מה בין התחדשות עירונית לחודש אדר ופורים?

תמונה: יהודה הרציג // יחצ

מאת: יהודה הרציג

אמרו חז"ל – "כשנכנס אדר מרבין בשמחה". יצא הגורל וחודש אדר מתממשק עם מערכת הבחירות השלישית שנכפתה עלינו, כמו גם עם אינספור כנסים ואירועים, לפני הבחירות ואחריהן, שחלקם הגדול מתקשר ישירות למשבר הדיור.

אכן רבות נכתב על משבר זה ומומחים לא מעטים העלו, הן בכתב והן בעל פה, עצות לרוב איך לצאת ממנו. בערבית קיים פתגם "אל כלאם מוש עלי ג'ומרוכ", ובעברית "מילים לא עולות מיסים" וברוח זו, וכמי שעוסק  24/7 בקידום יותר מ-20 פרויקטים בכל רחבי הארץ, חשבתי לאחרונה רבות האם כל הפטנטים שהציעו לנו החל מהפסקה לאלתר של מחיר למשתכן וכלה בעירוב שימושים, אכן יהיו אלה שיוציאו את ענף הנדל"ן מן המיצר?

התשובה לכך מורכבת ואיננה חד משמעית. נתחיל בכך מאז שנות ה-80 של המאה שעברה, כששוק הדיור הופרט בהדרגה ותפיסת השיכון הציבורי והחברות המשכנות שהייתה נושאת הדגל בשנות המדינה הראשונות, הלכה לעולם שכולו טוב. מהלך זה, שהיו לו גם לא מעט יתרונות, הביא בסופו של דבר להפיכת נושא הדיור לבעל משמעות חברתית מובהקת וחלק בלית נפרד מהקיטוב הגדל והולך שנוצר במהלך 30 השנה האחרונות בין ה"מרכז העשיר" לבין ה"פריפריה הענייה".

על כן, בבואנו לבחון את כדאיות "מחיר למשתכן" ונושאים נוספים שעל הפרק, לא נוכל שלא להתייחס לכך דרך הפריזמה של ,מרכז מול פריפריה". מחיר למשתכן, לדוגמא, טוב היו עושים מקבלי ההחלטות אם לא היו מפסיקים אותה לאלתר, כפי שרבים מייעצים, אלא ממקדים אותה בלעדית לדיור בפריפריה. אין שום טעם ושום הגיון, לטעמי, לקדם תכנית זו באזורים אמידים לעילא ולעילא דוגמת גליל ים בהרצליה ואפילו לא במודיעין וערי גוש דן  סביב תל אביב. בערים אלה תכנית זו הינה מיותרת לחלוטין, ובאה במישרין על חשבון הן הבנייה ה"רגילה" והן "התחדשות עירונית".

כנ"ל עירוב שימושים. אין ספק שלעירוב שימושים יש לא מעט יתרונות דוגמת חסכון במשאב הקרקע ושדרוג מרכזי ערים ותיקות. לעומת זאת אינני רואה טעם להכניס בכוח את התפיסה הזו תחת כל גבעה ותחת כל עץ רענן לכל שכונה ושכונה ולכל עיר ועיר, בין אם היא במרכז הארץ או בפריפריה. עדיף, לטעמי, להתמקד קודם כל בניצול הקרקע הקיימת והיקרה מפז, להגדלה משמעותית של נפח הבנייה למגורים(!) שהרי אין זה סוד שכבר היום קיים בשוק מחסור גדל והולך של רבבות רבות יחידות דיור, מה שימשיך גם בתקופה הקרובה, ובכלל, למשוך את רמות המחירים בשוק הדיור כלפי מעלה, ולהותיר המוני צעירים ומשפרי דיור ללא דירה הולמת לרפואה.

ועם בהתחדשות עירונית עסקינן, לפלא בעיני הכיצד ממשלת ישראל זרקה את הפתרונות לפתחן של העיריות והרשויות המקומיות, וכך קרה, לא עלינו, שכל עירייה הפכה בפועל ל"קרית הוותיקן", מעין מדינה אקסטריטוריאלית בתוך מדינה, שיש לה תקנות משלה וחוקים משלה, המשתנים חדשות לבקרים במידה ומתחלף ראש עיר, מנכ"ל אדריכל או מהנדס עיר. פשוט איש הישר בעיניו יעשה.

ועל כן אני קורא לממשלת ישראל שתבחר, ב"ה, אחרי 2 במרץ, וכאחת ההחלטות הראשונות(!) לשנות מצב אבסורדי זה, ולקבוע מסמרות לכל העיריות והרשויות המקומיות. לחייב אותן, עד האחרונה שבהן, לקדם במהירות האפשרית התחדשות עירונית, בין אם מדובר בפינוי בינוי או תמ"א 38, לחתוך בביורוקרטיה, לסייע בהסברה לציבור הרחב, לתגמל באופן נדיב כל עירייה שמקדמת פרויקט, בין אם במימון לתשתיות משלימות, או בהטבות משמעותיות נוספות, והכי חשוב, לראות בהתחדשות העירונית סוף סוף לא "נישה", אלא עצם מבשרו ולב ליבון של שוק הדיור.

במידה ויתקבלו החלטות נכונות בשלושה נושאים אלה, מחיר למשתכן, עירוב שימושים ובהתחדשות עירונית, אני מאמין בכל ליבי שמימרת חז"ל על חודש אדר שמרבין בשמחה בו, תתממש במהרה בימינו הלכה למעשה. אמן ואמן!

*כותב המאמר יהודה הרציג, הינו יזם נדל"ן בעלי קבוצת הרציג נדל"ן , מתמחה בהתחדשות עירונית ובונה ברחבי הארץ

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: