מהנדס עיריית ירושלים ממליץ לבנות מגורים לנזירים בכנסיית הקבר

אחד מהאתרים הקדושים ביותר לנצרות עומד לעבור התרחבות: מהנדס עיריית ירושלים ממליץ לאשר תכנית להרחבת מבנה לנזירים בכנסיית הקבר שבעיר העתיקה. הוועדה המקומית צפויה לדון בהמלצה בישיבתה השבוע. 

כנסיית הקבר, הניצבת במקום שבו על פי חלק מהמסורות הנוצריות נקבר ישו. המתחם ממוקם ברובע הנוצרי במבנה שנוסד במאה הרביעית לסה"נ על שרידי מקדש מהתקופה הרומית. במהלך השנים עברה הכנסייה שיפוצים ותיקונים. הבעלות על המבנה מחולקת בין הכנסיות השונות – הקתולית, האורתודוכסית, הארמנית, הקופטית והסורית, וכדי למנוע חיכוכים ביניהן, נקבעה מדיניות סטטוס קוו האוסרת על ביצוע שינויים בכנסייה.

בכנסייה, הנחשבת לאחד המקומות הקדושים לנצרות, יש מדיניות נוקשה המונעת ביצוע עבודות ושינויים במבנה. בנוסף, בגלל חשיבותו של המבנה והערכים ההיסטוריים שלו, מוטלות עליו מגבלות שימור נוקשות. המבנה שלגביו הוגשה שייך למסדר הפרנציסקני. מדובר במבנה הממוקם בחצר האחורית של הכנסייה, שנבנה בשנות ה-60 של המאה שעברה, תחת השלטון הירדני. כעת מבקש הוותיקן להרחיב את המבנה, ולהוסיף לו 3 חדרים למגורי נזירים. ניסיון הכנסייה לבנות את המגורים בעצמה הוביל להתנגדות מצד הווקף בבעלותו מסגד צמוד לכנסייה, ועל רקע זה הוגשה התכנית לוועדה המקומית.

נגד התכנית הוגשו שתי התנגדויות, האחת של המועצה לשימור אתרי מורשת, והשנייה של איקומוס ישראל, המייצגת ארגון בינלאומי העוסק בשימור אתרי מורשה תרבותית. ההתנגדויות כללו טענות שלפיהן מסמכי התכנית חסרים מידע ותיעוד ואינם מפרטים כיצד יישמרו ערכי המורשת ההיסטוריים. עוד נטען כי התכנית פוגעת באינטרס הציבורי וכי היא מסכנת את קהילותיה הדתית ואת העדות השונות.

מהנדס העיר ממליץ לדחות את התנגדויות. בחוות דעתו נכתב, בין השאר, כי התכנית נעדרת השפעה, בשל מיקומה, על העדות האחרות, והשפעתה על הקהילה המוסלמית המחזיקה את הנכס שמצפון הינה זניחה, מאחר ומדובר על בינוי שאינו בולט מעבר לגדר המפרידה בין שני הנכסים.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן