תושב תל אביב שמכר דירה במתחם הקאנטרי, נדרש לשלם היטל השבחה בגלל החלתה של תכנית מתאר חדשה. התושב טען כי ההשבחה חלה רק על חלק מהמתחם ולא על יחידות המגורים, אך בית המשפט העליון דחה את ערעורו
מכרת נכס באזור שחלה עליו תכנית מתאר חדשה? שלם היטל השבחה, גם אם הנכס שלך לא יזכה לשדרוג. בית המשפט העליון דחה ביום חמישי האחרון ערעור שהגיש תושב תל אביב שמכר דירת מגורים נגד החלטת הוועדה המקומית לחייב אותו בהיטל השבחה, בעקבות החלת תכנית מתאר חדשה, שמשביחה את האזור. המערער טען כי ההשבחה חלה רק על חלק מהמקרקעין ולא על שטחי הדיור, אך טענתו נדחתה. "לכאורה, כלל המקרקעין במתחם עשויים להיות מושבחים מן התכנית באותה מידה", נכתב בפסק הדין.
בשנת 2017 מכר המערער דירה במתחם הקאנטרי בצפון תל אביב ב-3.55 מיליון שקל, תשע שנים לאחר שרכש אותה. לאחר המכירה, דרשה ממנו הוועדה המקומית לשלם היטל השבחה בסך 206,000 שקלים. זאת עקב אישור תכנית המתאר המקומית תא/5000, שמרחיבה את זכויות הבנייה במתחם. בוועדה המקומית העריכו את השבחת הנכס של המערער ב-416,000 שקל בעקבות התכנית, ולכן דרשו ממנו לשלם היטל.
המערער פנה בתחילה לוועדת הערר לפיצויים במחוז תל אביב, אך ערעורו נדחה. בעקבות זאת, הוא ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וטען כי השינוי בזכויות הבנייה במתחם לא חל על כל הקרקע, אלא רק על שטחים שיועדו לשימושים כלליים, כמו דרכים, כבישים, משרדים לפרויקט הבנייה ועוד. התכנית משנה את יעודם של שטחים אלה מ"מגרש מיוחד" ל"מגרש למגורים עירוניים", שעליו ניתן לבנות עד 15 קומות. בערעור נטען כי השטחים המיוחדים אינם שייכים לכלל הדיירים במתחם אלא רק לחלקם, ולכן לא היה צורך לחייב אותו.
בוועדה המקומית השיבו כי לצורך חישוב השומה, חילקו את זכויות הבנייה למספרם של כלל הנכסים במתחם (במתחם היו 72 בעלי נכסים, ולכן התוצאה חולקה ל-72), כדי לחשב את השווי החדש שניתן לייחס למערער. עוד טענה נציגת הוועדה כי עריכת השומה הייתה כרוכה בקביעת אומדן שטח המגורים הכולל שניתן יהיה לבנות במתחם, ו-1 חלקי 72 ממנו שייך למערער.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. "אין מחלוקת כי תכנית תא/5000 חלה על כל המתחם, ללא הבדל בין המקומות עליהן נמצאות יחידות הדיור לבין המקומות שבהן נמצאות יחידות 1, 2 ו-78 (היחידות הכלליות)", כתב השופט הרי קירש. "אין סיבה לחשוב כי ההשבחה שעשויה לנבוע מתכנית תא/5000 תיטיב רק עם היחידות הכלליות ועמם בלבד. לכאורה, כלל המקרקעין במתחם עשויים להיות מושבחים מן התכנית באותה מידה". המערער חויב בהוצאות משפט של 5,000 שקל.
המערער ערער כנגד הפסיקה לבית המשפט העליון, אך שוב נדחה. "הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים; גם חשש שמא נגרם עיוות דין – אין כאן", כתב השופט נעם סולברג. "החיוב שהוטל כלל לא התבסס על חלקה היחסי של יחידת הדיור משטח המתחם, אלא על עליית ערך המקרקעין שנבעה מאישור תכנית תא/5000. משאלה הם פני הדברים, שאלת החיוב בזכויות שלא נמכרו, הופכת לשאלה תיאורטית, שאין בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
