יותר ויותר משפחות שמחפשות דירות יד שנייה – מציבות את הממ"ד כתנאי בסיסי

אוקטובר 2023 שינה את הדרך שבה אנחנו חושבים על ביטחון אישי בבית. במשך שנים, ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) נתפס בעיני רבים כתוספת נוחה – משהו ש"אם כבר בונים, אז עדיף שיהיה". אבל המציאות טפחה על פנינו. ממ"ד הוא לא פריבילגיה. הוא צורך בסיסי של כל משפחה בישראל.

בעוטף עזה זה ברור כבר שנים. אבל מה עם תושבי אשקלון, חולון, נתניה, רמלה או חיפה? מה עם היישובים הבדואיים בנגב, כפרים ערביים בצפון, עיירות פריפריה שבהן הבניינים הוקמו לפני עשרות שנים – ולמשפחות שבהן אין מרחב מוגן ואין זמן לרוץ לשום מקום?

בשבוע האחרון ראינו את זה שוב: מי שאין לו ממ"ד, פשוט לא מוגן. מי שישן בלילה בחדר פנימי בלי דלת חסינה ובלי אוורור מתאים, לא באמת בטוח. אנשים נאלצו לישון במסדרונות, בחדרי מדרגות, לחפש מחסה רגע לפני פגיעה. המצוקה הפכה להיות רלוונטית לכולם – מרכז ופריפריה, יהודים וערבים –  הבינו פתאום שכולנו חשופים.

כמו שלא היינו מעלים על הדעת לבנות בניין בלי מים זורמים או חשמל, כך גם אסור לבנות – או להשאיר – דירות בלי מרחב מוגן. נדרש מהלך לאומי של תקצוב, פיקוח ורגולציה, שיבטיח שממ"ד הוא סטנדרט – לא מותרות. 

לקח מרכזי שהתחדד בתקופה האחרונה הוא שהמיגון הקיים בישראל פשוט לא מספק. אלפי בניינים ברחבי הארץ נבנו לפני תקן רעידות אדמה, בלי ממ"דים, בלי מקלטים תקניים. מה שפעם נראה כמו בעיה תכנונית – הפך בשנייה אחת לסיכון חיים.

הדיון על הצורך בממ"ד התעצם מאוד בימים האחרונים, אבל הוא לא לגמרי חדש. השוק כבר זמן רב מגיב בהתאם. יותר ויותר משפחות שמחפשות דירות יד שנייה – מציבות את הממ"ד כתנאי בסיסי. בעסקאות שמתרחשות כיום, דירות עם ממ"ד נסגרות בקצב גבוה יותר, ובשיעור גבוה משמעותית משיעורן בהיצע. הממ"ד הפך לסטנדרט – לא רק בתכנון ובבנייה, אלא גם בתודעה הציבורית. הוא משפיע על ערך הנכסים, על קצב הסגירה, ועל הבחירה של משפחות איפה לגדל ילדים. השוק מאותת – ואנחנו חייבים להקשיב.

המדינה מצידה לא יכולה עוד להתעלם. האחריות להבטיח מרחב מוגן היא לא רק של הפרט, אלא של המערכת כולה. כן, זה עולה כסף. כן, זו השקעה לטווח ארוך. אבל כמה שווה חיים? 

ההתחדשות העירונית חייבת להפוך לאינטרס לאומי ממדרגה ראשונה. אבל כדי שזה יקרה באמת – אי אפשר להמשיך לנהל את התחום באותה שגרה. אנחנו זקוקים למהלך שיטתי, מתואם ויעיל יותר. לא עוד רשות מקומית אחת שמקדמת פרויקטים במהירות, ולעומתה אחרת שתקועה שנים בגלל חסמים רגולטוריים, אלא תוכנית חירום לאומית – עם שפה אחידה, טווחי זמן מוגדרים, וליווי צמוד מהמדינה.

התוויית מדיניות שתפעל בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות – יכולה לייצר שינוי אמיתי. סטנדרטיזציה של תהליכים, כלים חדשים לרשויות עצמן, ומסלול מהיר למתחמים בסיכון גבוה – כל אלה יהפכו את ההתחדשות העירונית לכלי הגנה אזרחית ראשון במעלה. כמו כל שינוי גדול – גם כאן נדרש שילוב של מדיניות ברורה, אחריות מערכתית ורוח גבית פוליטית. אבל המשמעות שלו ברורה: לא רק יותר דירות – אלא יותר ביטחון.

הצורך בממ"דים הוא לא רק ביטחוני. הוא גם מוסרי. חברה חזקה נמדדת ביכולת שלה להגן על החלשים שבה – ולא להשאיר אותם חשופים תחת שמיים פתוחים.

*הכותב, יוסי ברק, הינו יו"ר ומייסד קבוצת ברק פיננסים 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן