מלחמתה של עיריית גבעתיים בחברות יזמיות הסתיימה בהפסד בבית המשפט

בית המשפט המחוזי בת"א דחה לאחרונה ערעור שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעתיים, שדרשה לחייב ארבע חברות יזמיות (מותג עירוני צהל 14 בע"מ, קרסו נדל"ן בעיר בע"מ, מטרופוליס פ.א.א 2011 יזמות אורבנית בע"מ ושלום ונתן יזמות ובניה בע"מ) לשלם היטל השבחה בפרויקטים של תמ"א 38 עם דירות גג, בטענה שהפטור מההיטל ניתן רק עבור חדר מגורים הצמוד לדירה שנבנתה בפרויקט. בית המשפט ציין כי טענותיה של הועדה נכונות אולם הערעור נדחה בשל העובדה שהועדה הביעה עמדה הפוכה בתחילת התהליך.

החברות היזמיות ובעלי זכויות במספר מבני מגורים ישנים בגבעתיים, התקשרו ביניהם בהסכמי קומבינציה לצורך הקמת מבני מגורים חדשים במסלול הריסה ובניה, מכוח תוכנית תמ"א 38.

החברות היזמיות הגישו לוועדה בקשות להיתרי בניה לפי תוכנית תמ"א 38, במסגרתן ביקשו, בין היתר, לבנות דירות גג בקומות האחרונות של הבניינים. הועדה המקומית אישרה את הבקשות והוציאה דרישות להיטל השבחה.

החברות הגישו עררים כנגד החיובים שהשיתה עליהם המערערת, ועניינם נידון על ידי ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה מחוז תל אביב שפסקה כי הוחל פטור מהיטל השבחה על כלל הזכויות לדירות הגג. אלא שהועדה המקומית לא הסתפקה בכך והחליטה לערער על ההחלטה הזו בבית המשפט המחוזי.

לאחר ששמע את טענות הצדדים, השופט הרי קירש, החליט לדחות את הערעור, כשהוא מנמק זאת בשינוי המדיניות של הועדה המקומית בכל הקשור לבניית תוספות על הגג: "נראה שיש ממש בטענת המערערת לגוף העניין. סעיף 19(ב)(10)(ג) לתוספת מוגבל למתן פטור לכל תכנית המאפשרת בניית 'חדר מגורים על גג המבנה'. הסיפא מגבילה את הפטור, בלשון ברורה ומפורשת, רק לחדר מגורים על גג המבנה הצמוד לדירה שנבנתה מכוח תמ"א 38. על פני הדברים, הגדרה זו תואמת רק 'חדר יציאה לגג' ולא 'דירת גג', ולפיכך, דומה כי אין בסיס לשוני להסיק שזכויות הבניה לחדר יציאה לגג פטורות אף אם לא נבנה מבנה מסוג זה בפועל. אין אחיזה לשונית של ממש לפרשנות המשיבים לפיה פטור מתאפשר גם אם לא נבנה 'חדר'. ממילא, פרשנות המשיבים איננה משקפת את כוונת המחוקק לתת תמריץ למצב עובדתי ספציפי: תוספת חדר על הגג, המחובר לדירה שנוספה מכוח תוכנית תמ"א 38, על מנת לעודד את הקמתה של אותה דירה".

עוד נאמר בפסק הדין: "חרף נטייתי להסכים עם גישת המערערת לגבי משמעות סעיף 19(ב)(10)(ג) לתוספת והיקף תחולתו, לנוכח השתלשלות הדברים בתיקים מסוימים אלה יהיה זה בלתי צודק וראוי, לדעתי, לקבל את ערעורה בנושא הגגות. המערערת נקטה עמדה הפוכה בתחילת הדרך וההליכים המשיכו והתנהלו מנקודת מוצא זו עוד מראשית שנת 2018. הערעור המינהלי שהוגש לבית משפט זה – בעיקר בסוגיית מועדי המימוש – איננו אפוא אכסניה נאותה לשינוי עמדת המערערת, לפחות לא כלפי הנישומים הנדונים. ללא ספק 'גביית מס אמת' היא ערך בעל חשיבות ציבורית, אולם במקרה דנן עומד מולו שיקול כבד משקל של שמירת המסגרת הדיונית המחייבת של ערעור מינהלי.

הרי לא מדובר בהוספת נימוק לחיזוק או לתמיכה בעמדה הנקוטה על ידי מתדיין לאורך ההליכים, אלא בניסיון לשנות את מהות השומה בהיבט זה מפטור לחיוב בשלב מאוחר זה. אין זו תכליתו של מוסד הערעור ולדעתי, בנסיבות המקרה, אין להידרש לגישה החדשה של המערערת במסגרת הערעור, אף אם יש טעם רב בפרשנות המערערת לגוף העניין".

בנסיבות העניין החליט השופט שלא לפסוק לחברות היזמיות הוצאות משפט.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף