נדחתה עתירת החברה להגנת הטבע נגד הקמתה של הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה במרחב הגולן

בג"ץ דחה עתירה של החברה להגנת הטבע נגד הקמתה של הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה במרחב הגולן. ברוב של שני שופטים (חאלד כבוב ונועם סולברג) מול השופטת דליה ברק ארז, נקבע כי לא נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטת משרד הפנים להכריז על הקמת ועדת תכנון מיוחדת בתחום המועצה האזורית גולן.
הוועדה המיוחדת במרחב גולן הוקמה ביוני 2022, על ידי שרת הפנים דאז, אילת שקד, במטרה לעודד התיישבות בגולן, וזאת כחלק ממדיניות הממשלה. תפקידה של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה מרחב הגולן הוא לפעול תכנונית להקמת שכונות מגורים חדשות ביישובים קיימים בשטחי המועצה האזורית גולן, וכן לתכנן הקמת ישובים חדשים, לרבות פיתוח תעשייה, מסחר ותעסוקה, תיירות, תשתיות אנרגיה מתחדשת,  והתשתיות הנדרשות, בתחום מרחב התכנון של הוועדה. 

השרה שקד חתמה על צו מיוחד – צו התכנון והבנייה (מרחב הגולן) (מרחב תכנון מיוחד), התשפ"ב-2022, שמטרתו – הקמת מרחב תכנון מיוחד בתחום המועצה האזורית גולן. בעקבות זאת, כבר בספטמבר 2022, הגישה החברה להגנת הטבע עתירה ראשונה נגד הצו, אך בית המשפט דחה את העתירה. 

לאחר שגם השר משה ארבל, שפעל לאחר שקד קידם את הקמת הוועדה המיוחדת, החברה להגנת הטבע הגישה עתירה נוספת לבג"ץ, בדרישה לבטל את הצו להקמת מרחב התכנון המיוחד. לטענת העותרת, בהתאם לסעיף 32 ב' לחוק התכנון והבנייה, שר הפנים רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום אותה רשות מקומית יהיה מרחב תכנון מיוחד, אם המדינה הכינה תכנית להקים בו שכונה חדשה שעל פיה 75% לפחות של כלל יחידות הדיור באותו שטח יוקמו על ידי המדינה או מטעמה.

לטענת החברה להגנת הטבע, יש להורות על ביטול צו התכנון המיוחד, בהיותו בלתי חוקי. זאת, מכיוון שהוא הוצא בהיעדר תכנית מאושרת להקמת שכונה, כפי שדורש סעיף 32 לחוק. לטענתה, מאחר שלא הוכנה תכנית קודם להוצאת צו התכנון המיוחד, שר הפנים פעל בחוסר סמכות ותוך הפרת הוראות החוק הרלוונטיות כאשר חתם על הצו. עוד נטען כי ועדת תכנון מיוחדת היא "כלי דרקוני" שנעשה בו שימוש במספר מצומצם של פעמים, וכי פעילותה עלול לפגוע בטבע שבגולן, נוכח הרכבה והיותה מוטת פיתוח.

המשיבים (שר הפנים, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, המועצה הארצית לתכנון ולבניה, הוועדה המחוזית, הוועדה המיוחדת לתכנון ובניה גולן ומועצה אזורית גולן) השיבו כי אין כל עילה להתערבות בית משפט זה בצווים, וזאת משום שהם הוצאו בהתאם לסמכות הקבועה בחוק התכנון והבניה ולאחר שהתנהל הליך היוועצות סדור בין כלל הגורמים המקצועיים.

השופט כבוב, שדחה, כאמור, את העתירה, כתב כי שר הפנים רשאי להכריז על הקמת מרחב תכנון מיוחד, גם ללא אישור של תכנית להקמת שכונה חדשה: "כאשר המחוקק בחר להעניק לוועדה המיוחדת את הסמכות ושיקול הדעת אם להכין תכנית כראות עיניה, בכל עת, גם במידה ולא קיימת תכנית בת תוקף. לשיטתי, המחוקק לא התכוון לחייב את המדינה בהכנת תכנית סטטוטורית עובר להכרזה על מרחב תכנון מיוחד… תכליתו הסובייקטיבית של סעיף 32(ב) לחוק התכנון והבניה היא להעניק למשיב 1 את הסמכות להכריז על מרחב תכנון מיוחד בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף, אשר מכוח הכרזה זו תקום ועדה מיוחדת ולה יוקנו הסמכויות השונות, לרבות הכנת תכנית מפורטת".

השופט הודה כי סעיף 32 ב' בחוק התכנון והבנייה העוסק בהקמת ועדת תכנון מיוחדת אינו ברור, וראוי לנסח אותו כדי שיהיה ברור יותר, אך ציין כי תכלית הסעיף היא הענקת סמכות לוועדה המיוחדת לפעול לשם האצת פיתוח המרחב המיוחד, לרבות באמצעות הכנת תכנית סטטוטורית, לשם קידום מדיניות הממשלה.

השופטת דפנה ברק ארז, אשר קיבלה את העתירה, כתבה בהחלטתה כי מרחב התכנון של הוועדה המיוחדת אינו חל באופן רציף על כל המרחב, אלא על "בועות התכנון" של יישוב המועצה האזורית גולן, דבר שעלול לפגוע בפיתוחו של הגולן. 

"הוועדה המיוחדת אמונה על פיתוח נקודתי של יישובים ומוקדים אזוריים, בעוד שיתר שטחי רמת הגולן הקושרים בין מוקדים אלו, נותרו תחת אחריותה של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון. מצב דברים זה אינו מאפשר אותה ראייה כוללנית שנדרשת בהליכי תכנון", כתבה השופטת. "מכאן גם עולה החשש כי הוועדה המיוחדת, אשר בשים לב להגדרת תחומי פעילותה אינה רואה לנגד עיניה את פיתוח הגולן בצורה שלמה וכוללת, עשויה לפעול לפיתוח האזור מתוך פרספקטיבה נקודתית ונטולת הקשר, מבעד לחור המנעול. זאת, חלף תכנון ממבט כולל, הרואה את האזור כמכלול ומתחשב במגוון הצרכים הנוכחיים והעתידיים של חבל ארץ זה. דברים אלו נכונים ביתר שאת כאשר אותן בועות תכנון פרוסות על פני עשרות יישובים, וכן על פני אתרי מסחר, תיירות, תעסוקה ותשתיות – אשר לכל אחד, לפחות באופן פוטנציאלי, מאפיינים ייחודיים וצרכים נפרדים".

השופטת הוסיפה כי "עיקרון התכנון הכולל מקבל משנה תוקף בשים לב לייחודיות הסביבתית של רמת הגולן. מדובר באזור העשיר בערכי טבע ונוף, לרבות מגוון רחב של מערכות אקולוגיות ובתי גידול המאופיינים בעולם חי וצומח עשיר, ובחלקו אף נדיר. לאור זאת, חבל ארץ זה דורש הליכי תכנון מושכלים ומעמיקים, על מנת לוודא שפיתוחו ייעשה בזהירות הנדרשת תוך איזון מיטבי בין הרצון לעודד צמיחה דמוגרפית ברמת הגולן לבין הצורך להגן על אופיו הייחודי של מרחב זה ועל ערכי הטבע הרבים המצויים בו. יצירת מעקף למוסדות התכנון הרגילים – על ההיררכיה הטבועה בהם, חלוקת הסמכויות ביניהם וההליכים המתנהלים במסגרתם – אינה מתיישבת עם ערכים אלו".

על רקע זה, השופטת קבעה כי הצווים שהוציאו שרי הפנים בנוגע להקמת הוועדה המיוחדת במרחב הגולן הוצאו בחוסר סמכות, וקבעה כי יש לבטלם.

השופט נעם סולברג, שבדומה לשופט כבוב דחה את העתירה, הכריע את הכף. השופט סולברג קיבל את עמדת השופטת ברק ארז, שלפיה "תכנון כולל עדיף על פיתוח נקודתי בדרך של 'טלאי על טלאי'", וכי נדרשת "ראייה כוללנית רחבה ככל האפשר". אך הוסיף, עם זאת, כי החוק אינו קובע הגדרה של 'שטח מינימום' שבתחומו ניתן להקים ועדת תכנון מיוחדת. על רקע זה, הוא ציין כי כי האופציה שנבחרה היא בבחינה "הרע במיעוטו".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן