סכסוך בין חברה יזמית לקבלנית על ביצוע תמ"א 38 הגיע לבורר מוסכם, שקבע כי החברה הקבלנית תעזוב את הפרויקט – אולם זו עתרה לבג"ץ
בית המשפט העליון דחה השבוע ערעור שהגישה חברה קבלנית מבצעת נגד פסק דין של בורר, שהורה לה לפנות בניין בתל אביב שבו ביצעה עבודות התחדשות עירונית.
פסק הדין סיים סכסוך בין החברה הקבלנית, החברה היזמית והדיירים, שעבר מספר ערכאות משפטיות.
בין החברה הקבלנית, ט.ר. הנדסה אזרחית בע"מ, לבין החברה היזמית, איתן חברה לתמ"א 38 בע"מ, נחתם חוזה לביצוע עבודות התחדשות בבניין ברחוב מרים החשמונאית בתל אביב. על פי פס"ד, חברת ט.ר הנדסה אמורה הייתה לבצע את העבודות, ובחוזה נקבע כי היא לא תקבל תמורה כספית, אלא זכות לקבל 3 דירות מתוך 5 דירות שייבנו בפרויקט. החברה הקבלנית אמורה הייתה לשאת, למעשה, בכל הנטל הכספי של העבודות.
מההחלטה עולה, כי לאחר תחילת העבודה החלו חיכוכים בין החברה הקבלנית, החברה היזמית והדיירים, נוכח עיכובים בעבודות, שחלקם נגרמו בגלל קשיי מימון של הקבלן. ניסיונות לקיים הליך גישור בין הצדדים לא צלחו, ועל רקע זה החלו פניות לערכאות משפטיות.
לפני כשנתיים, באוגוסט 2021, פנתה חברת ט.ר. הנדסה לבית המשפט המחוזי בתובענה שבה היא טענה כי חברת איתן מונעת ממנה להשלים את הפרויקט. במקביל, היא הגישה בקשה לצו מניעה זמני המונע חילוט הערבות הבנקאית שהוציאה לטובת החברה היזמית בסך של 300,000 שקל. כמו כן, החברה דרשה לאסור על ביצוע דיספוזיציה בדירות התמורה ולהורות לחברה היזמית, למסור לידיה תכניות מעודכנות הנדרשות לצורך השלמת הפרויקט. חברת איתן מצדה, הסכימה למינוי בורר, אך התנגדה לבקשה למתן צו מניעה זמני. לדבריה, החברה הקבלנית היא זו שהפרה את ההסכם שבין הצדדים, וכי ניסיונותיה להביא לכך שתמלא את התחייבויותיה ותשלים את הפרויקט, כשלו.
למרות המתיחות, החברות – היזמית והקבלנית, הגיעו להסכמה שעל פיה תירשם הערת אזהרה לטובת החברה הקבלנית לגבי שתיים מדירות התמורה וכי הצדדים יפעלו במשותף לקדם את הפרויקט. במקביל, הם בחרו בבורר מוסכם להכריע ביניהן. בעלי הדירות לא אישרו הסכמות אלה.
הבורר קבע כי הקרע שנפער במערכת היחסים בין הצדדים אינו מאפשר שיתוף פעולה ביניהם. על רקע זה, קבע, החברה הקבלנית אינה יכולה לקיים את התחייבויותיה במועדן, ועל כן יש לחברת איתן הזכות להורות על סילוק ידה של חברת ט.ר. הנדסה מהאתר. הובהר כי האחריות להשלמת הפרויקט, לרבות דירות התמורה, מוטלת על חברת איתן, החברה היזמית, ועליה לרשום הערת אזהרה לטובת חברת ט.ר הנדסה על שתיים מדירות התמורה.
אלא שכאן הפרשה החלה להסתבך – חברת איתן, היזמית, חזרה לבית המשפט המחוזי וביקשה לאשר את פסק הבורר. חברת ט.ר מנגד דרשה לבטלו, בטענה שמדובר ב"פסק בוררות" אשר ניתן לאשרו, כי אם בהחלטת ביניים. בית המשפט אישר את פסק הבוררות, וקבע כי בהתאם לסמכות רחבת ההיקף שהעניקו הצדדים לבורר, אין מקום לטענה כי הוא לא היה מוסמך להורות על סילוק החברה הקבלנית מאתר הפרויקט.
הפרשה לא נגמרה כאן. החברה הקבלנית ערערה לבית המשפט העליון נגד החלטת המחוזי. החברה טענה בערעור כי הבורר חרג מסמכותו בקבעו כי עליה לסלק ידה מאתר הפרויקט, שכן באותן הסכמות נקבע כי מינויו כפוף להימשכות העבודות בפרויקט.
השופט דוד מינץ דחה את הערעור: "רשות ערעור בענייני בוררות תינתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה משפטית עקרונית או ציבורית בעלת השלכות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים", כתב השופט בפסק הדין. "הבקשה שלפנַי אינה עומדת באמות מידה מחמירות אלו. אין לקבל את טענת המבקשת לפיה פסק הביניים גרם לה לעיוות דין. גם אין לקבל את ניסיונה של המבקשת לעטות על בקשתה אצטלה עקרונית, בטענה כי הבקשה מעוררת סוגיה כללית בדבר 'מעמדה של בוררות כאשר הבורר שומט את הקרקע תחת ההסכם שהביא למינויו'".
השופט הוסיף כי: "סמכותו הרחבה של הבורר קיבלה ביטוי ברור, מפורש וחד-משמעי בהסכם הבוררות אשר בו הוסמך להכריע בכל המחלוקות שבין הצדדים. טענת המבקשת כי סמכות הבורר הייתה מצומצמת יותר נוכח הסכמות נובמבר 2021, המפורטות במכתב שנשלח מהצדדים לבעלי הדירות, איננה יכולה להתקבל".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
