אלעזר במברגר: "עברנו את היעד השנתי לאישור תוכניות התחדשות עירונית"

"למרות המצב הפעילות בתחום ההתחדשות העירונית לא האטה קצב, והגיעה להיקפים גדולים מתמיד. נתוני סוף השנה, אותם אנו מרכזים בימים אלה, מצביעים על נתוני שיא הן מבחינת אישור תכניות התחדשות עירונית חדשות, והו מבחינת הוצאת היתרי בניה. נכון לסוף אוקטובר 2024 אנו עומדים על 34,320 יח"ד מאושרות, שהן מעל ליעד הממשלתי שנקבע בתכנית האסטרטגית לדיור של מדינת ישראל [כ- 31 אלף יח"ד] . זו למעשה כבר שנה שלישית ברציפות שבה מאשרים למעלה מ- 40,000 דירות במתחמי פינוי בינוי. גם בתחום הוצאת היתרי בניה לפינוי בינוי חלה עלייה, כאשר על פי הערכנו עד סוף שנה זו יוצאו היתרי בניה בפינוי בינוי לכ- 14,000 יח"ד, וכמות דומה של היתרים מכוח תמ"א 38. ניתן ללמוד מכוח על משקלו העצום של שוק ההתחדשות העירונית מכלל ענף הנדל"ן הישראלי".

דברים אלו אמר אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בכנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים שנערך היום 18.11 במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון. 

בנושא התחדשות עירונית בפריפריה הוא ציין כי "בשנתיים האחרונות הובילה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תכנית לאומית למטרתה לאפשר מיזמי פינוי בינוי בערי פריפריה, בהיקף כולל של עשרות אלפי יחידות דיור. במסגרת השלימה הרשות מיפוי מקיף של ערי הפריפריה שבסיכון סייסמי מוגבר, איתרה את המתחמים המתאימים ביותר לקידום, והיא מבצעת כיום תכנון מפורט של מתחמים אלה, הכוללים כ- 14,000 יח"ד, אשר מימושם יהיה מבוסס על סבסוד ממשלתי שיאפשר להם היתכנות כלכלית. הרעיון שהציג משרד האוצר במסגרת דיוני התקציב וחוק ההסדרים, לפיה ידרשו בעלי הדירות להשיב את סכום הסיוע שמעניקה המדינה, היה גורר התנגדות גורפת מצד בעלי הדירות, שהסכמתם הרי תנאי הכרחי לקידום הפרויקטים, ופוגע באופן אנוש במאמץ ממשלתי זה, ומביא לסיכולו. המהלך זכה אף להתנגדות של 120 ראשי רשויות, שגיבו מצידם את עמדת הרשות, מאותם טעמים. ההתנגדות נשמעה וההצעה ירדה מסדר היום."

המלחמה גרמה לשינוי תודעתי בקרב בעלי הדירות
 "לצד הקשיים שיצרה המלחמה בענף הבנייה, בעיקר בהקשר של עצירת כניסת פועלי בניין פלסטיניים לשטח ישראל, גרמה המלחמה לשינוי תודעתי מהותי בקרב בעלי דירות בכל הנוגע לצורך במיגון. אין ספק שהדבר הניע בעלי דירות רבים בישראל לבחון בחיוב קידום מיזמי התחדשות עירונית ברכושם, והיזמים מדווחים על עניין מוגבר מצד הציבור הרחב בהקשר זה. עובדה זו, לצד השלמת הרגולציה התומכת שבצענו בשנים האחרונות, ולאור הבשלה של פרויקטים רבים שהשלימו את עבודת התכנון ומתקדמים להיתר בניה, מבטיחה כי בשנים הקרובות הפעילות תגיע להיקפים גדולים מאוד, ולמעשה תהפוך לליבת שוק הנדל"ן בישראל.

תשלום שכר מופרז למארגן עלול להביא לצמצום של התמורה לבעלי דירות
 "נושא ההתקשרות בין בעלי דירות לבין מארגנים עלה תדיר במסגרת הפניות השוטפות של בעלי דירות למינהלות העירוניות, ולרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, לרבות סוגיית השכר הראוי בגין פעילותם. במסגרת הפעילות השוטפת של המינהלות מצאנו כי, פעמים רבות, נכללות בעסקאות פינוי-בינוי עלויות "עודפות" – עלויות שאינן הכרחיות לצורך מימוש הפרויקט, אשר מחייבות הגדלה של שטחי הבנייה במתחם כדי לוודא שהפרויקט עודנו כלכלי ליזם ובכך מסכלות, הלכה למעשה, פרויקטים נוספים של התחדשות עירונית באותה שכונה, נוכח כושר הנשיאה המוגבל של השכונה מבחינת תחבורה, מוסדות ציבור, תשתיות וכד'. אחד הביטויים הבולטים והשכיחים לעלויות "עודפות" כאמור, הוא שכר החורג מן הסביר שמשולם על ידי היזם למארגן עימו התקשרו בעלי הדירות. נזק נוסף נגרם לבעלי הדירות עצמם, שכן תשלום שכר למארגן בשיעור החורג מן הסביר, ללא הצדקה, עלול להביא לצמצום של התמורה המתאפשרת מסגרת העסקה לבעלי דירות אלה. על רקע זה החלטנו להציג רף שכר שהוא לטעמנו השכר הנורמטיבי שיש לקבוע לעת חישוב כדאיות כלכלית במתחם לפינוי-בינוי לפי תקן 21.1, ובאמצעות המינהלות העירוניות הבאנו לקביעתו כשכר נורמטיבי בוועדות המקומיות הפועלות בערים השונות. בנוסף פועלות המינהלות העירוניות אל מול בעלי הדירות והנציגויות במתחמים השונים, על מנת שבעלי הדירות ידרשו מהיזם להציג להם באופן ברור מהו השכר ששולם למארגן, ולא יאפשרו שכר החורג מהשכר המומלץ." 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן