מדובר בתיקוני חקיקה המתייחסים להקמת מנגנון לטיפול בסכסוכים בין יזמים הפועלים באותו מתחם פיני בינוי, וגם קביעת כללים חדשים למניעת אפשרות של יזם או מארגן לכבול את בעלי הדירות להסכמים שלא מתקדמים. בכוונת הרשות הממשלתית לשלב את הדברים בחוק ההסדרים. סמנכ"לית הרשות: "נושאים שיש להם השפעה משמעותית על עסקאות שעוכבו או מעוכבות גם היום"
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מגבשת נוסח לתיקוני חקיקה חדשים שבכוונתה להכניס לחוק ההסדרים הבא. אומנם חוק ההסדרים עוד רחוק, יש בחירות בדרך ורק אחרי הרכבת הממשלה יהיה אפשר להתחיל לדבר על תקציב ובמסגרתו על חוק ההסדרים, אבל גורמי המקצוע רוצים שהכל יהיה כבר מוכן.
התיקונים החדשים מתייחסים לשני נושאים הקשורים אחד לשני – טיפול במצב בו יש ריבוי יזמים במתחם אחד ואי הסכמה שמונעת קידום הפרויקט מחד וקביעת מנגנון לשחרור בעלי נכסים מהסכמים כובלים, גם אם מדובר בהסכמים מלאים שנחתמו מול יזם.
נזכיר כי בחוק ההסדרים הקודם נכללו מספר סעיפים חשובים לקידום ההתחדשות העירונית במסלול של פינוי בינוי, בין היתר סעיף שביקש לקבוע כי הרוב הדרוש ליציאה לדרך של מתחם יעמוד על 66% ולא על 80% וגם סעיף שהתייחס להסדרת הטיפול בבניה לא חוקית במתחמים. עוד נזכיר כי גם הסעיפים הללו וגם הסעיפים החדשים הם נושאים שעלו וקיבלו התייחסות נרחבת במסגרת דו"ח החסמים שפורסם על ידי משרד המשפטים בשנה שעברה.
הסעיפים החדשים שבכוונת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לקדם לחוק ההסדרים אמורים לתת מענה לבעיה קשה שמונעת קידום מתחמי פינוי בינוי במקומות רבים בארץ.
"יש לנו עכשיו הסכמה בקרב הגורמים המקצועיים לעוד כמה דברים שחשוב לקדם ואפשרי להכניס לחוק ההסדרים הבא", כך מסבירה סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית עינת גנון, "אלו נושאים שיש להם השפעה משמעותית על עסקאות שעוכבו או מעוכבות גם היום".
הנושא הראשון הוא כאמור האפשרות לקביעת מועדים ותנאים לקידום פרויקט פינוי בינוי על ידי יזם, גם אחרי שנחתם הסכם מלא מול בעלי הנכסים. נכון להיום חוק המארגנים (חוק המאכערים) קובע תנאים לקידום תוכנית אבל לא מתייחס למצב בו כבר נחתם הסכם מלא. "באנו ואמרנו", מסבירה גנון, "שאם ניקח מנגנון שדומה לחוק המאכרים, שם קבענו מועדים לפקיעת העסקאות, ונקבע מסגרת דומה גם למקרה בו יזם או מארגן החתים על עסקה מלאה. לפעמים גם במקרה של עסקה מלאה, עדיין מתעכבים דברים ויזמים יושבים על הגדר ומחכים מכל מיני סיבות ואז הדיירים לא מצליחים להשתחרר מהעסקאות". הכוונה היא לקבוע מועדים הקשורים, בין היתר, למספר חתימות נדרש וגם שלבים סטטוטוריים בהם יהיה צורך לעמוד. גנון מוסיפה במקביל כי: "בהסכם מלא יש אפשרות לתת אורכה, ועם זה צריך להתמודד. בהסכם המדף שלנו, הגבלנו את אפשרות הארכות, ויש חובה להסכמה של הנציגות למשל, ושל כל הדיירים בהמשך. אבל השוק לא מיושר עם הסכם המדף שלנו, בטח לא בהסכמים שנחתמו בעבר. ועם זה צריך להתמודד ולקדם בחקיקה".
הנושא השני שמתוכנן להשתלב בחוק ההסדרים מתייחס לסיטואציה במסגרתה ישנם מספר יזמים במתחם אחד שהתנגחות בניהם או אי הסכמות מונעת התקדמות פרויקט. ברשות להתחדשות עירונית רוצים ליצור טריבונל משפטי או בעל תפקיד אחר שיוכל לטפל במצבים אלו ולפתור את הבעיה. גנון מסבירה: "זו סיטואציה שתוקעת פרויקטים. אם יש שני יזמים, תמיד נעדיף שיפתרו את הבעיות לבד. אבל אם זה לא יכול לקרות, אנחנו מציעים שיקום גורם ממשלתי, כמו טריבונל משפטי או הרכב שמאי או מקצועי, שייתן מענה. אנחנו כמובן מעדיפים ומציעים שיישב אצלנו, אבל זה עוד לא ברור או סגור. הגורם הזה יקבל את הפניה שתגיע מהדיירים וייתן ליזמים פרק זמן סביר להגיע להסכמות, ואם לא, תהיה לו האפשרות להכריע בכפוף להסכמת הדיירים".
הצטרפו אלינו לקהילת ההתחדשות העירונית >>> לחצו כאן
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
