צריך להתעשת במהרה ולבצע רפורמה מערכתית הכוללת, חיזוק מבנים ישנים כיעד לאומי מתוקצב // דעה
לא צריך לחכות לטילים מטהרן כדי להבין: מדינת ישראל כשלה באופן עקבי ודורי בהבטחת מיגון בסיסי לאזרחיה. למעלה ממחצית ממשקי הבית בישראל בנויים ללא ממ"ד, חלק נכבד מהבתים בנויים בבנייה ישנה ולא תואמת תקנים מודרניים. כן, בשנת 2025 – במדינה מוקפת אויבים, תחת איום ממשי, מיליוני אזרחים חשופים ללא הגנה ראויה. אבל הבעיה רחבה בהרבה: לא מדובר רק בממ"דים – אלא באלפי מבנים ישנים ובלתי מחוזקים, שנבנו בשנות ה-50–70, ונתונים בסכנה ממשית לקריסה, גם ברעידות אדמה.
למרות שישראל יושבת על השבר הסורי-אפריקאי, אין כיום בישראל מנגנון אפקטיבי לחיזוק בניינים ישנים. המדינה לא הצליחה – ולא ניסתה ברצינות – לכפות על הרשויות המקומיות לפעול. תמ"א 38, שנועדה לתקן את הכשלים ולתמרץ חיזוק והריסה, נתקלה בהתנגדות בערים רבות – לא בגלל חוסר רצון, אלא בגלל היעדר כדאיות כלכלית, בין היתר בשל פטור מהיטל השבחה. במילים פשוטות: המדינה יצרה תמריץ – ואז משכה את הקרקע מתחתיו, או לפחות לא הצליחה לעמוד מול הרשויות המקומות שמנעו חיזוק חלקי. לפעמים משיקולים הגיניים של תכנון אזורי ותשתיות, מעגל שלא נפתר עד היום. אפילו בתל אביב לקח שנים עד שפרויקטים התחילו לזוז. והפריפריה? נותרה מאחור לגמרי, והלא היא זו שעומדת בחזית, וגם בה סיכון ניכר לרעידות אדמה.
כרגיל, במדינת ישראל – הדברים נעשים בשליפה. אין מדיניות, אין אחריות ממשלתית, אין תכלול. מאז הטיל הראשון שנורה לעבר ישראל במלחמת המפרץ בשנת 1991, ואם נחמיר, אפשר כבר למנות את הסכנה מעת שנורו קטיושות ראשונות על ישובי הצפון מכיוון לבנון, המדינה ידעה היטב שהאיום כאן על מנת להישאר – ועדיין לא יצרה פתרון לאומי. הסינים היו פותרים זאת בשבוע, בישראל – כמעט 40 שנה של גרירת רגליים.
אמנם נורות האזהרה הבהבו ב-7/10 ומאז ניכר שיפור במגמה, אבל שיפור זה אינו מספיק, פלסטרים לא יסייעו במקום בו נדרש ניתוח, אם בסוף השליטה וההגה בידי כל רשות מקומית ואך ורק שאלת הכדאיות הכלכלית היא הטריגר, הרי שגם עוד 20 שנה לא נתקדם הרבה, כמו שידעו להקים ועדה לתשתיות לאומיות על מנת להזיז את הרכבת הקלה והמטרו, גם זה באיחור אופנתי של עשרות רבות של שנים, על המדינה לקחת פיקוד, ולתכלכל את האירוע.
מדינת ישראל צריכה להתעשת במהרה ולבצע רפורמה מערכתית הכוללת, חיזוק מבנים ישנים כיעד לאומי מתוקצב, פתרונות מיגון אזוריים ושכונתיים, חקיקה מחייבת לרשויות, עם תמיכה תקציבית, הסרת חסמים ביורוקרטיים והבטחת פטור מלא ממס השבחה על חיזוק ובעיקר – גוף ממשלתי מתכלל, שמוביל את האירוע ולא רק מגיב.
המרחב המוגן ובניה חדשה ותואמת תקנים, הינו זכות בסיסית לכל אזרח במדינה תחת איום. זה הזמן לשנות כיוון. בתכנון. בחקיקה. ובאחריות.
*הכותב, עו"ד צבי שוב, הינו מומחה לתכנון ובניה
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
