רוני מזרחי | צילום: עזרא לוי // Depositphotos
רוני מזרחי | צילום: עזרא לוי // Depositphotos

להעביר את העודף בתקציב המדינה לשוק הדיור

שנה וחצי בלבד לאחר שתקציב המדינה רשם את הגירעון הגבוה ביותר בכל הזמנים, הוא חצה בחודשים מאי-יוני את רף הגרעון והגיע לעודף תקציב בסך 6.5 מיליארד שקל – לאן ילך הכסף? // דעה

רוני מזרחי 18.07.2022

בין לבין הבשורות הכלכליות הקשות אודות אינפלציה בפתח, ועליית מחירים תלולה של מוצרי צריכה, דלק, חשמל וכיו"ב, איכשהו הובלעה בשורה כלכלית חיובית שיש שאף יגדירו  אותה כ"נכס כלכלי".

ובכן, שנה וחצי בלבד לאחר שבשיא מגפת הקורונה הגיע תקציב המדינה לגירעון הגבוה ביותר בכל הזמנים, 160 מיליארדי שקלים, חצה בחודשים מאי-יוני האחרונים התקציב את רף הגרעון והגיע לעודף תקציב בסך 6.5 מיליארד שקלים (6500 מיליון שקלים).

על פי כל התחזיות מגמה זו תמשך, לפחות במהלך החודשים הקרובים, ולמרות ההוצאות הכבדות על "כלכלת בחירות", כך שעל פי הצפוי נגיע ברבעון האחרון של 2022 לעודף חף חסר תקדים של עשרות מיליארדי שקלים בתקציב  המדינה.מעבר לעובדה יוצאת הדופן שישראל הינה אחת מהחברות הבודדות ב-OECD שיש להן תקציב חיובי ומעבר לשינוי הדרמטי והלא צפוי, תוצאה גם של צמצום בתקציב משרדי הממשלה ובמיוחד גביית מיסים מוגברת מהציבור, נשאלת השאלה האם לא הגיע הזמן שהממשלה תחזיר לציבור את העודף הזה?באופן טבעי ניתן לצפות שהממשלה תשקיע בתשתיות חינוך, בריאות ושיפור מעמדם של סקטורים שונים דוגמת ניצולי שואה, קשישים, נכים, מקבלי פנסיות בכלל(שהאחוז שלהם באוכלוסייה הולך וגדל) וכיו"ב אתגרים.

אולם, וזה אולם גדול, לטעמי האתגר החשוב מכולך בעת הזאת הינו למצוא סוף סוף פתרון אסטרטגי כולל לשוק הדיור. עם כל הכבוד לאתגרים האחרים, העובדה שמשנה לשנה פוחת אחוז הישראלים שיש להם דירה בבעלות ומשנה לשנה גדל מספר הצעירים המוצאים את עתידם מעבר לים, מחייבת פעולה נחושה ומיידית בנושא זה.

על הממשלה להכניס את היד עמוק לכיס וביד נדיבה להתניע סוף סוף את השוק, ובמיוחד לתת את הדעת על המחסור בהיצע. דוגמא מובהקת לכך מהווה נושא ההתחדשות העירונית. ברור בעליל כי אם העיריות והרשויות המקומיות היו מתוגמלות כיאות על תשתיות משלימות, מבני ציבור וכיו"ב, אזי ההתחדשות העירונית, ובמיוחד תמ"א 38/2 הייתה הופכת למנוף הרבה יותר אפקטיבי בשוק הדיור.

נושא נוסף, לא פחות משמעותי, הינו הדיספרופורציה בין הארנונה למגורים, שהינה נמוכה ביותר, לעומת הארנונה לעסקים שהינה גבוהה פי שלושה. ברור בעליל שאם 80 העיריות וכ-255 הרשויות המקומיות והאזוריות במדינת ישראל היו מתוגמלות בארנונה למגורים הרבה יותר גבוהה, אזי המון תכניות תקועות היו יוצאות לפועל.

גם נושא הגדלת זכויות הבנייה לקבלנים, ובמיוחד באזור הביקוש במרכז הארץ (אך גם בפריפריה!) הינו אג'נדה מתבקשת. על המדינה, במקום להיכנס בכל פעם ל"כיס של הקבלנים" והזיל דמעות שליש כמה הם מרוויחים, להסתכל נכוחה על האינטרס הלאומי לטווח ארוך שהינו "4 קירות בבעלות לכל ישראלי!".

ועל נושא קיצור הביורוקרטיה וייעול שיווק הקרקע אצל רמ"י דיברנו? כל אלה, לפרוטוקול, ישתדרגו לאין ערוך במידה ומשרד האוצר יאות לשחרר את העודף התקציבי ולסמן את השנה הקרובה בפרט והשנים הקרובות בכלל, כאלה שהן שוק הדיור יזכה סוף סוף לתפנית המיוחלת.

*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות