בחוק ההסדרים האחרון אושרו מספר רפורמות בעלות פוטנציאל אמיתי לקידום ההתחדשות העירונית אלא שחילופי השרים שבפתח מעלים את החשש שהתוכניות יישארו במגרה // דעה
שוק הנדל"ן הישראלי זקוק נואשות ליציבות ולתכנון אסטרטגי לטווח ארוך. שיתוק פוליטי של שנתיים וחצי, ארבע מערכות בחירות, התנהלות ללא תקציב במשך תקופה ארוכה – לכל אלה יש השפעה מכרעת על הכלכלה בכלל וענף הנדל"ן בפרט. ועכשיו, עם פירוק הממשלה הנוכחית, אנו צפויים לעוד כחצי שנה של כלכלת בחירות, ואחריה עוד חצי שנה ואף יותר שבה הממשלה החדשה תלמד את השוק מחדש, יבוא שר חדש עם האג'נדה שלו וינסה לשנות עולמות, ושוב ייווצר ואקום בשוק הנדל"ן.
התחום העיקרי בשוק שזקוק לוודאות וליציבות הוא תחום ההתחדשות העירונית. התחום הוא המנוע העיקרי כיום ליצירת יחידות דיור בשוק ולהגדלת ההיצע שהממשלה כל כך רוצה ובאזורי ביקוש, ועליה להתייחס אליו בהתאם. קידום ההתחדשות העירונית צריך להיות משימה לאומית של הממשלה, כל ממשלה, ולעשורים קדימה. נדרשת תוכנית אסטרטגית שתגדיר בדיוק את היעדים ואת המהלכים הנדרשים ליישום – שהעיקריים ביניהם הם שחרור חסמי בירוקרטיה שמעכבים את קבלת ההיתרים למשך שנים, צמצום משמעותי של משך הליכי הרישוי, הקלת הרגולציה, הגדלת הכדאיות הכלכלית של פרויקטים עבור היזמים, ובאופן כללי הוצאה לפועל של יותר פרויקטים שייצרו יותר דירות.
בחוק ההסדרים האחרון אושרו מספר רפורמות שהיה להן פוטנציאל אמיתי לקידום ההתחדשות העירונית, ואני קורא לממשלה להמשיך ביישום גם אם השרים יתחלפו. בין הסעיפים שנכנסו לחוק – תמרוץ כספי לרשויות מקומיות לאשר בניית יותר דירות מאשר שטחי תעסוקה, צעדים לייעול עבודת ועדות התכנון המחוזיות והמקומיות, וביצוע התחדשות עירונית גם בצמודי קרקע. בנוסף, החוק מגדיל את הסמכות של הוועדות המקומיות ונותן הקלות על תוכניות בקרקע פרטית הכוללת ריבוי בעלים. אל כל אלה התווספו גם סעיפים המכוונים להסרת חסמים ולייעול וזירוז של התהליכים הארוכים – רישוי עצמי, מתן אפשרות לרשויות מקומיות לקבוע היטל השבחה בשיעור של 0, 25 או 50% על פרויקטי פינוי בינוי; הפחתת הרוב הנדרש בחוק בקרב בעלי הדירות לצורך קידום פרויקטים של פינוי בינוי ועוד.
אם אכן ייושמו, צעדים אלה עשויים לתת זריקת עידוד משמעותית לתחום ההתחדשות העירונית לטובת כל הצדדים. ראוי לומר, כי כל זאת יתאפשר רק אם הרשויות המקומיות יירתמו למהלך ויסכימו לו, כי בסופו של דבר יהיו המהלכים שמקדמת המדינה משמעותיים ככל שיהיו, אם ראש העיר לא יסכים להם, הוא יידע איך לטרפד את הפרויקטים ולמנוע את קידומם, ואז למעשה לא השגנו דבר.
בתוכנית האחרונה לשוק הדיור שהציגו השרים ליברמן, אלקין ושקד, היתה חסרה מאוד הראיה האסטרטגית ארוכת הטווח. השרים הציגו מצגת מאוד יפה, דיברו על יעדים של 500 אלף דירות מתוכננות לשנים 2022-2025, ממוצע של 125 אלף בכל שנה, אבל לא ממש סיפקו כלים אופרטיביים לעמידה ביעדים אלה. תחום ההתחדשות העירונית כלל לא קיבל ביטוי בתוכנית שהוצגה וגם לא הוצעו כלים משמעותיים לטיפול בהסרת חסמי התכנון ורישוי. מה גם שיעדי התוכנית הם לשלוש שנים בלבד וכאמור נדרשת הסתכלות לעשורים קדימה בתחום כל כך מורכב שהתהליכים בו לוקחים שנים. הניסיון מלמד שתוכניות קצרות טווח לא באמת משפיעות לאורך זמן ואני חושש שהתוכנית שהוצגה היא כזו.
אנו נמצאים לקראת מערכת בחירות חמישית, ולכל ממשלה שתיבחר ולכל שר שיבוא אני קורא להעלות את שוק הנדל"ן לראש סדר העדיפויות ולבצע את המהלכים שהצעתי לעיל – לטובת שוק הנדל"ן כולו, לטובת הזוגות הצעירים והאזרחים האחרים שזקוקים לקורת גג – ויפה שעה אחת קודם.
*כותב המאמר, אמיר לוטן, הינו מנהל תחום ההתחדשות העירונית בקבוצת לוינשטין
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
