פינוי בינוי בתל אביב | עורכת הדין ענת בירן // צילום: בני אדם

נסיון כושל של עיריית גבעתיים לגבות היטל השבחה

עיריית גבעתיים ניסתה לגבות היטל השבחה על החדרת עוגנים במגרש, בטענה כי יביאו לקיצור בניית הפרויקט ולהשבחתו אולם ועדת ערר דחתה את הטענות

מגדילים 16.12.2019

מאת: עו"ד ענת בירן

ועדת הערר הכריעה השבוע במקרה של  היטל השבחה שדרשה עיריית גבעתיים מיזם עבור "הקלה" להתקנת עוגנים זמניים במגרש. שיטת התקנת עוגנים זמניים במסגרת בניית חניון תת קרקעי היא שיטה מקובלת מזה שנים, והיא למעשה מאפשרת ליזם להחדיר עוגנים לחלקות סמוכות בשלב הבניה בלבד, לצורך ביסוס הבניין. עיריית גבעתיים חייבה את היזם לבקש את בניית העוגנים כ"הקלה" ולאחר שאישרה את ההקלה הנפיקה ליזם דרישת היטל השבחה.  טענת העירייה היא כי התקנת עוגנים לבנייה בחלקה הסמוכה לאחר פרסום הקלה, תביא לקיצור משך בניית הפרויקט ולהשבחתו על ידי יתרון כלכלי.

בהחלטה מנומקת דחתה ועדת הערר את טענות עיריית גבעתיים וקבעה, כי יש לבטל את החיוב בהיטל ההשבחה במקרה זה. 

ועדת הערר ציינה בהחלטתה: "אין לקבוע כי המקרקעין השביחו כתוצאה מדרך זאת של הקמת החניון. שומת הועדה המקומית עומדת על העובדה שמדובר בשיטת בנייה של החניון. השימוש בשיטה זאת, מקצר לטענתה את פרק הזמן הנדרש לביצוע "הפרויקט" ולמסירת הדירות. ראשית, לא הוכח כי אכן נקיטת דרך בנייה זאת אכן מקצרת את זמן בנייתו של החניון. אף לא נאמר דבר באשר לפרק הזמן הנדרש לבניית הבניין בכללותו. ממילא לא נסקרו כלל הגורמים המשפיעים על מהירות בנייתו של הבניין על אף שמדובר בגורמים רבים ושונים. ממילא לא הובהר (ואכן נראה כי אין) כל קשר בין שיטת ביצוע זאת להקמת החניון לבין ערכם של המקרקעין", 

בניסיונה להצדיק את גביית היטל ההשבחה העלתה הועדה המקומית בפני ועדת הערר מספר טענות חלופיות. הראשונה שבהן עסקה בכך ששיפור שיטת הבנייה על ידי העוגניים הזמניים מגדילה את זכויות הבנייה ולכן יש לחייב בהיטל השבחה. טענה זו נדחתה על ידי ועדת הערר בנימוק, כי היה עליה היה להראות שהשיפור בשיטת הבנייה מביא לחריגה מהמותר בהוראות התכנית. 

טענה נוספת שהעלתה הועדה המקומית עסקה בהתעשרות בעלי המקרקעין כתוצאה מאירוע תכנוני. אף טענה זו נדחתה על ידי ועדת הערר כשהיא מציינת כי התקנת עוגנים זמניים יכולים להיות נושא לתכנית, אולם לא כל נושא לתכנית חייב בהיטל השבחה וכך גם במקרה הנדון. 

ועדת הערר התייחסה גם לטענת הועדה המקומית, כי פעולת התקנת העוגנים לחלקה הסמוכה היא פעולה תכנונית ולכן יש מקום לגבות היטל השבחה במקרה הנדון. אף טענה זו נדחתה, בנימוק כי התקנת העוגניים הזמניים אינה פעולה תכנונית וגם אם הייתה כזו, היא לא השביחה את המקרקעין.

העוררת מאידך טענה, כי ספק אם היה בכלל צורך במתן הקלה לשם התקנת העוגנים, מה משלכתחילה היה מייתר את הדיון בשאלת גביית היטל ההשבחה. באשר לטענה זו קבעה ועדת הערר, כי לא היה צורך במתן הקלה במקרה זה, גם אם נדרש היה הליך כלשהו שכולל את פרסום הכוונה להתקין אותם. את החלטתה זו נימקה ועדת הערר כי מדובר בהליך קנייני, דמוי הקלה, שמטרתו ליידע את בעלי הזכויות בחלקה הסמוכה. "הבקשה להיתר מכח התכנית חלה על המגרש ואילו הליך זה עוסק דווקא במקרקעין שמחוץ למגרש. בהתאם, וכפי שציינה הועדה המקומית בהתייחסותה מיום 1.7.19, העוגנים הזמניים כלל אינם מסומנים בבקשה להיתר בנייה. הואיל ומדובר בעוגנים זמניים, עם סיום הבנייה אף אין משמעות להמשך קיומם במקרקעי הסמוכים וניתן להוציאם. אין מדובר, אפוא, בפעולה תכנונית", צוין בהחלטה.

לסיכום, אנו רואים עוד נסיון של הרשויות המקומיות לגבות היטל השבחה ללא כל הצדקה. עוד ניסיון ברור נוסף להעשיר את הקופה הציבורית על חשבון בעלי הקרקע כשאין לכך כל הצדקה שמאית ומשפטית. צדקה ועדת הערר כשקיבלה את הערר ודחתה את טענות הועדה המקומית. 

הכותבת, עו"ד ענת בירן ממשרד עורכי דין ענת בירן, יצגה את העוררת.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות