"בית המשפט נקט בגישה שמרנית ומחמירה בכל הנוגע לקביעת התנאים הנדרשים לתקיפה של חיובי היטלים יזומים" // פרשנות משפטית
במסגרת עת"מ 37102-01-22 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נגד עיריית חיפה, כבוד השופט רון סוקול מבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה אישר חיוב היטל סלילה בסכום של מאות מיליוני שקלים, שהוטל על החברה התובעת על ידי עיריית חיפה, ודחה את העתירה המנהלית שהוגשה כנגד החיוב על ידי העירייה.
הרקע לפסק הדין
העותרת, חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, היא בעלת זכויות במקרקעין המצויים באזור מפרץ חיפה וידועים כ"קרקעות הצפון". מדובר בשטח קרקע רחב ידיים, מעל 1,000 דונם אשר משמש בעיקר לחקלאות. שטח קרקע זה סופח לתחומה של העיר חיפה בשנת 2005.
ביום 28/6/2021 נשלחה לעותרת על ידי עיריית חיפה דרישה לתשלום היטל סלילת רחובות, בהתאם לחוק העזר לחיפה (סלילת רחובות), התשס"ח – 2008, בסך של 169,590,042 ₪.
בדרישת התשלום ציינה העירייה כי העותרת נדרשת לשלם את ההיטל בשל שני אירועים; ביצוע עבודות סלילה בנכס גובל, כשהכוונה לביצוע עבודות באזור צומת הל"ט וסלילת דרך וגשר מעל נחל גדורה המצויים בקרבת המקרקעין; ושינוי ייעודם של המקרקעין מייעוד חקלאי לייעוד תעשיה. בעתירתה טענה העותרת כי יש לבטל את הדרישה לתשלום היטל סלילה.
גישה מחמירה לקביעת התנאים
נראה כי בפסק דינו, בית המשפט נקט בגישה שמרנית ומחמירה בכל הנוגע לקביעת התנאים הנדרשים לתקיפה של חיובי היטלים יזומים. בפרט, בית המשפט העמיד רף כמעט בלתי אפשרי לעמידה כדי לתקוף את סבירות תעריפי ההיטלים והחישובים העומדים בבסיסם, וכן את מועד ההגשה של העתירה כנגד התחשיב.
על פי פסיקתו של בית המשפט, נדרשת מידה גבוהה ביותר של חוסר סבירות קיצוני בחישובי החיובים ובתעריפיהם, וכמעט ואין מרחב לתקיפתם בשל חריגה משיקול הדעת המנהלי, ובפרט לאחר חלוף זמן רב ממועד ערכית התחשיב.
גישה מצמצמת ביותר
על אף פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בעניין נווה גד, אשר נראה היה כי החזירה את האפשרות לתקוף תעריפי היטלים ותחשיבים של רשויות מוניציפליות, עולה הרושם שבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נקט בגישה מצמצמת ביותר בנוגע לאפשרות לתקוף חישובים ותעריפים שאושרו על ידי משרד הפנים.
על פי פסיקתו, כדי לסתור את חזקת התקינות המנהלית של התעריפים והתחשיבים שאושרו, נדרשת רמה כמעט בלתי אפשרית של חוסר סבירות קיצונית. בית המשפט אף לא מצא לנכון להכריע בין חוות הדעת המומחיות שהוגשו מטעם הצדדים, ולא בחן את התחשיבים באמצעות מומחה מטעמו.
בנוסף, בית המשפט ציין את השיהוי שנגרם מכך שהעותרת לא תקפה את התחשיב מיד עם פרסום התעריף בשנת 2014, כשיקול נוסף נגד קבלת העתירה בנושא זה.
מסקירת הפסיקה עולה כי בית המשפט בחיפה נקט בגישה שמרנית ומצמצמת ביותר בנוגע ליכולת לתקוף חישובי חיובים והיטלים של רשויות מקומיות, בניגוד למגמה שעלתה בפסיקה העליונה.
פרשנות גמישה ומרחיבה להגדרת "נכס גובל"
ביהמ"ש העניק פרשנות גמישה ומרחיבה להגדרת "נכס גובל" כפי שהיא מופיעה בחוק העזר העירוני של חיפה (בדומה לחוקי עזר רבים אחרים ברשויות מקומיות), ובין השאר קבע כדלקמן:
"רואים אנו כי הגדרת נכס גובל היא הגדרה רחבה ביותר ואינה מחייבת הוכחת צמידות פיסית בין הנכס מושא החיוב לבין התשתית העירונית. די בקיומה של גישה טכנית, גם אם הגישה נעשית דרך נכס אחר, גם אם בין הנכס לבין התשתית מצויה תעלה, חפירה, רצועת ירק וכדומה".
שינוי יעוד מנכס חקלאי לתעשייתי
ביהמ"ש קבע כי בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק העזר, עילת שינוי יעוד מנכס חקלאי לתעשייתי הינו עילת חיוב עצמאית, ומתקיימת במקרה שבו קיים רחוב בנכס. עוד הובהר כי אין צורך ששינוי הייעוד ימומש בפועל. יצויין כי המדובר על אחד המקרים הבודדים שעילת חיוב זו נדונה בפסיקה.
עילת חיוב בגבול הנכס
למעלה מן הצורך קבע ביהמ"ש כי מתקיימת עילת חיוב גם של ביצוע עבודות סלילה בגבול הנכס. לעניין זה חזר ביהמ"ש על ההלכה שנקבעה ע"י ביהמ"ש העליון כי גם עבודות שדרוג מהותיות מהוות עילת חיוב. נראה כי בכל הנוגע ליישום הלכה זו – ביהמ"ש נקט בגישה פרשנית מרחיבה ומקלה, בכל הנוגע לאבחנה בין שדרוג לתחזוקה.
אפליה
ביהמ"ש העמיד גם רף גבוה לטענת "אפליה" וכן הבהיר (כמו בפסיקות אחרות), שהימנעות מהטלת חיובים על נכסים אחרים לא בהכרח אמורה להביא לביטול החיוב, אלא לגביית ההיטלים מהנכסים שלא נדרשו לכך.
השפעת הבעלות
ביהמ"ש דחה טענה בדבר הסכמות עקרוניות להעברת חלק מהקרקעות למדינה, והבהיר כי יש לבחון את ההשפעה על הבעלות כפי שהיא במועד הטלת החיוב.
*המאמר מאת עו"ד רועי לנדאו ועו"ד וינור ברטנטל, ממשרד עורכי דין ויינברגר ברטנטל ושות'
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
