אייל בהרי // באדיבות קבוצת צים בהרי
אייל בהרי // באדיבות קבוצת צים בהרי

שיכון ד' בבאר שבע: מקרה בוחן לכישלון הלאומי של ההתחדשות העירונית בפריפריה

 

"מקרה שיכון ד" בבאר שבע הוא דוגמא טראגית לכישלון הממשלה לקדם התחדשות עירונית כלשהי בפריפריה. בניגוד להצהרות, בפועל לא נעשה דבר וחצי דבר על מנת לקדם התחדשות עירונית, הסכמי הגג קרסו ולא בוצע פרויקט התחדשות עירונית אחד // דעה

אייל בהרי, מנכ"ל "צים בהרי" 17.06.2021

מה משותף לזמר והיוצר עמיר בניון, השחקנית המנוחה רונית אלקבץ, השחקנית חנה אזולאי הספרי תבדל לחיים ארוכים, הבמאי שלומי אלקבץ, הזמרת זהבה בן, איש הטלוויזיה דני קושמרו, הבדרן  צביקה הדר, ההיסטוריון אבנר בן זקן, וכמו כן השר לשעבר סילבן שלום?

ובכן, כל רשימת "הסלבים" המפוארת הזו גדלה בד' צפון, החלק הארי של שיכון ד', הגדול, המורכב והמפורסם מבין כל שיכוני העולים שנבנו בבירת הנגב, באר שבע, במהלך גל העלייה הגדול של שנות ה-50 וה-60 של המאה שעברה. 

שיכון ד', בו יושבו תחילה עולים מצפון אפריקה ורומניה, בהמשך ממדינות חבר העמים ואתיופיה, נחשב עד היום בעיני הבאר שבעים, כולל הנהגת העיר, ל"פרונקל" של  בירת הנגב שמוטב היה לעוקרו מן השורש כמה שיותר מהר ולקדם בו התחדשות עירונית.

מדובר ב"אי ענק" של עזובה המורכב מטורים, טורים של בנייני שיכון מתפוררים שנבנו באותם הימים ב"שיטת התותח", כשרוב רובן של הדירות בנות 2 ו-3 חדרים, חלקם הגדול מושכרות לסטודנטים הלומדים בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון שממול, כמו גם לא מעט מעוטי יכולת שנתקעו בשכונה, שלא בטובתם..

לקחנו על עצמנו בקבוצת צים בהרי, כמי שאמונים לא רק על התחדשות עירונית, אלא גם יישומה  בפריפריה, מה שמהווה מבחינתנו דגל חברתי מובהק, לשנות את המציאות הבלתי נסבלת הזאת ולקדם במקום השיכונים המתפוררים ובמקום העזובה השורצת סביבם, שכונה מודרנית לתפארת.

סברנו לתומנו שהעובדה שבשונה משכונות דרום תל אביב המבודלות לחלוטין ממרכז העיר וצפונה, מהווה שיכון ד' את שער הכניסה הצפוני והראשי לבירת הנגב לעיר ועל כן חשיבותו ברושם הראשוני כראי ייצוגי של באר שבע, הממוקם מול האוניברסיטה ובית החולים סורוקה ובמרחק הליכה קצר מהעירייה ומהיכל התרבות המוקף בשכונות חדשות, יהווה גם תמריץ לקידום הפרויקט. כמו כן האמנו, בנאיביות שלנו, שלממשלת ישראל, למשרד השיכון, לרמ"י יהיה תמריץ משמעותי לשתף עימנו פעולה ולהפוך את הפינוי בינוי לכדאי, כי, כמאמר המשורר, "מה שטוב בשבילנו, טוב מאוד למדינה". 

מדובר, בל נשכח, בעיר שאמורה להוות על פי תמ"א 35, תכנית המתאר הארצית משנת 1993, להיות המטרופולין הרביעי של מדינת ישראל שאמור היה להכיל כחצי מיליון תושבים  ולהקרין על יישוב הנגב כולו. שיכון ד', וכמוהו שיכונים ותיקים נוספים שהוקמו בבאר שבע בשנות ה-50 וה-60, היו אמורים לעבור תהליכים מואצים של פינוי בינוי, זאת לצד הסכמי הגג, שהיו מוסיפים יחד רבבות יחידות דיור חדשות לבירת הנגב, הופכים אותה למטרופולין חזק וגדול, ושלא פחות חשוב, מקרינים על פיתוח הנגב כולו.

ציפינו לאור המציאות הביטחונית המורכבת, ולאור העובדה שהנגב הפך להיות בפועל לשטח הפקר וכן העובדה שבאר שבע וכמוהו גם ערי ויישובי הנגב המערבי, סבלו קשות ממטחי טילים במהלך מבצע שומר החומות ורק בנס לא היו פגיעות רבות בנפש, שהממשלה תיקח את הנושא בידיים, זאת משום שבאמצעות התחדשות עירונית ניתן יהיה להגדיל משמעותית את כמות הדירות המצוידות בממ"דים. 

יתרה מכך: העובדה ששוק הדיור במדינת ישראל אינו מצליח להגדיל את ההיצע מעל לכ-45 אלף יחידות דיור לשנה, זאת שעה שצרכי השוק הינם כ-65 אלף יחידות לפחות, גם בגלל גרעון מצטבר בהיצע והן בגלל הגידול המשמעותי באוכלוסיית המדינה, הופכת את ההתחדשות העירונית בכלל והתחדשות עירונית בפריפריה בפרט, לצורך הכרחי על מנת גם לספק את צרכי השוק ובד בבד לתרום לפיזור הדרגתי של האוכלוסייה מהמרכז הצפוף לעייפה לעבר הפריפריה הכמהה לאוכלוסייה חזקה שתעקור אליה ממרכז הארץ.

יכולנו, במקום 400 דירות שיכון מתפוררות, לקדם בנקל 2800 דירות בבניינים בנויים לתלפיות בשכונה חדישה ומתוכננת היטב, לא פחות מרמת אביב ג', בה היו מתגוררים, זה לצד זה, אלפי תושבים חדשים עם ותיקים שסוף סוף יזכו לעדנה לאחר שהתגוררו עשרות רבות של שנים בתת תנאים. שינוי שכזה ב"פרונקל" של באר שבע כמו גם בשיכונים ותיקים נוספים, היה גורם ללא ספק לבירת הנגב להמריא אל על, לקלוט אליה רבבות תושבים חדשים וכמובן לעשות צדק חברתי, ברוח הדגל החברתי של קבוצת צים בהרי.

אולם, וזה אולם גדול, "מקרה שיכון ד" בבאר שבע, הפך להיות דוגמא עצובה, אפילו טראגית, לכישלון הממשלה, ובמיוחד משרד השיכון ורמ"י, לקדם התחדשות עירונית כלשהי בפריפריה. 

בניגוד גמור להצהרות החוזרות ונשנות לפיתוח באר שבע בפרט והפריפריה והנגב בכלל, ובניגוד גמור להבטחות משרד השיכון לקדם הסכם גג ענק בבירת הנגב של יותר מ-20 אלף יחידות דיור ובניגוד גמור להבטחות רמ"י להעניק לקבלנים קרקע משלימה שתפצה על ערכי הקרקע הנמוכים שאינם מצדיקים כלכלית פינוי בינוי, בניגוד גמור לכל אלה, בפועל לא נעשה דבר וחצי דבר על מנת לקדם התחדשות עירונית והסכמי גג שכידוע קרסו לא רק בבאר שבע, אלא גם ברוב רובן של 30 העיריות והרשויות המקומיות שהיו אמורות לקדם אותם.

לפרוטוקול: נכון להיום הן בבירת הנגב והן ביתר ערי הנגב לא בוצע פרויקט התחדשות עירונית אחד לרפואה ואף הסכם גג לא יצא בפועל לדרך. הסיבות לכך הינן לכאורה כלכליות מובהקות, העדר כדאיות כלכלית ליזמים, העדר סיוע לעיריות בקידום תשתיות עירוניות, העדר מענק קרקע משלימה ליזמים או לחלופין יחס לא כלכלי בעליל של דירות חדשות שהם מקבלים, 3 דירת חדשות על כל דירה ישנה, שעה שרק יחס של לפחות 7 דירות חדשות על כל דירה ישנה עשוי להפוך את הפרויקטים בפריפריה לכדאיים.

הייתי מצפה, כמו גם בעלי הדירות המתגוררים בבתים מתפוררים בפריפריה, מממשלת ישראל החדשה ובמיוחד משר השיכון הנכנס זאב אלקין, הידוע כשחמטאי ואסטרטג מעולה, שיוציאו סוף סוף מה"בוידעם" את ההתחדשות העירונית בכלל ובפריפריה בפרט ובד בבד ינסו להחיות מחדש את הסכמי הגג, הכוללים פוטנציאל לעוד כ-350 אלף דירות חדשות בכל רחבי הארץ, ושבלעדיהם שוק הדיור שלנו ימשיך לסבול מהיצע מדולדל, מחירי הדיור ימשיכו לנסוק והפריפריה הענייה תמשיך להיוותר הרחק, הרחק מהתודעה ובמרחק שנות אור מ"מדינת תל אביב". חומר למחשבה למקבלי ההחלטות.

*כותב המאמר הוא אייל בהרי, מנכ"ל קבוצת צים בהרי

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

להקדים התחדשות עירונית לקריסה

המבנים הישנים בישראל הפכו להיות פצצה מתקתקת. לא מדובר בתופעה חדשה אלא בהזנחה ארוכת שנים, אדישות מערכתית וגם...
חמוטל כהן 17.10.2021
נשמח לדבר אתך
נגישות