מחלת המחלות של התכנון במדינת ישראל הינה "תכנון כאן ועכשיו". התכנון של מטרופולין תל אביב העתידי חייב להיות גזור מהעבר ההיסטורי והתרבותי המפואר ולא מנותק ממנה
העובדה שתל אביב הוכרזה ב-2003 כעיר לבנה על ידי אונסקו הינה ללא ספק אבן פינה חשובה בחיי העיר העברית הראשונה, אולם על מנת שלא ננוח כולנו על זרי הדפנה, יש להשקיע חשיבה אדריכלית אסטרטגית של איך לנצל את הלכה למעשה את ההכרזה ההיסטורית הזאת, לחזון בו מטרופולין תל אביב כולו יהפוך להיות לאבן שואבת לעשרות מיליוני תיירים ומשקיעים מכל רחבי הגלובוס, בדיוק כמו ערי עולם מובילות דוגמת ניו יורק, לונדון, פאריז וברצלונה.
אתחיל בכך שמחלת המחלות של התכנון במדינת ישראל, וזה נכון גם לגבי תל אביב, הינה "תכנון כאן ועכשיו". אין כלל חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח. מדברים בנתונים ומספרים של כך וכך יחידות דיור. מצרפים לכך אמירות כוללניות העוסקות בעירוב שימושים, תעסוקה, תחבורה וכיוצא בזה. חוזרים פעם אחר פעל על המנטרה של "בניינים לשימור" אולם, וזה אולם גדול, מייצרים מסביב מציאות של כאוס אורבני ללא יעדים ברורים.
לטעמי היעד של תל אביב, כמטרופולין בינלאומי עתידי, הינו לנכס לעולם כולו את הנכסים ההיסטוריים והתרבותיים שהיא נהנית מהן, ושאינם נופלים כלל ועיקר מאלה של ערי העולם שהוזכרו לעיל, ומתויירות מידי שנה על ידי עשרות מיליוני תיירים. אם, לדוגמא, פאריז ההיסטורית הינה בת כ-170 שנה בלבד(הוקמה במחצית המאה ה-19) וברצלונה של אנטוניו גאודי אף הרבה פחות מכך, הרי שתל אביב ההיסטורית מתחילה מיפו בת ה-4000 שנה וממשיכה עד לאדריכלות האקלקטית והבאוהאוס של המאה-20.
ובמילים אחרות: התכנון של מטרופולין תל אביב העתידי (תא/5000) חייב להיות גזור מהעבר ההיסטורי והתרבותי המפואר של העיר העברית הראשונה ולא מנותק ממנה, זאת בדיוק כפי שמתכנני מטרופולין לונדון העתידי גוזרים כיום את העתיד מתוך העבר ומפקידים, קלה כחמורה על כל פרט ופרט וזאת תוך חיבור אורגני של כלל חלקי העיר לתכנון אסטרטגי כולל. האם מישהו מקוראי מאמר זה יודע, למשל, שבלונדון רבתי בה חיים כ-12 מיליון תושבים, מספר העצים מתקרב ל-20 מיליון?
כך, בדיוק, אני מצפה ממתכנני תל אביב: שיצרו "עיר עולם" עם "שפה אדריכלית אחידה", בה תהיה זרימה וקשר מובהקים בין הרובעים העתיקים דוגמת יפו, רובע 9, רובעי הבאוהאוס, דוגמת רובע 5 שבמרכז העיר, לבין הרובעים החדישים יותר שבצפון העיר. במרקם עירוני כוללני זה יוכלו תיירים מכל רחבי העולם לפסוע בנחת בכל משעולי ההיסטוריה ולהתפעם מחדש, שאל לדבר על תושבי העיר שיהיו גאים בהיותם "אזרחי עיר עולם בינלאומית".
אין כאן, אדגיש, רק חזון אדריכלי ותכנוני, אלא גם ובעיקר חזון לאומי וכלכלי אסטרטגי למדינת ישראל כולה, שאמור לייצר מנוף להגעת עשרות מיליוני תיירים ומשקיעים מכל רחבי העולם, שיראו במטרופולין תל אביב אתר חובה לבקר בו וכמובן להותיר בו מנה גדושה של מצלצלים, בדיוק כפי שבריטניה, צרפת וספרד נהנות מידי שנה ממיליארדים רבים שמותירים אצלן התיירים כמו גם המשקיעים.
ונקודה חשובה לסיום: לאחרונה הצהירה עירית תל אביב כי היא מתירה לקדם התחדשות עירונית בכל בניין שאיננו לשימור זאת בעקבות הקמת מגדל חדש ברוטשילד/יהודה הלוי במקום בניין הנהלת בנק הפועלים שאמור להיהרס. איני קורא בזאת לעירייה לחזור בה מאמירה זו.
שימור, לטעמי, איננו רק שימור של בניין בודד, אלא תפיסה כוללת של מרחב עירוני. שוו בנפשכם, לדוגמא, גורדי שחקים ענקיים הנבנים בלב ליבה של פאריז ההיסטורית? האם מישהו מכם מדמיין את ראשי עירית פאריז ושלטונות צרפת מאשרים החלטה שכזו?
*כותב המאמר, אדריכל רוני תימור, הוא מבעלי משרד "תימור שוורץ אדריכלים", מומחה להתחדשות עירונית ועירוב שימושים
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
