banner
רצועת החוף\\ באדיבות אסיה גרופ
רצועת החוף\ באדיבות אסיה גרופ

הקרב על תוכנית פיתוח מלונאות ומסחר ברצועת חוף אולגה

המחלוקות בין עיריית חדרה וחברת אסיה סביב מכרז לבניית מלונאות ומסחר בחוף אולגה הגיעו לבית המשפט, שקרא לצדדים לקדם ביחד את התוכנית לקראת היתרים, זאת לאחר שיציאתה לפועל מתעכבת מזה 11 שנה.

 

מהחלטת בית המשפט עולה כי בשנת 2011 פרסמה עיריית חדרה מכרז פומבי לרכישת זכויותיה בחמישה מגרשים (12 דונם) במתחם חוף גבעת אולגה, וכעבור מספר חודשים חתמה על הסכם עם חברת אסיה ישראל, כאשר הזכויות הומחו לחברת אסיה חדרה לפיתוח חוף הים. העסקה אושרה על ידי שר הפנים דאז ועל פי לוחות הזמנים שנקבעו בתנאי המכרז, הבנייה היתה אמורה להסתיים עוד בשנת 2016 אלא ששורה של עיכובים הביאו את הצדדים בסופו של יום לבית המשפט.

בחברת אסיה חדרה, טענו באמצעות עורכי הדין אילה סגל גבסי ועמית חדד, כי לאורך השנים התקיים שיתוף פעולה מלא עם צוות התכנון בעירייה בכדי להביא ליישום הפרויקט, ואף שולמו מצידה היטלים בגובה 4 מיליון שקלים. עם זאת הקשיים המשמעותיים בתכנון עיכבו את מתן ההיתרים, ובכך עיכבו את הפרויקט כולו. בכירים בחברה ציינו כי גם כאשר הזמנים התארכו היה ברור לשני הצדדים כי יגיעו יחדיו לעמק השווה. ואולם, החברה הופתעה כאשר חולטה הערבות ובנוסף קיבלה ללא התראה מוקדמת את כתב התביעה.

מפסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, עולה כי עיריית חדרה טענה כי החברות היזמיות לא עמדו במועדי ההסכם שנקבעו איתה וביקשה להורות על ביטול ההסכם והשבת המגרשים לידיה, בעוד החברות היזמיות טענו כי העירייה היא אשר עיכבה את המיזם והפרה את ההסכם עמן.

בחברת אסיה חדרה, טענו באמצעות עורכי הדין אילה סגל גבסי ועמית חדד, כי לאורך השנים התקיים שיתוף פעולה מלא עם צוות התכנון בעירייה בכדי להביא ליישום הפרויקט, ואף שולמו מצידה היטלים בגובה 4 מיליון שקלים. עם זאת הקשיים המשמעותיים בתכנון עיכבו את מתן ההיתרים, ובכך עיכבו את הפרויקט כולו. בכירים בחברה ציינו כי גם כאשר הזמנים התארכו היה ברור לשני הצדדים כי יגיעו יחדיו לעמק השווה. ואולם, החברה הופתעה כאשר חולטה הערבות ובנוסף קיבלה ללא התראה מוקדמת את כתב התביעה.

בכתב ההגנה שהגישו, נכתב כי: "לאחר אישור ההסכם על ידי שר הפנים החלו הנתבעות לפעול לתכנון הבינוי במגרשים, תוך בחינת מכלול השימושים המותרים בהם, לרבות בניית בנייני נופש. משהעירייה התנגדה כי התכנון יכלול בנייני נופש כלל אלא בעיקר שטחי מסחר, נבחנה גם אפשרות זאת על ידי  הנתבעות. במקביל היה על העירייה לבצע את התשתיות הנחוצות בין היתר גם למגרשים, אך גם ביצוע  זה התעכב לאורך שנים על ידי העירייה. בכל אופן התנהלות הצדדים כאמור לאורך השנים מלמדת כי מועדי ההסכם שונו  בהתנהגות הצדדים, כך שלא ניתן לטעון, כטענת העירייה בכתב התביעה, כי הנתבעות הפרו את מועדי ההסכם".
בתוך כך, החברות הגישו כתב תביעה שכנגד בו הן תבעו את העירייה בסך של 15 מיליון שקל, בטענה כי העירייה סירבה לאפשר להן לנצל את מלוא הזכויות במגרשים בחוסר תום לב.

בכתב ההגנה שהגישה העירייה שכנגד לתביעה זו, היא טענה כי: "תוכניתן של הנתבעות לבנות על המגרשים או חלקם בנייני נופש בדמות בתי  מלון/מלוניות, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות תוכנית חד/762 ,וודאי שאינו נעשה בתיאום עם העירייה". עוד נטען כי שלב ראשון בעבודות הפיתוח הסתיים בשנת 2017 וכי העירייה לא הפרה את ההסכם.
בין היתר, עסק הדיון בבית המשפט בטענות הנוגעות לשימוש במקרקעין על ידי הציבור לאורך השנים, זאת לצרכי חנייה ללא תשלום ועד לסוגיות של שימוש במגרשים על ידי העירייה, אולם בשני הקשרים אלו נדחו טענות החברות היזמיות. יש לציין כי בית המשפט קבע כי חברת אסיה ויתרה במשך השנים על דמי השימוש במגרשים.
לאחר שבחן את טענות הצדדים, החליט בית המשפט לדחות את התביעה העיקרית ואת התביעות שכנגד וקבע כי הגשת בקשות להיתרים מחודשים תתבצע בתוך חצי שנה.  לאור הנסיבות, הצדדים לא חוייבו בהוצאות משפט.

בפסק הדין מתח השופט ביקורת על העירייה: "לו רצתה העירייה כי יתאפשר לאסיה לעמוד במועדי ההסכם, הייתה צריכה לפעול לאלתר לתכנון התשתיות לאחר חתימת ההסכם, ולא להמתין עד חודש אוגוסט 2014 בחוסר מעש". עוד הוא ציין כי "אי זריזות העירייה בכל הקשור לתכנון התשתיות של הפרויקט היווה קושי ממשי להתקדם בתכנון הפרויקט", וכי העירייה לא סיפקה סיבות לכך שהחלה לבצע את התכנון רק שלוש שנים לאחר חתימת ההסכם.

בפסק הדין מתח השופט ביקורת על העירייה: "לו רצתה העירייה כי יתאפשר לאסיה לעמוד במועדי ההסכם, הייתה צריכה לפעול לאלתר לתכנון התשתיות לאחר חתימת ההסכם, ולא להמתין עד חודש אוגוסט 2014 בחוסר מעש". עוד הוא ציין כי "אי זריזות העירייה בכל הקשור לתכנון התשתיות של הפרויקט היווה קושי ממשי להתקדם בתכנון הפרויקט", וכי העירייה לא סיפקה סיבות לכך שהחלה לבצע את התכנון רק שלוש שנים לאחר חתימת ההסכם.

השופט מתח ביקורת על התנהלות הצדדים, וציין כי: "ברצוני להוסיף מספר מילים, לנוכח חשיבות שמירת הקשר הטוב בין הצדדים כפי שהיה בעבר שהינו ערובה, כך לטעמי, להצלחת הפרוייקט. נעשו מאמצים רבים במהלך התובענה, ואף לאחר הגשת סיכומי הצדדים, למצוא פתרון מוסכם שיביא להמשך עשיית הצדדים להצלחת הפרוייקט. לצערי מאמצים אלה לא צלחו, למרות שהתרשמתי מכנות הצדדים להצלחתם. תקוותי שפסק דין זה יהיה קרש קפיצה לגישור על כל המחלוקות והתחלה חדשה, תוך שיתוף פעולה פורה להצלחת הפרוייקט, לרווחת תושבי חדרה והסביבה, ולכלל אזרחי ישראל". 

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות