banner
אילוסטרציה // Depositphotos
אילוסטרציה // Depositphotos

אושר הסדר הטיעון של חברת שיכון ובינוי בפרשת העברות הבינלאומית – תשלם 260 מיליון שקל

הפרקליטות: "ההסדרים בפרשת שיכון ובינוי משקפים את מחויבותה של ישראל למלחמה בשחיתות בעסקאות בינ"ל

בימ"ש המחוזי בתל אביב – המחלקה הכלכלית (כב' השופטת מיכל אגמון גונן)  אימץ את הסדר הטיעון עם חברת שיכון ובינוי – אס.בי.איי תשתיות בע"מ, חברה-בת של שיכון ובינוי בע"מ, במסגרתו הודתה החברה בביצוע עבירת קשירת קשר לביצוע פשע ועבירה על חוק ניירות ערך. בית המשפט הטיל על החברה קנס בגובה 10 מיליון שקל, ונתן תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים לחילוט אזרחי בסך 250 מיליון שקל מחברת SBI International Holdings AG, חברה-בת שוויצרית של אס.בי.איי תשתיות.  

עניינה של הפרשה באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין ביולי 2008. 

על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה במסגרת הסדר הטיעון, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו, והרווחים שנבעו מהם, נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה. עוד נטען כי נוכח תיקון 99 לחוק העונשין וכמתחייב, בין היתר, מדרישות הגופים המממנים ורואי החשבון המבקרים, פעלו עובדים בקבוצה לאימוץ קוד אתי ותוכנית אכיפה ולהטמיעם בארצות הפעילות. לצד זאת, באותה עת ובעיקר עד שנת 2012, קשרה חברת אס.בי.איי תשתיות קשר עם אורגנים שונים בחברות שלא להפסיק את מתן התשלומים. התשלומים השיאו לחברות תועלת.

עוד עולה כי נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדו"חותיה הכספיים שפורסמו לציבור, את דו"חות אס.בי.איי תשתיות, אשר איחדה את דו"חות חברת SBI שוויץ שבבעלותה, וכללה בהם את התשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, וציינה בהם כי: "להערכת ההנהלה, תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה". בכתב האישום נטען כי הצהרות אלה ניתנו על אף שאס.בי.איי תשתיות הייתה מודעת להשלכות האפשריות של התשלומים שלא כדין על עסקיה, וכי דו"חותיה הכספיים יאוחדו בדו"חות שיכון ובינוי. בכך, לא קיימה שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ את הוראות חובות הדיווח של תאגידים.

שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ הורשעה בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע ואי קיום הוראת סעיף 36 בדו"ח שנמסר לרשות ולבורסה, עבירה על פי סעיף 53(ב)(5א) לחוק ניירות ערך. במקביל להסדר הטיעון שנחתם, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בקשה מוסכמת לחילוט רכוש בהליך אזרחי נגד החברה השוויצרית בהיקף של 250 מיליון ש"ח. התיק נגד חברת שיכון ובינוי בע"מ הנסחרת בבורסה נסגר.

מהפרקליטות נמסר לאחר גזר הדין: "בכך תמה פרשת "שיכון ובינוי", וזאת גם בהמשך להרשעתם של שישה בכירים מהקבוצה על ידי כב' השופט בני שגיא. ההסדרים בפרשת שיכון ובינוי משקפים את מחויבותה של ישראל למלחמה בשחיתות בעסקאות בינ"ל, וזאת כחלק ממחויביות שישראל לקחה על עצמה עם הצטרפותה ל-OECD". 

חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק טופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.

בחברת שיכון ובינוי מסרו כי: "בית המשפט קבע כי מדובר בהסדר טיעון ראוי שיש מקום לכבדו, והתייחס לכך שלאור ראשוניות ההליך קיימת מורכבות ראייתית ומשפטית משמעותית במקרה זה. בית המשפט עמד עוד במסגרת יתר שיקוליו בפסק הדין לאישור ההסדר כאמור על העובדה כי האורגנים שביצעו בפועל את העבירות הודו והורשעו באותן

עבירות במסגרת הסדרי טיעון נפרדים, וכי אותם האורגנים מקרב החברות שביצעו את העבירות אינם עוד  נושאי משרה בקבוצה. בית המשפט קבע עוד כי החלפת האורגנים כאמור מהווה למעשה סוג של חברה חדשה ועל כן יש לאפשר לה להמשיך בעסקים תחת ניהול חלופי. כן קבע בית המשפט כי אומצה תכנית אכיפה וציות מעודכנת על ידי החברה וכי חברה גדולה, ובעיקר קבוצת חברות, אינה יכולה למנוע באופן הרמטי ביצוע עבירה כלשהי על ידי מי מנושאי המשרה". 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות