בנק ישראל בפרט, ומקבלי ההחלטות בתחום הכלכלי בכלל, יעמדו מן הסתם במהלך בימים הקרובים בפני דילמה לא פשוטה: להעלות או לא להעלות את הריבית במשק? // דעה
דילמה זו מורכבת שבעתיים לנוכח המצב הייחודי בו מצוי שוק הדיור, המחייב לטעמי טיפול שונה בתכליתך מאשר העלאה פבלובית אוטומטית של שער הריבית, מה שלא רק שלא יבריא את שוק הדיור החולה, אלא רק יוסיף אבן ריחיים נוספת על מצוקתם של רבבות נוטלי משכנתאות שלא יוכלו לעמוד בהחזר חודשי של עוד מאות שקלים לחודש.
כזכור הבנק המרכזי הפדרלי בארצות הברית, הודיע על כוונתו להעלות את שער הריבית, אולי כבר במהלך השבוע-שבועיים הקרוב. הסיבה לכך ברורה: במהלך השנה האחרונה הסתמנה בארצו של הדוד סם אינפלציה שהרקיעה עד כדי 8 אחוזים
מגמה זו, שמאפיינת מדינות רבות נוספות, קשורה לתהליך היציאה מהקורונה וברצון העז של הצרכנים לפצות את עצמו על " שנתיים אבודות", מה שמתבטא בזינוק בביקושים, ובד בבד קיטון בהיצע עקב בעיות לוגיסטיות הקשורות לקורונה.
בעיה זו החריפה בשל משבר רוסיה-אוקראינה. השווקים העולמיים שעדיין לא התאוששו מהקורונה , סובלים כעת משבר באספקת דלק, גז, חיטה וכן מוצרי בנייה חיוניים דוגמת ברזל, פלדה, עץ וכיו"ב.
מטרת העלאת הריבית הינה להאט את ההתפרצות האינפלציונית וכן לשפוך מים קרים על התפלות קהל הקונים של הסחורות למיניהן.
גם אצלנו, בדומה למדינות נוספות, התאפיינה 2021 בגידול בביקושים, הן למוצרי צריכה בסיסיים כמו גם לדירות שמחיריהן זינקו במהלך השנה האחרונה ביותר מ-11 אחוזים, עליית שיא של העשור האחרון. אין ספק שהרעיון למתן את עליית מחירי הדיור הינו מתבקש ונכון.
אולם, וזה אולם גדול, אם ננתח נכוחה את הנתונים הכלכליים של המשק הישראלי במהלך השנה האחרונה, נחשוב פעמיים, אולי אף יותר, האם מהלך של העלאת הריבית על ידי הנגיד הוא אכן הפתרון הנכון.
לפרוטוקול: השנה הכלכלית האחרונה הייתה מהטובות שהיו אי פעם לישראל. בשנה זו עלתה הצמיחה בכ-8.1 אחוזים, מהגבוהות בעולם, וברבעון הרביעי של 2021 עלה התמ"ג ביותר מ-16 אחוזים. גם האבטלה התמתנה והגרעון תקציב המדינה הצטמצם באופן דרמטי לכ-3 אחוזים בלבד.
ואם באינפלציה עסקינן, אז אצלנו, בשונה מרוב מדינות העולם, האינפלציה עומדת כיום על כ-3.1 אחוזים, אמנם לא מצב אידיאלי, אך בהחלט לא נורא.
העלאת הריבית, לטעמי, תעצור שלא לצורך את הפעילות החיובית במשק, תדכא מיידית את האינדיקטורים החיוביים והסכנה שבמהלך שכזה גדולה בהרבה אל מול תועלתו, בוודאי לא לשוק הדיור.
על כן, המלצתי לנגיד בנק ישראל ולכלל מקבלי ההחלטות במשק הישראלי לחשוב היטב, היטב לפני העלאת ריבית בעקבות ההעלאה צפויה בארצות הברית ובמדינות נוספות בעולם.
נכון, הפער בין הביקושים הגדולים לבין ההיצע המתדלדל, ובמיוחד כעת בעקבות המלחמה באוקראינה, יצריך אולי צעדים פיסקליים ואחרים בהמשך הדרך.
אולם, וזה אולם גדול, המצב הייחודי של הצמיחה בישראל ובד בבד הצורך לטפל נקודתית בשוק הדיור, מחייבים את מקבלי ההחלטות לחשוב אחרת.
טיפה מחוץ לקופסא בהתנעת היצע, הן בפיקוח של שיווק קרקע במחירים מפוקחים, הן הגדלת זכויות הקבלנים בכל פרויקט ופרויקט וכן הסרת חסמים בהתחדשות עירונית, כולל בפריפריה, הוא לטעמי המתכון הנכון להבראת שוק הדיור. לא, חלילה, דיכוי מלאכותי של ביקושים שלא יוביל לשום דבר חיובי!
*כותב המאמר עמית דובקין הוא אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
