כעת אנו מתמודדים עם מצב אמת של פגיעה קשה בבית החולים סורוקה.
אין ספק כי בתי חולים חייבים להמשיך לפעול גם כשהאזור כולו תחת מתקפה. זה צעד נוסף וחשוב של שמירה על אמון הציבור לצד הטיפול הנדרש במערכת הרפואית. מעבר למחשבה של המדינה על ניצחון בשדה הקרב, קיים צורך ממש במחשבה על השרידות של המערכות האזרחיות החיוניות. תפקוד מלא של בתי חולים תחת מתקפה הוא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי.
*הכותב, יוסי ולאס, מנכ"ל משותף בחברת מרגולין הנדסה וייעוץ
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
