פתח לתקווה

בית המשפט המחוזי מרכז (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) קיבל לאחרונה את עתירתם של בעלי חלקות וחברה יזמית וקבע כי ראש עיר לא יוכל לשלול זכאות להיטל השבחה בניגוד לעמדתה של מועצת העיר: העותרים – חברה יזמית ובעלי הזכויות במקרקעין, עתרו לבית המשפט בעניין החלטתו של ראש העיר הקודם לשלול מהעותרים את זכאותם להיטל השבחה וזאת בניגוד לעמדתה של מועצת העיר שהצביעה בנושא. בבסיס העתירה עומד מכתבו של ראש עיריית פתח תקווה לשעבר, איציק ברוורמן, אל שר הפנים, שר בינוי והשיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, במסגרתו הבהיר כי הרשות המקומית מתנגדת לפטור מהיטל השבחה בהתאם לסעיף 19(ב)(2) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, וזאת באופן העומד, לטענת העותרים, בניגוד להסכמתה הקודמת של מועצת העיר פתח תקווה. העתירה הוגשה נגד ראש העיר פתח תקווה וחברי מועצת העיר.

המדובר על פרויקט פינוי בינוי האמור לקרום עור וגידים ב"מתחם בית הפועל" ברחוב וולפסון בעיר. מתחם זה גובל בחלקות בהן שני בנייני מגורים, כאשר בכל אחד מהם 12 יח"ד. במסגרת התכנית יפונו 24 יחידות הדיור ומבני ומתקני בית הפועל, ובמקומם ייבנו שני מגדלי מגורים בגובה 19 קומות וקומת פנטהאוז מעל קומת העמודים, לצד הגדלת המגרש הציבורי.

היטל השבחה של 11 מיליון שקלים

העותרים מציינים כי בישיבת מועצה שהתקיימה בחודש יוני 2012 הצביעה מועצת העיר פה אחד בעד החלטה על מתן פטור מהיטל השבחה לפרויקט התחדשות עירונית, מתחם בית הפועל וכי על סמך החלטה זו התקשרו עם חברות בנייה לטובת קידום הפרויקט.

בחודש יולי 2017 הוכנה שומה מטעם הועדה המקומית לתכנון ובנייה בנוגע להשבחת החלקות המדוברות עקב אישורה של התוכנית, ולפיה היקף ההשבחה נכון למועד הקובע של התוכנית עומד על 22,220,640 ₪ והיטל ההשבחה לכלל הבעלים הרשומים במקרקעין הוא בסכום של 11,110,320 ₪. העותרים הבהירו כי מאחר שתוקפה של התב"ע הותנה בקבלת היתר בנייה תוך 6 שנים ממועד כניסתה לתוקף ביום 1.12.2011, נאלצו כלל בעלי החלקות לשלם תחת מחאה את היטל ההשבחה.

לצד זאת, פנו העותרים למשרדי הממשלה הרלוונטיים, לשם קבלת אישור שר הפנים ושר האוצר לפטור מהיטל השבחה לפי התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה ולאור מסמך המדיניות של הרשות להתחדשות עירונית הקובע את התנאים והכללים למתן פטור מהיטל השבחה למגורים במתחמי פינוי ובינוי. את טענותיהם תמכו העותרים בהסכמתה האמורה של מועצת העיר למתן הפטור משנת 2012 וכן בחוות דעת שמאיות לפיהן בהעדר פטור מהיטל השבחה, הפרויקט נעדר כדאיות כלכלית.

במקביל, בסוף חודש ספטמבר 2017 פנו העותרים לעיריית פתח תקווה וטענו כי דין השומה להתבטל לנוכח החלטת מועצת העיר למתן פטור מהיטל השבחה לפרויקט ההתחדשות העירונית במתחם הפועל.

לפנייה זו השיבה היועצת המשפטית של העירייה כי אין באפשרות הועדה להיענות לדרישה בדבר מתן פטור מתשלום היטל השבחה ואילו ראש העיר הקודם פנה בחודש ינואר אשתקד לשר הפנים, שר השיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית במכתב שכותרתו התנגדות לפטור מהיטל השבחה בהתייחס לחלקות.

כנגד פנייה זו הוגשה העתירה.

"למכתב ראש העיר אין כל נפקות"

לאחר ששמע את טענות הצדדים החליט השופט שמואל בורנשטיין לקבל את העתירה ופסק: "על פני הדברים, המשיבים מעלים טענות כבדות משקל המעוררות ספק באשר לזכאותם של העותרים לקבלת פטור מהיטל השבחה. עם זאת, טענות אלו אינן נדרשות להכרעה במסגרת עתירה זו. כפי שהקפידו העותרים להבהיר, עתירתם ממוקדת אך ורק בעניין אחד והוא מכתבו של ראש העיר בו ביקש להביא לביטולה או שינוייה של החלטת מועצת העיר. מדובר במצב דברים בו החלטה של מועצת עיר, אשר המליצה, לכאורה, על מתן פטור, בוטלה או שונתה שלא באמצעות החלטה אחרת של מועצת העיר. הלכה היא כי בהעדר הוראת דין מפורשת אחרת, ביטול או שינוי החלטה מנהלית צריכים להיעשות על ידי אותה רשות שקיבלה את ההחלטה, ובאותה הפרוצדורה שבה התקבלה ההחלטה האמורה".

עוד נאמר בפסק הדין: "אין להשלים עם מצב בו ראש העיר מביא לשינויה או ביטולה (אפילו בדרך של "פרשנות") של החלטת המועצה בעניין הפטור מהיטל השבחה. משקיבלה המועצה את ההחלטה, ומשהתעורר הצורך לבחון אותה שוב, לבטלה, לשנותה או לפרשה, בדרך של צמצום, הבהרה, תיקון או בכל דרך אחרת, ראוי כי הדבר ייעשה על ידי המועצה, היא הגוף הנבחר והיא זו אשר קיבלה את ההחלטה המקורית. משכך, אין מנוס אלא לקבוע כי מכתבו של ראש העיר ייחשב כבטל ואין לו כל נפקות".

לאור נסיבות העניין פסק השופט כי כל צד יישא בהוצאותיו.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: