banner
רוני מזרחי // צילום: מנחם עוז
רוני מזרחי // צילום: מנחם עוז

מה נשאר לענף הבנייה מתקציב שנת 2024?

יש להכריז על התחדשות עירונית כעל פרויקט לאומי מועדף, לאור לקחי המלחמה, שבה מיליוני ישראלים מצאו את עצמם ללא מיגון סביר // דעה

רוני מזרחי 18.12.2023

השתהות שר האוצר ויתר מקבלי ההחלטות לגבי קידום ואישור תקציב מדינה עדכני לשנה הקרובה, ובמיוחד בעקבות הוצאות המלחמה האדירות עלול לאלץ משרדי ממשלה לבצע קיצוץ רוחב עמוק בשירותים לאזרחי ישראל, להביא להטלת מיסים ולהביא את כלכלת ישראל בכלל וענף הבניה בפרט, לכדי מיתון עמוק וחסר תקדים.

תקציב 2024 אמור להתקרב על פי הערכה לסכום עתק של כ-600 מיליארדי שקלים, הגדול בתולדות מדינת ישראל, אמור לכלול בתוכו לפחות כ-150 מיליארדים לטובת משרד הביטחון, פועל יוצא של המלחמה המתמשכת ועתידה ככל הנראה להמשך עוד חודשים ארוכים.

לענף הבנייה והתשתיות יש חשיבות גדולה כקטר המוביל של הכלכלה. כשהנדל"ן שגשג גם המשק שגשג. כשהנדל"ן היה בהאטה, קל וחומר במיתון. גם המשק היה במיתון. זוהי אקסיומה מוכחת לא רק אצלנו, אלא גם בקרב כלל המדינות בעולם.

אירועי ה-7 באוקטובר תפסו את הענף במצב הכי גרוע שאפשר. שנת 2023 התאפיינה בירידה חסרת תקדים בעסקות נדל"ן, כמחצית בלבד לעומת 2022, ירידה מקבילה של כ-50 עד 70 אחוזים בשוק המשכנתאות, קבלנים שנקלעים לקשיים בזה אחר זה ואינם ניגשים כמעט כלל למכרזי רמ"י ואווירת נכאים בשוק.

לכך תרמו גם 10 העלאות הריבית של בנק ישראל, זאת בניסיון לדכא את המגמות האינפלציוניות. העלאות הריבית כמעט ולא תרמו כלל לדיכוי האינפלציה, אבל הוסיפי חטוטרת של תוספת החזר משמעותית לנוטלי המשכנתאות הקיימים ובד בבד הרחיקו רבים אחרים מחלום הדירה.

כך קרה שבמהלך 2023 הגיעו התחלות בנייה בשוק לשפל חסר תקדים, כ-37 אלף בלבד עד לפרוץ המלחמה, המספר הנמוך ביותר מזה עשור, זאת למרות תחזיות מוקדמות שדיברו על מספר כפול של התחלות בנייה.

למשבר זה הייתה משמעות מרחיקת לכת בענף הבנייה, שהרי ענף זה מפרנס מאות אלפי ישראלים וברור כי ככל שהמשבר ילך ויעמיק, הוא יבוא לידי ביטוי לא רק בהמשך ההאטה בשוק הדיור, אלא גם ובעיקר באבטלה גדלה והולכת.

כלכלת ישראל בכלל, ובתוך זה ענף הבנייה והשתיות מצויים כיום בצומת קריטית. במידה ותקציב  המדינה ימשיך להתעכב, בבחינת "עסקים כרגיל", ילך המצב והתדרדר. מצב שני עם מקבלי ההחלטות יתעשתו, יש בהחלט סיכוי לא רע להתניע מחדש את "הקטר המנמנם".

תקציב 2024 חייב להעניק נתח משמעותי לשיקום הענף ובראש וראשונה שתי פעולות קריטיות, האחת, להביא כמה שיותר מהר כ-80 אלף עובדי בנייה מיומנים לאלפי אתרי הבנייה, זאת במקום העובדים הפלסטינים מהשטחים. פעולה שנייה, לא פחות חשובה, הינה לכפיל ולשלש את הפקידות העוסקת בהיתרי בנייה, זאת על מנת לקצר באופן מידי את הביורוקרטיה ולהגדיל משמעותית את התחלות הבנייה.

יש להכריז על התחדשות עירונית כעל פרויקט לאומי מועדף, זאת לאור לקחי המלחמה שבה מיליוני ישראלים מצאו את עצמם ללא מיגון סביר, ללא ממ"דים וללא מקלט נגיש. שהרי אין זה סוד שללא התחדשות עירונית, בין אם מדובר בהארכת התמ"א 38 או האצת הפינוי בינוי, לא נוכל לעולם להגיע ליעד המקווה של 100 אלף החתלות בנייה ויותר מידי שנה.

בד בבד על הממשלה יהיה לצ'פר את העיריות והרשויות המקומיות, זאת על מנת שיתניעו כמה שיותר פרויקטים וכמה שיותר התחלות בנייה. למשל, תגמול של 100 אלף שקלים על כל יחידת דיור שתבנה יעשה נפלאות ויפתור את העיוות הקיים בכך שהרשויות מקבלות פי שלושה ויותר ארנונה לעסקים לעומת מגורים, מה שמייצר עודף מיותר של נדל"ן עיסקי משרדים, מסחר וכו', לעומת מחסור גדל והולך בנדל"ן למגורים.

פעולות אלה ונוספות דורשות כמובן תקציבים והרבה תקציבים, אולם מדובר בתקציבים שבהחלט יהפכו להיות מנופי צמיחה ראויים לאורך ימי המלחמה הארוכים ובימים שלאחריהם. שמצד שני יחזרו לקופת המדינה בצד מיסוי הענף .על כן, לסיכום טוב יעשו מקבלי ההחלטות, ובראשם שר האוצר, אם יתעשתו ויעבירו תקציב כמה שיותר מהר ושבתוכו יזכה ענף הבנייה למקום הראוי!

*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

 

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות