התקבלה ההכרעה הראשונה בעקבות ניסיונות היזמים לקבל הקלות שבס כחלון

דקה לפני שפג תוקף הקלות שבס כחלון, מיהרו היזמים ו"זרקו" למערכת רישוי זמין בקשות להקלות במתן היתרי בנייה, על אף שחלקן לא היו מספיק מבושלות ולא עמדו בדרישות הסף, זאת בגדר "אין לנו מה להפסיד".

כידוע, מערכת רישוי זמין מחייבת את מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להודיע תוך 10 ימים האם הבקשה כלל עומדת בדרישות המקדמיות להגשתה. מכאן, המהנדס מחזיר את הבקשה להשלמה אלא אם כן הוא לא טיפל בה ולא הגיב. במצב כזה הבקשה נקלטת באופן אוטומטי. אז מה יש להפסיד?

מינהל התכנון שם ברקס
לאחרונה דנה ועדת ערר לתכנון ובנייה מחוז דרום, בראשותו של עו"ד בנימין (בני) זלמנוביץ' לראשונה בסוגיה, וקיבלה החלטה תקדימית במקרה שבו הוגשה בקשה כאמור לוועדה המקומית לתכנון ובנייה אילת. הבקשה לא עמדה כלל בדרישות הסף, נקלטה ואושרה למרות זאת אולם לאחר שלושה חודשים בוטלה, זאת לאחר שהתקבלה חוות דעת מהוועדה המחוזית שלא ניתן לאשר את הבקשה.  מנגד, לוועדת ערר הוגשו במסגרת ההליכים שתי חוות דעת הסותרות את עמדת מינהל התכנון.

בסופו של יום, קיבלה ועדת ערר החלטה תקדימית, וקבעה כי ההגשה בוצעה ונקלטה פורמלית על פי התקנות הנדרשות אולם ככל הנראה זוהי לא המילה האחרונה בנושא. ל"מגדילים" נודע כי בימים אלו מובאים לפתחן של ועדות ערר נוספות תיקים כאמור וכי קיימת מחלוקת מקצועית בין הוועדות.

האם ניתן להחיל את התקנות על בקשה שנקלטה לאחר פקיעתן?
כזכור, מועד פקיעתן של הקלות שבס כחלון נקבע ליום 16.6.2020 אולם השאלה שבמחלוקת נשוא הערר היתה למעשה האם ניתן להחיל את התקנות על בקשה שהוגשה ערב פקיעתן של התקנות, אך נקלטה למערכת רישוי זמין רק לאחר פקיעתן של התקנות.

כך, ביום 15.6.2020 הגישה חברת היזמות גדיש הירוקה בע"מ, בקשות להיתר בנייה במסלול הקלות באמצעות מערכת רישוי זמין. במסגרת כל בקשה נתבקשה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אילת לאשר תוספת של יחידות דיור מכוח הקלות שבס כחלון. ביום 1.3.2021 החליטה הוועדה לאשר את הבקשות אולם ביום 5.5.2021 היא החליטה לבטל את האישור ובהתאם לכך נדחו הבקשות להיתר, בשל העובדה שהבקשות שהוגשו נדרשו להשלמת פרטים חסרים בטרם יקלטו. נימוקי הוועדה המקומית לביטול הבקשה היו, בין היתר: "זאת בהסתמך על חוות דעת הלשכה המשפטית של מנהל התכנון, לפיה רואים בבקשות להקלה כבקשות שהוגשו לאחר פקיעת תוקף הוראת השעה".

עמדת גורם משפטי במינהל התכנון, כפי שעולה מהחלטת ועדת הערר, היתה כי: "השאלה הזו התעוררה בעבר, למיטב ידיעתי לא הוכרעה באופן מובהק בבית המשפט או בוועדת ערר אך יש לנו עמדה בעניין. בקשה שלא עמדה בתנאי סף אמורה באופן עקרוני להיזרק החוצה ולהיות מוגשת מחדש, כלומר, רואים את ההגשה האחרונה כמועד הגשת הבקשה. אני יודע שמערכת רישוי זמין שומרת על אותו מספר בקשה ומנהלת את ההיסטוריה של הבקשה אך אין לראות במועד ההגשה הראשון כמועד ההגשה".

לאחר שדן בעמדת הצדדים, קבע יו"ר הוועדה זלמנוביץ' כי: "משלשון ההוראה בהקלות שבס כחלון נוקטת במפורש ובמתכוון במונח 'בקשה שהוגשה', להבדיל מ'בקשה שנקלטה', הרי שעצם מועד הגשת הבקשה הוא המועד הקובע ולכן אין מניעה מלאשרן".

זלמנוביץ' התייחס לחששות שהעלתה הוועדה המקומית באשר למקרים כאמור, וקבע כי: "נדמה כי שוב עניין לנו עם ועדה שחוששת ובחששה היא שופכת את התינוק עם האמבט. בשל החשש הרחוק שיזם ישתהה עם בקשה להיתר שהגיש ולא יקדם את הבניה, בניגוד לכל הגיון כלכלי ורציונלי או דווקא בשל אילוץ כלכלי שנקלע אליו, מייצרת הועדה המקומית מועד חדש של הגשה והופכת אותו למיטת סדום. ודוק, החלטתנו אין בה כדי למנוע מועדה מקומית להפעיל את שיקול דעתה האם לאשר את תוספת היחידות או לא".

לגופו של מקרה, מציינת ועדת ערר כי מדובר במקרה חריג, לאחר שבעת בדיקת התנאים המוקדמים לקליטת הבקשות, נמצא כי הבקשות לא עומדות בתנאי הסף לצורך קליטה במערכת רישוי זמין ונדרשו לתיקון. כך לדוגמה, לא צורפו אישורים של בטיחות אש, חברת חשמל, חברה משכנת, רשות הטבע והגנים ועוד. יחד עם זאת, על פי ההחלטה, מדובר ביזם בעל ודאות לפרויקט, אשר ניהל דיונים מול הוועדה המקומית ואף עמד בסוף בכל הדרישות וקיבל היתר. "מדובר ביזם שהיה בקשר במשך תקופה ארוכה עם הרשות לשם קידום הבקשה להיתר, תקופה ארוכה בטרם פקעו התקנות והסיבה בגינה לא נקלטה הבקשה הינה היעדר מסמכים שמקורם בצדדים שלישיים", נכתב בהחלטה.

סוף דבר, ועדת הערר קבעה כי: "בנסיבות העניין, משהחליטה המשיבה על מתן ההקלות מבחינה תכנונית יש לפרש את התקנות והוראות המעבר כך שלא יפגעו בהקלות שאושרו ויצרו הסתמכות של העוררת. לפיכך גם משיקולים של הסתמכות, יעילות ומניעת זנק יש לקבל את הערר".

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: