חברת פנחצ'ל טענה כי אין לה חובות מס, ולכן שילמה ערבות אפסית. בית המשפט קבע: פירוש הוראות הסעיף איננו מתקבל על הדעת
משחק סכום אפס, גרסת בית המשפט: מה קורה כאשר חברת נדל"ן נדרשת לשלם ערבות למנהל מיסוי המקרקעין בסכום של אפס שקלים? עם השאלה הזאת התמודד בית המשפט המחוזי בתל אביב, בעקרבות ערר שהגישה חברת פנחצ'ל בע"מ נגד מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב, שסירב לאשר העברת זכויות בנכסים של החברה לבעלי המניות שלה, לאחר שזו העבירה ערבות על סכום אפס. בית המשפט, שדחה את הערר, קבע כי: "אין הדעת סובלת פרשנות המאפשרת הפקדת ערובה בסכום אפס", אך הוסיף עם זאת כי מדובר במצב אשר "אינו חד משמעי ואינו מושלם וכי ניתן מילולית לפרשו לפי עמדת העוררת (החברה) וניתן לפרשו לפי עמדת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין)".
הסיפור המורכב ויוצא הדופן הזה החל באוגוסט 2021, אז התפרקה החברה והעבירה את זכויותיה במקרקעין בגוש 6133 חלקה 922 (ברחוב יפתח בתל אביב) ללא תמורה לבעלי מניותיה. על פי חוק המקרקעין כדי להשלים את המהלך, החברה נזקקה לאישור מנהל מיסוי המקרקעין. וכאן החל הוויכוח בין הצדדים, סביב פרשנות לסעיף 16(א)(2) לחוק המקרקעין. על פי סעיף זה, מכירת זכות במקרקעין לא תירשם בפנקס המקרקעין "אלא אם מנהל מיסוי מקרקעין אישר כי המכירה פטורה ממס או שהמס המגיע על פי שומה שולם". עם זאת, הסעיף מוסיף כי "בנסיבות מסוימות אפשר לרשום את המכירה בפנקס המקרקעין אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת". הערובה מחושבת על פי הנוסחה של "ההפרש שבין 20 אחוז מהתמורה לבין המס ששולם לפי השומה העצמית".
החברה טענה בתצהיר למנהל כי המכירה כפטורה ממס שבח מכוח סעיף 71 לחוק, מכיוון שמדובר כאן בהעברת זכות במקרקעין אגב פירוק איגוד. מכיוון שמנהל המיסוי טרם הכיר בעיסקה כפטורה, החברה הציעה לשלם ערובה, כפי שקובע החוק. מכיוון שלטענתה אין לה חוב מס, היא הציעה לשלם אפס שקלים. מנהל מיסוי מקרקעין סירב לקבל ערובה על סך 0 ש"ח ולא הוציא אישור כמבוקש. רק מאוחר יותר, לאחר שהשתכנע כי העסקה פטורה ממס, הוא נתן לחברה פטור.
כך או כך, החברה הגישה ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין שלא להכיר בערבות בסכום אפס לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ששימש לצורך כך כוועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין. לטענת החברה, מנגנון הערובה הקבוע בסעיף 16(א)(2) תקף וישים גם לגבי עסקה פטורה ממס שנעשתה ללא תמורה, ובמקרה כגון זה הערבות הנדרשת היא אפס. המנהל השיב כי במצב זה אין תחולה או תוקף להסדר הערובה.
בין הצדדים החלה התפלפלות משפטית מורכבת. החברה טענה כי ניתן לרשום מכירת זכויות בשני מקרים: אחד, כאשר החוב שולם במלואו או כאשר נקבע כי יש פטור, או לחילופין, ניתנה ערובה, תהיה התמורה החוזית אשר תהיה – גם אם היא אפס שקלים. מנהל מיסוי המקרקעין, מנגד, השיב כי מסלול הערבות איננו תקף במקרה של דיווח על פטור ממס. הוויכוח ירד עד לשאלת מיקומו של פסיק בדברי החוק, המשנה את משמעותו.
השופט הרי קירש כתב בפסק הדין שדחה את ערעור החברה, כי: "יש להודות כי נוסח הסעיף איננו חד משמעי או מושלם והוא משאיר פתח מסוים לפרשנות. עמדת העוררת (החברה) דנן איננה מופרכת". עם זאת, השופט דחה את עמדת החברה, וקיבל את דבריו של מנהל מיסוי מקרקעין: "אין צורך להכביר במילים כי מתן פירוש להוראות הסעיף באופן המכשיר מתן ערבות בסכום אפס שקלים איננו מתקבל על הדעת ומרוקן את הסעיף מכל מהותו". השופט עמד על הייחודיות והחריגות של הסוגיה, והוסיף כי "יודגש כי פסק דין זה נוגע רק לסוג המקרה שנדון בו – עסקה שנעשית ללא תמורה ונדרש לגביה פטור ממס".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
