כוונתה של עיריית תל אביב לעדכן את תכנית המתאר תא/5000 היא טובה אולם כוונות טובות לחוד ומציאות לחוד. המגמה כיום בתל אביב מובילה בעליל לדיסוננס בין החזון הוורדרד לבין היכולת לממש אותו בפועל // דעה
לאחרונה פורסם אודות הכוונה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב וכן מנהל התכנון, לעדכן את תכנית המתאר תא/5000 ולהתאימה לצרכים העתידיים של הבירה הכלכלית של מדינת ישראל, שעתידה על פי כל התרחישים להכפיל את מספר תושביה לכמיליון סביב שנת 2050. אין ספק שבתכנית זו ישנן לא מעט כוונות טובות, הן ברמה הדקלרטיבית והן ברמה הפרקטית. היא שמה דגש מיוחד על שילוב מגורים, תעסוקה ותחבורה זמינה, כולל דגש על מסלולים להולכי רגל ואופניים, על הקטנת הצורך ברכב פרטי, חיזוק השימושים המעורבים, מגורים, תעסוקה, מסחר ובילוי , התחדשות עירונית, זאת תוך דגש על שכונות דרום העיר ויפו וכן מגמה נכונה לכשעצמה של ציפוף העיר, במובן החיובי, והפיכתה לעיר טובה לתושביה.
אולם, כוונות טובות לחוד ומציאות לחוד. המגמה כיום בתל אביב מובילה בעליל לדיסוננס בין החזון הוורדרד לבין היכולת לממש אותו בפועל.
ראשית דבר, חשוב לזכור שאי אפשר לנתק את העיר תל אביב מגוש דן המורחב כולו ברמה התכנונית. בתל אביב לבדה מתגוררים כיום כ-460 אלף תושבים, אולם בגוש דן המורחב מספרם משיק לכ-4 מיליון, כשחלקם הגדול יוממים העובדים, קונים ומבלים בעיר תל אביב. מגמה זו, כמובן, תתחזק עוד יותר במהלך השנים הבאות וב-2050 יגיע מספר תושבי מדינת ישראל לכ-18 מיליון, כ-10 מיליון מתוכם(!) יתגוררו במגלופוליס הענק שישתרע בין חדרה/אור עקיבא בצפון לבין אשדוד/אשקלון בדרום. תא/5000, למרבה הצער, כמעט ואינה מתייחסת להביט זה בתהליך פיתוחה של הערי תל אביב.
שנית, באופן פרדוקסלי דווקא הדגש שמושם כיום על פיתוח הרכבת הקלה, ובמיוחד פיתוח המטרו בהמשך, עלול מאוד לבוא על חשבון קידום מהלכים זמינים בהרבה של פיתוח מסלולים מיוחדים להולכי, רגל, רוכבי אופניים וכמובן נת"צים לאוטובוסים חשמליים, קלים ומהירים, מיניבוסים והיסעים דוגמת ה"באבל" שהפך לאחרונה להצלחה רבתי. העובדה שתל אביב תהפוך במשך כ-30 שנה(והלוואי ואתבדה..) ל"קטקומבות", ערב רב של תילי עפר ורחובות הפוכים וחסומים למשעי. כל אלה, לצערי, יקשו מאוד ואף יבואו על חשבון הפיתוח העתידי הנכון.
שלישית, המגמה הנכונה לכשעצמה של הקטנת תקני החנייה בעיר תל אביב בפרויקטים חדשים ובכלל, הינה נכונה ומתבקשת, אבל מתאימה את עצמה לאידיאל של ערי עולם מרושתות בתחבורה ציבורית כהלכתה, דוגמת ניו יורק, לונדון, פאריז ועוד. הסתירה הלוגית בין הקטנת התקנים לעומת המציאות בפועל של העדר תשתית תחבורה ציבורית בסיסית, מעלה את השאלה האם אין כאן חרב פיפיות של יצירת מקסם שווא שרק יחמיר עוד יותר את בעיית הפקקים?
רביעית, אין ספק שציפוף ושימושים מעורבים הינו רעיון טוב ונכון. שאלת השאלה האם במציאות בה יש אינפלציה חסרת רחמים במגדלי ענק, הן בעיר תל אביב והן בצמוד לה, תעשה טוב לרעיון הזה. הלא אין זה סוד שהחיסרון הגדול של מגדלים, גם אם יהיו בהם שימושים מעורבים, הוא בכך שאינם מביאים בהכרח לציפוף של מגורים ותעסוקה וחיי כרך שוקקים כהלכתם.
חמישית, הבעיה הידועה לכל של הליכי הביורוקרטיה השוחקת שנים על גבי שנים והעובדה שאותן שכונות "דרומיות", דוגמת התקווה, ארגזים, יפו וכו' אינן נהנות בשנת 2022 מה"שיק התל אביבי", לא מתחושת בטחון מינימלי לתושבים, לא תשתיות כהלכתן, כשרוב הבניינים והדירות הינם עדיין בסטטוס של "מושע", כלומר לא עברו רישום במקרקעין כהלכתו, מביאה לספק לא מבוטל האם מגמה זו של דגש על אותן שכונות אכן תתממש.
ואף על פי כן ולמרות הכל, ברמה הרעיונית תא/5000 מביאה איתה ללא ספק כוונות טובות ובואו נקווה כולנו שאכן מקצתן, לפחות יתממשו.
*כותב המאמר הוא אדריכל אמיר שוורץ מבעלי משרד "תימור שוורץ אדריכלים", מומחים בהתחדשות עירונית ובעירוב שימושים.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
