הדברים נאמרו בוועידה השנתית של לשכת שמאי המקרקעין. יו"ר הלשכה, נחמה בוגין: "חזרנו להניע את הכלכלה הישראלית"
"חזרנו אל המשרדים והלקוחות בכדי להניע מחדש את הכלכלה הישראלית ואת המשק", כך פתחה נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין את הוועידה השנתית של השלכה שמתקיימת השבוע באילת. עוד אמרה בוגין כי היא מקדמת שורה של חקיקות מול הממשלה, בהן חקיקת חוק שומות מוסכמות, חוק ועדות השגה על שומות רמ"י, הסדרת מנגנון תקן 21, הנחת אבן היסוד להקמת בית דין לנדל"ן ועוד.
חבר הכנסת יעקב אשר יו"ר ועדת הפנים והסביבה בכנסת, אמר כי: "מי שמכיר את חוק תכנון ובנייה שהוא יושב על חקיקה מנדטורית וישנה שכל היום רק מתאימים אותה ויש תכונה אצל המחוקקים, במיוחד אצל הפקידים שעוזרים לנו לחוקק שכל דבר שאתה רוצה לעדכן אותו ולהביא אותו למצב עכשווי יותר שמים עליו עוד רגולציות ועוד בעיות וזה הדבר האחרון שמדינת ישראל צריכה". בהקשר של שומות מוסכמות, חבר הכנסת יעקב אשר ציין כי: "מבחינתי ההסתכלות על שומות שמתחת ל-100 אלף שח או 70 אלף שקל כפי שכתוב בחוק, שומות מסוג כזה לא צריכים לעבור את כל הויה דלרוזה שעוברת שומה על פרויקט של 10 מיליון שקלים. אנחנו נבנה במנגנון יחד עם לשכת שמאי המקרקעין, משרד המשפטים מנהל התכנון, משרד התכנון ואני מקווה מאוד שבזמן הקרוב נוכל להגיע עם בשורה בעניין". בהקשר לחוק המטרו, הוא אמר כי: "חלק גדול מהעיכוב של הקו האדום היה בוויכוחים עם החשב הכללי, אפילו בתוך האוצר היתה מחלוקת גדולה בין אגף תקציבים לחשב הכללי. ארבע שנים רק על זה היה הוויכוח כדי לבדוק אם המכרז והשיטה הזאת יותר טובה או פחות טובה. אני מתכונן להעביר את חוק המטרו. אחת הבעיות שאנו דנים בה, הוא נושא הפיצויים לבעלי העסקים שנמצאים ליד מקומות העבודה, חייב לבוא לפתרון אמיתי, פתרון של המדינה משהו בנוסח הקמת מנהלת שתטפל בעניין הזה עם תקציב ייעודי וזה הולך לקרות. דבר שני, חישוב היטל השבחה – נוצר מצב כיום שיכול להיות מצב שדווקא אזורי המטרו לא ישקיעו את אותם מגדלים ואת אותם יחידות דיור על הנושא הזה אנחנו יושבים ומחכים לפתרון. להביא חוק שהוא לא טוב, את זה אני לא אעשה".
משה לארי מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אמר כי: "ענף הנדל"ן במשבר ולא בגלל המלחמה. כבר טרום המלחמה עלית הריבית בעוצמה ואינטנסיביות יחד עם סנטימנט שלילי של המהפכה המשטרית או המשפטית תקראו לזה איך שתרצו, הביאו הענף למשבר ואת שוק המשכנתאות בישראל לשפל. ירדנו לחמשה לשישה מיליארד שקל בחודש אחרי קצב של 50 ו 70 מיליארד.
בעקבות המלחמה המדינה צריכה להנפיק חוב בהיקפים גדולים ולעיתים קרובות ולכן יש לחץ שהריבית לא תרד. ענף הנדל"ן הולך להיות בריבית גבוהה. הריבית לא תרד לשיעורים של פעם שאליהם התרגלנו. האם הורדת הריבית ברבע אחוז בינואר קיבלה תרגום מלא לריבית הארוכה? לא. כמעט ולא זזה מכיוון שתקציב המדינה בגירעון".
ראול סרוגו נשיא התאחדות בוני הארץ, אמר כי: "היצע הדירות צפוי לרדת משמעותית מכמה סיבות. הראשונה, מחשש של רוכשים שהריבית תתחיל לרדת וכך ימצאו את עצמם עם המונים שחוזרים לשוק והשנייה כתוצאה מהמחסור בעובדים זרים שלא מגיעים לכאן. חייב להימצא פתרון שיביא לצמיחה בענף וגידול בהיצע הדירות אחרת נראה כאן עליית מחירים".
סגנית המפקח על הבנקים, ריקי אליאס, אמרה כי: "רמת סיכון האשראי בליווי פרויקטים סגורים נותרה נמוכה שכן רוב הפרויקטים הם בעלי כושר ספיגה הגבוה מ- 30%. במימון קרקעות, לאחר עלייה משמעותית בשנים האחרונות, נבלמה מגמה זו בשנת 2023 בשל עלויות המימון הגבוהות וההאטה בענף. בעקבות המלחמה יש האטה ניכרת במכרזים וקושי בקידום קרקעות לפרויקטים מה שעלול לפגוע בהיצע העתידי ולייקר את מחירי הדיור.
"בנדל"ן למסחר הייתה האטה משמעותית בפעילות מרכזי הקניות בחודשיים הראשונים של המלחמה, אולם מאז הייתה התאוששות וחזרה לרמות טרום המלחמה. בנדל"ן למשרדים- מתגבשים עודפים בפרברי תל אביב, הנובעים מהאטה, בעיקר בענפי ההיי-טק, וצמצום שטחי שכירות".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
