יגאל צ'ודנר, מנכל נתיבי הקמה // אילן ספירא | depositphotos
הכה את המומחה: כל מה שצריך לדעת על ניהול הליכי רישוי בבקשות להיתרים
הוא מתמחה בניהול הליכי רישוי וסטטוטוריקה, מסביר למה ועדות התכנון לא מסוגלות להתמודד עם בקשות להקלות, איפה הן נכשלות בהקצאת משאבים ואיך ניהול נכון של הליכי הרישוי קשור למימון הפרויקטים. יגאל צ'ודנר: "אין רשות מקומית אחת בארץ שיכולה לשמש דוגמה ליתר"
לכאורה זה אמור להיות פשוט, כדי לבנות פרויקט נדל"ני בישראל ישנו סדר פעולות ברור: יש לאשר בוועדות התכנון תוכנית בנייה – תב"ע, אשר קובעת זכויות בנייה ושימושים לכל קרקע ונכס; לאחר מכן יש לקבל היתר בנייה מהוועדות המקומיות ולממש את הזכויות בפועל – לבנות את הפרויקט בהתאם לקבוע בהיתר. בסוף הבנייה מקבלים תעודת גמר/טופס 4 בגין הבנייה שנעשתה עפ"י ההיתר – ומאכלסים. "על פניו מדובר בסדר פעולות פשוט ודי מסודר, אך במציאות לא הכל כל כך פשוט", אומר יגאל צ'ודנר,מנכ"ל חברת נתיבי הקמה המתמחה בניהול הליכי רישוי וסטטוטוריקה, בראיון ל"מגדילים". לשאלה עד כמה זה קשה ומורכב בפועל, הוא משיב: "נתחיל מזה שכבר בהיתר הבניה, כמעט 80% מהבקשות, הינן עם 'הקלות'. זאת אומרת, מבקשים לקבל היתר לבניה של משהו שלא אושר בתב"ע. הליך זה כרוך בבדיקות רבות, אישור בוועדת תכנון עיר- מליאה, בפרסום, השבחה נוספת והתנגדויות, מה שהופך אותו לכלל לא וודאי. זה מאריך את הליך קבלת ההיתר בערך פי שלוש". עוד לדבריו, המערכת כלל לא בנויה לטפל בבקשות להקלות. "הוועדות המקומיות לתכנון ובניה כלל לא בנויות לטפל בבקשות להיתרים עם הקלות, אלא לבקשות להיתר על פי התב"ע. לאחרונה אושר בממשלה תיקון לחוק התכנון והבניה לפיו לא יינתנו הקלות החל מ-2023. כולי תקווה שזה יגרום ליזמים לבנות ללא דיחוי פרויקטים על פי התכניות החלות, וועדות יוכלו להנפיק את ההיתרים במהירות יחסית גבוהה", אומר צ'ודנר. אם לא די בכך, לצד הבקשות להקלות הוועדות המקומיות צריכות לטפל גם בשימושים חורגים ובחריגות בנייה, שלטענתו מעמיסות עליהן הרבה מעבר למה שהן מסוגלות לקבל – דבר המביא לעיכובים של שנים במתן ההיתרים. "זה נדיר מאוד שבשטח יש מצב זהה למה שאושר בהיתר", אומר צ'ודנר, "האם יש בניין מגורים שלא סגרו בו מרפסות? נבנתה פרגולה? מחסן שהפך למשרד? שינוי חנות או סגירת מעבר בקניון? סככה או מיכל באזורי תעשייה? במהלך השנים, קל יותר לבקש סליחה מאשר רשות! "זאת גם המציאות המאתגרת שבאחריות רשויות מקומיות. הרשויות עסוקות באכיפה, במתן היתרי שינויים לפרויקטים והסדרות ושינוי יעוד עקב חריגות, הליכים משפטיים, דיונים רבים מיותרים ועוד ועוד. זאת במקום לפנות משאבים לאישור מהיר של פרויקטים חדשי, יחידות דיור, פיתוח ערים והסביבה וכו׳".
האם יש שוני בין רשויות בהקשר של מתן ההיתרים? "בהחלט יש שוני בין הרשויות. בערים שבהן הביקוש לדירות ותעסוקה גבוה יותר ומחירי הקרקע יקרים יותר ושפוטנציאל ההשקעה בהן גדול, הכוח של הרשות המקומית מול יזמי הנדל"ן גדול יותר. רשויות אלה מסוגלות לקדם היתרי בנייה באופן מהיר, אך גם לדרוש לא מעט לטובת התושבים והעיר. מנגד, ברשויות עם פחות כוח השפעה, המצב שונה. הן פחות יכולות לדרוש, אך לעיתים עיכובים שם נובעים מסיבות אחרות. באופן כללי אני סבור כי אין רשות שעובדת בצורה מושלמת ויכולה לשמש דוגמה ליתר. כל רשות צריכה להשתפר משמעותית ולהגדיל את היעילות, וגם את השקיפות כפי שהן מחויבות בחוק אך לא באמת עושות".
מה אפשר לעשות כדי לייעל את הליכי הרישוי ולקצר את משכי הזמן? "ראשית, אני מקווה כי ביטול ההקלות יעשה את השינוי המיוחל. אני סבור גם כי יש לבצע קוסטומיזציה להיתרי הבנייה – לעשות רישוי מותאם מהות, לא מותאם הליך. צריך להבין את התהליכים שנדרשים לקבלת היתרי בנייה וליצור מסלולים שונים לסוגי היתרי שונים וכך לקצר ולייעל את הליכי הרישוי. יש להגביר גם את האכיפה על עבריינות נדל"ן ולהחמיר את הסנקציות נגד עברייני הבנייה. יש לעשות חינוך שוק לקבלת היתרים לפי תב״ע ולבנות בדיוק על פי ההיתר".
לסיכום, תסביר מה זה "ניהול הליכי רישוי" ולמי זה טוב? "ניהול יעיל של הליכי רישוי וסטטוטוריקה עשוי להוביל לקיצור משמעותי במשך הזמן לקבלת ההיתר, שמביא לחיסכון גדול בזמן ובכסף. הניהול מתבטא בבדיקות היתכנות ובניית אסטרטגיית רישוי בטרם יוצאים לדרך, בקידום התב"עות מול הוועדות המחוזיות והמקומיות, מהשלב הראשוני דרך היתר הבנייה ועד למתן טופס 4 או תעודת הגמר. הניהול מאפשר גישור על הפערים בין מוסדות התכנון והרשויות לבין היזמים והמתכננים, הוא מאפשר קביעת לו"ז לקבלת ההיתר שמגביר את הוודאות, מספק תמונה ברורה לגבי העלויות הנדרשות בפרויקט והמימון הנדרש, ובעזרתו ניתן לבנות אסטרטגיה תכנונית ולהקצות את המשאבים המתאימים ליישומה. לבסוף, יש השפעה רבה על המימון. בפרויקט שמסכם מימון בנקאי בתחילת הדרך ל-3 שנים קדימה ושחרור ערבויות בסיום הבניה, כל חודש שנחסך בזמן לקבלת ההיתר או שחרור ערבות חוסך לא מעט עלויות. לרוב מדובר בצמצום זמן של חודשים רבים".
חברת מגדילים – הפורום הישראלי להתחדשות עירונית בע"מ 515749935 רואה חשיבות עליונה בהנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות ועל ידי כך מאפשרת לגולשים לגלוש ביתר קלות ונוחות באתר החברה. בניית אתר סוגו נוצרה מדפי תוכן ושירותים שונים הדורשים הנגשה לאנשים עם מוגבלויות. חברת סוגו, משקיעה משאבים רבים, על מנת שהחומרים באתר יונגשו בצורה ברורה וקלה למשתמשים בעלי המוגבלויות השונות.
תהליך הנגשת אתרים או בשמו היותר מוכר נגישות אתרי אינטרנט כולל :
ניווט פשוט בדפי האתר בעזרת המקלדת בלבד
תצוגה ברורה של רכיבי האתר
אפשרות לשינוי גודל הגופן בשתי רמות A, AA, בכל דפי האתר
התאמה לדפדפנים שונים
התאמה לעבודה ברזולוציות שונות – ריספונסיבי
כבדי ראייה- ביטול צבעים והפיכת הצבעים לשחור לבן
כבדי ראייה- חדות וכהות הנראות
כבדי ראייה- חדות ובהירות הנראות
הפסקת הבהובים- כפתורים מהבהבים, תמונות קופצות או כל תזוזה באתר.
פונט קריא- מחליף את הפונט לפונט אחיד לאורך כל האתר
הדגשת קישורים- מדגיש בעזרת קו סימון את הקישורים באתר
רמת הנגישות באתר מגדילים על פי החוק הנדרש הינה רמה 2 AA
סייגים לנגישות:
במידה ומכל סיבה שהיא הדף בו צפיתם אינו הונגש לשביעות רצונכם ואו מכל סיבה שהיא מצאתם לנכון לדווח לנו כי הדף אינו עומד בתקן הנקבע על פי חוק, אנו מתנצלים על כך ונשמח לתקן זאת במידי.
נשמח לענות על כל שאלה ולקבל כל הערה בנושא נגישות, בכתובת הבאה: [email protected]