המאבק על ביטול חדר מדרגות הסתיים בהמלצת המועצה הארצית, ועובר לאישור שר הפנים

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה המליצה ברוב קולות, לשר הפנים לאשר לבטל את הדרישה לחדר מדרגות נוסף בבניינים של עד 42 מטר (12-13 קומות), זאת, כדי לאפשר בין השאר כדאיות כלכלית וקידום פרויקטים להתחדשות עירונית גם באזורים שבהם עד כה לא הייתה לכך היתכנות כלכלית.

הכוונה לפעול לתיקון נחשפה ב"מגדילים" בנובמבר 2025. בחודש ינואר השנה דווח כי ועדת המשנה לבניה ולתקנות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה צפויה לקיים דיון עקרוני לשינוי הגדרה של בניין גבוה בתקנות התכנון והבניה, כדי לאפשר הקמת חדר מדרגות אחד במבנים בני עד 13 קומות, במטרה להסיר חסמים ולחסוך בעלויות. ברקע לכך עומד הצורך לתת מענה לפרויקטים להתחדשות עירונית, בעיקר באזורי הפריפריה, שסובלים מחוסר כדאיות כלכלית, בשל ערכי הקרקע הנמוכים.

כיום תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), מגדירות את הבניינים הגבוהים ורבי הקומות, כך שבניינים רבי קומות מחויבים בהתקנת שני חדרי מדרגות. התקנות מבחינות בין שני סוגים של בניינים רבי קומות: כאלה שגובהם עד 42 מטרים (כ-13 קומות), ומעל 42 מטרים. בניין גבוה הוא כזה שגובהו עולה על 18 מטרים, והוא פטור מהצורך בשני חדרי מדרגות. התיקון לשינוי הגדרות מבנים רבי קומות, מבקש לקבוע כי מבנים רבי קומות שגובהם עד 42 מטרים יוגדרו כבניין גבוה שאינו מחויב בשני חדרי מדרגות. 

בסופם של דיונים, ועדת המשנה לתקנות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה להמליץ למועצה הארצית לאשר את התיקון בתקנות באשר לבניינים שגובהם עד 42 מטרים ושבהם בקומה טיפוסית עד שש יחידות דיור, כך שיוכלו להיבנות עם חדר מדרגות אחד בלבד, בעוד שבבניינים גבוהים יותר תמשיך לחול הדרישה לשני חדרי מדרגות, כפי שנהוג כיום. כאמור, המועצה אישרה כעת את ההמלצה והעבירה אותה לאישור שר הפנים. 

המאבק בין מינהל התכנון לגורמי ההצלה
בתוך כך, נציב כבאות והצלה, רב טפסר אייל כספי, הפיץ מכתב חריף בו קרא להתנגד לתיקון המוצע, הכולל בין היתר העלאת הרף להגדרת "בניין רב-קומות" מ-29 ל-42 מטרים – מהלך שמשמעותו ביטול הדרישה לשני גרמי מדרגות בחלק מהבניינים.

במכתבו טען הנציב כי מדובר ב"הימור מסוכן ומיותר על חיי אדם", וכי הדרישה לשתי דרכי מילוט נפרדות היא עיקרון הנדסי בסיסי שאינו ניתן להחלפה באמצעים אחרים. עוד ציין כי ביטול הדרישה עלול לפגוע במיוחד באוכלוסיות פגיעות, וכי המהלך אינו עולה בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים מקובלים . בנוסף, התריע הנציב כי בתקופה ביטחונית רגישה, הכוללת איומים של ירי טילים ואירועי חירום מורכבים, יש דווקא לחזק את דרישות הבטיחות ולא להקל בהן. לדבריו, קידום המהלך בעת הזו נעשה תוך התעלמות מהמצב בשטח ומהעומס המוטל על מערך הכבאות .

מנגד, במטה התכנון הלאומי דחו את הטענות ותוקפו בחריפות את עצם העלאתן בעיתוי הנוכחי. מהנתונים שהציג מינהל התכנון, עולה כי הדרישה לחדר מדרגות נוסף מביאה להכפלה כמעט מלאה של שטחי הגרעין בקומה טיפוסית – מכ-40 מ"ר לכ-76 מ"ר, שטחים שאינם מיועדים למגורים אך נבנים בעלות מלאה – דבר שגורם לפרויקטים להיות לא כלכליים. בהתאם לכך, צמצום דרישה זו צפוי להוביל לחיסכון של עשרות אלפי שקלים לכל דירה, ולעיתים אף יותר, ולשפר באופן משמעותי את היכולת להוציא לפועל פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה.

יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן, הדגיש במהלך הדיון כי הסיכון המרכזי אינו בהקלה הרגולטורית, אלא בהיעדר התחדשות. לדבריו, לא ידוע על מקרים בעשורים האחרונים שבהם שריפה בבניין מגורים חדש התפשטה מעבר לדירה וגרמה להרוגים, בעוד שעיקר הפגיעות מתרחשות דווקא במבנים ישנים וחסרי אמצעי בטיחות מתקדמים. בהתאם לכך, עיכוב התחדשות עירונית משאיר אוכלוסיות שלמות במבנים פגיעים יותר ומהווה סיכון ממשי לחיי אדם.

עוד ציין כי הדרישות המחמירות, ובראשן החובה לחדר מדרגות נוסף כבר מגובה של כ-10 קומות, יוצרות חסם כלכלי משמעותי שמונע בנייה חדשה בפריפריה. הסרת חסמים אלו צפויה לאפשר הקמה של מבנים חדשים, בטוחים וממוגנים יותר, הכוללים ממ"דים ועמידה בתקני בטיחות מתקדמים – ובכך להפחית בפועל את הסיכון לחיי אדם.

מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, מסר כי: "ההתחדשות העירונית היא צו השעה, ובפעם הראשונה נוצר כאן מהלך שמאפשר להכניס למעגל ההתחדשות גם אזורים שלא נמצאים במרכז הארץ. האיום מרעידות אדמה ומירי טילים אינו פחות משמעותי, ולעיתים אף חמור יותר, בעוד שסיכון השריפה הצטמצם משמעותית בזכות הסטנדרטים המחמירים בבנייה החדשה ומערכות בטיחות האש המתקדמות. לכן, המהלך הזה מייצר איזון נכון שיאפשר גם קידום בנייה וגם שמירה על בטיחות הציבור".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן