השנה שבה שוק המשכנתאות יצא מכלל שליטה והפך לתיבת פנדורה

ברכות מקרב הלב לנגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון ללא ספק איש כלכלה בעל שם עולמי, על ה"הישג" יוצא הדופן שהשיג במהלך שנת 2021, 116 מיליארדי שקלים נטילת משכנתאות, שיא של כל הזמנים, ועלייה של כמעט כפליים לעומת שנים קודמות. בדצמבר 2021 אף נשבר שיא של כל השיאים, למעלה מ-12 מיליארדי שקלים ובינואר 2022, 9.996 מיליארדים, 55 אחוזים יותר לעומת ינואר אשתקד.

אולם, וזה אולם גדול, הברכה לנגיד ירון הינה כפולה ומכופלת, זאת משום תדלוק שוק המשכנתאות תואם ככפפה את תדלוק מחירי הדיור בשנת 2021. מעבר לעליית המחירים הכוללת, 10.6 אחוזים, קיימת קורלציה ממש מדויקת אם נבדוק את כמות לקיחת המשכנתאות בכל מחוז ומחוז, בירושלים 12.3 אחוזים, תל אביב, 10.7, מרכז 10.5, חיפה 10.5, דרום 9.9. וצפון 7.1.

מסתבר, מבדיקה שערכנו בלשכת הקבלנים, שמעבר לעלייה בתשומות הבנייה, המחסור בשיווק הקרקע והביורוקרטיה, לבנק ישראל, ובמיוחד לעומד בראשו, היה תפקיד מכריע בתדלוק השוק מאז דצמבר 2020, החודש בו קיבל את ההחלטה השנויה במחלוקת לאפשר הצמדת שני שלישים מהמשכנתא לריבית פריים . עובדה – 5ם ב-2015 גובה המשכנתא הממוצעת עמד על כ-550 אלף שקלים וב-2020 עדיין על פחות מ-800 אלף, ב-2021 זינק הממוצע ל-909 אלפי שקלים ועל פי כל הסימנים עתיד לחצות בקרוב את רף המיליון.

נשאלת אם כן השאלה: האם פעמוני האזעקה שאנחנו מצלצלים בהם כיום אינם בבחינת "מעט מידי ומאוחר מידי" והאם משבר בשוק המשכנתאות, ובמיוחד בתרחיש של אי יציבות עולמית, מחסור בסחורות, מגמות אינפלציוניות מובהקות וכוונת הבנק האמריקאי הפדרלי המרכזי לבצע 3 העלאות ריבית במהלך השנתיים הקרובות, מה שמן הסתם יגרור גם את בנק ישראל להעלאת ריבית, האם כל אלה הינם בבחינת זנק שאינו בר תיקון?

ובכן, ממש לא. הכדור נמצא הן בידי בנק ישראל והן בקרב יתר מקבלי ההחלטות, שביכולתם שבהחלט למנוע משבר שכזה אשר עלול להביא לאבטלה עמוקה במשק הישראלי ואולי אף מיתון של ממש. בנק ישראל ברצותו תדלק את השוק וברצותו יכול להפעיל בלמים ומאזנים. ביכולתו וביכולת המפקח על הבנקים ליצור כבר היום מגבלות ברורות הן בהיקף נטילת המשכנתא לכל משק בית ובד בבד לייצר מנגנוני פיקוח אשר יבדקו כל משק בית שלקח משכנתא במהלך השנה האחרונה, ובמידה וקיים סיכון כזה או אחר, יצרו מודל פרטני שיאפשר פריסת משכנתא שתותאם  לכל אחד ואחד.

וכמובן, איך לא, לבטל לאלתר את האפשרות שניתנה בדצמבר 2020 להצמיד שני שלישים מהמשכנתא לריבית הפריים, לפלא בעיני, הן ברמה אישית והן כנשיא לשכת הקבלנים, איך טחו עיני הנגיד, שהינו ללא ספק איש כלכלה בעל מוניטין עולמי מזהיר, לראות בזמן אמת את הנזק האדיר של החלטה זו, או לכל הפחות להבין בדיעבד שעשה כאן מקח טעות ויכול היה בכל רגע נתון לחזור בו מההחלטה הנואלת.

ולכן, לסיכום, ועל מנת שהנגיד לא יצטרך לשלב בקריירה המפוארת שלו את ההישג המפוקפק של חציית רף ה-120 מיליארדי שקלים בשנת 2022, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. שנת 2021, זה כבר ברור, תיזכר כשנה בה שוק המשכנתאות יצא מכלל שליטה והפך לתיבת פנדורה. ועל מנת שההיסטוריה לא תזכור את 2022 כשנת המשבר בשוק המשכנתאות והתרסקות שוק הדיור, יש לבצע את המהלכים המתבקשים כאן ועכשיו!

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: