מסקירת בנק ישראל עולה כי התועלת למשק מפרויקטים של התחדשות עירונית במרכז מטרופולין תל אביב גבוהה יותר מאלו בשולי המטרופולין בכ-160,000 שקל לדירה. הבנק קורא לממשלה לגבש מדיניות אחידה בנושא היטלי ההשבחה בפרויקטיי התחדשות עירונית, לעלות ארנונה למגורים ולהפחית ארנונה לעסקים
כחלק מהניסיון לשקם את היחסים עם השלטון המקומי וחיזוקו, ממליץ בנק ישראל לממשלה לטפל במבנה התקצוב של הרשויות המקומיות באמצעות שינוי דמי הארנונה למגורים, מה שיסייע בהגדלת הכנסות לרשויות המקומיות.
מסקירת בנק ישראל שהתפרסמה השבוע נשמעת קריאה לטפל במבנה התקצוב של הרשויות המקומיות, זאת בשל המצב הנוכחי היום כי המבנה הקיים יוצר תמריצים שליליים לקידום בניה למגורים, בעיקר במרכז הארץ.
בחינה שנעשתה בנושא תקציבי הרשויות המקומיות מעלה כי קליטת תושב חדש ברשות מקומית חזקה, הינה גרעונית. הדבר בולט במיוחד ברשויות מקומיות שאינן זכאיות למענקי איזון ובעלות הכנסות גבוהות מארנונה עסקית.
המשמעות היא, כי רשויות מקומיות חזקות ועשירות מעניקות שירותים גבוהים לתושבים, יותר מאשר רשויות פריפריאליות. יוצא מכך שלרשויות כאלה לא קיים דחף לייצר עוד שכונות מגורים בתחומן כיוון שלגישתן קליטת תושבים חדשים רק תפגע ברמת השירותים הציבוריים הקיימים. המדובר בעיקר בישובים חזקים הממוקמים במרכז הארץ ועל-כן מרביתן מתנגדות לבניה חדשה למגורים ובמקום זאת דואגות להקצות שטחים לשימושי מסחר, על מנת להגדיל את ההכנסות לקופת הרשות.
בתוך כך ממליץ בנק ישראל לממשלה להגדיל את שיעור הארנונה מכל תושב מה שיגדיל את הכנסות הרשות. מנגד, מציע הבנק הקטנת המיסוי המקומי על עסקים. לאחר שיוטמע השינוי במבנה ההכנסות של העיריות ועידוד בנייה למגורים, מציע הבנק לממשלה לאפשר להן להסב שטחי תעסוקה ומסחר, במקומות בהם קיים עודף שטחים כאלה.
הבנק ממליץ עוד להאיץ את ייעול תהליכי העבודה של הוועדות המקומיות והמחוזיות באמצעות ממשק דיגיטלי ולעודד אימוץ טכנולוגיות חדשניות ותיעוש בתהליכי הבניה.
בפרק העוסק בנושא התחדשות עירונית מצוין כי התועלת למשק מפרויקטים של התחדשות עירונית במרכז מטרופולין תל אביב גבוהה יותר מאלו בשולי המטרופולין, בכ-160,000 שקל לדירה, מה שמסייע בצמיחת האגלומרציה (תהליך של התקבצות תחומים בגלעין אחד, כעסקים, תרבותיים, פוליטיים וחברתיים).
למרות התועלות המשקיות הטמונות בהתחדשות עירונית, נטען עוד, קצב המימוש של פרויקטים אלו נמוך וקיימים חסמים בירוקרטים וחסמי היתכנות לקידום פרויקטים אלה. בנק ישראל מציין את החסם הפיזי כהיעדר תשתיות תחבורתיות כחסם המהותי ביותר, מה שמונע ציפוף משמעותי. חסר נוסף עליו מצביע בנק ישראל הוא זה הנוגע למדיניות היטלי ההשבחה ולכן נדרש מהממשלה לגבש מדיניות אחידה בנושא. כמו-כן קורא בנק ישראל לממשלה להאיץ את ההשקעה בפיתוח מערכת הסעת המונים (מטרו) במטרופולין תל אביב.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
