אדר' אלון כהן, מהנדס מועצה אזורית באר טוביה על ותמ"ל רובע האלה כמקרה בוחן: "תפגע בעיר ותהווה מחסום להתפתחותה לשנים הבאות"
לקראת הימים הלאומיים, נראה שהמדינה, למרות החלטת ממשלה לחזק את החקלאות, פועלת נגד הביטחון והעצמאות התזונתית של ישראל, לרבות תכניות בינוי אגרסיביות על חשבון שטחי חקלאות. הפגיעה היא בעיקר בדרום הארץ, שבמשך שנים עיקר כוחו ועוצמתו נבע מהחקלאות המפותחת שבו.
מי שישלם בסופו של דבר את המחיר על מגמת צמצום השטחים הירוקים יהיו לא רק היישובים הכפריים אלא תושבי המדינה כולה. אובדן השטחים הפתוחים, דרך אובדן הטבע ועד לאובדן היכולת שלנו כחברה להבטיח המזון הנדרש לנו כמדינה, במיוחד בתקופות של חוסר יציבות. מדובר בהשפעה על כולנו.
בימים אלה מקדם משרד השיכון תכנית שצפויה לצמצם עוד את שטחי החקלאות בדרום. מדובר בתכנית תמ"ל רובע האלה, בשטח של 3,230 דונם הצפויים להכיל כ-6,000 יח"ד חדשות שהן כ 24,000 נפשות לפחות. לצורך ההמחשה, קרית מלאכי היום מונה כ- 28,000 תושבים. התכנית המוצעת ממוקמת כ-2 קילומטרים דרום – מזרחית לקרית מלאכי ובין השתיים מפרידים שני אזורי תעשיה קיימים, א.ת באר טוביה וא.ת תימורים, ושני כבישים ארציים משמעותיים, 3 ו-40.
ניסיוני המקצועי- הן כאדריכל במגזר הפרטי והן כיועץ וראש צוות במנהל התכנון בהם הובלתי עד לאישור תכניות רבות שהוסיפו אלפי יחידות דיור חדשות – עיצב אצלי ראיה כוללת המסתכלת על טובת המרחב כולו, העירוני והכפרי ובתועלת שעולה מתכנון ופיתוח נכון של השניים.
מתוך ראיה זו, אני בטוח כי לא מדובר בתכנית איכותית שתטיב עם העיר קרית מלאכי אלא דווקא כזאת שתפגע בעיר ותהווה מחסום להתפתחותה לשנים הבאות.
התכנית מציעה למעשה הקמה של עיר חדשה במסווה של הרחבת עיר קיימת ועל כן ערוכה בניגוד גמור לכל עקרון תכנוני עירוני. החיבורים התחבורתיים מאולצים ומופיעים כגשרים ומחלפים ומיועדים לכלי רכב בלבד ללא הליכתיות או נגישות. כתוצאה מכך העיר הקיימת למעשה נשכחת מאחור ומעט שימושי המסחר הקיימים כיום ברחובה הראשי לא יזכו לביקור מהתושבים החדשים.
החלשת הקהילתיות מלבד הנושאים התכנוניים, התכנית תייצר מעין שתי ישויות שונות, קרית מלאכי מזרח וקרית מלאכי מערב כאשר, אין דבר במשותף בין השניים. תשומת הלב של העירייה תפוצל ביניהן ללא יכולת לתת מענה אמיתי לעיר הקיימת שזקוקה לחיזוק והתחדשות.
כפל מבנים וחוסר יעילות
בשל המרחק מהעיר וחוסר הקישוריות לא ניתן יהיה להשתמש בכוח הפיתוח של המגורים החדשים לשיפור מבני הציבור והתשתית העירונית הקיימת ועל כן יצטרכו להקים פונקציות הציבוריות נוספות על מנת לשרת את התושבים החדשים של העיר החדשה. מדובר בבזבוז מיותר של הכספים המוניציפליים, הן בטווח המיידי של הקמת מבני הציבור והתשתיות ווהן בטווח הזמן המתמשך בעלויות התחזוקה והטיפול השוטפים.
כלכלה לאומית
נוסף על כל אלו, מבחינה כלכלית שערכה המועצה באמצעות חברת פז כלכלה, עלות העתקת והקמת תשתיות העל הנדרשות למימוש התכנית מסתכמות במעל 2.5 מיליארד שקלים. בתקופה כלכלית קשה עבור מדינה במלחמה, מדובר בשערורייה. ניתן לדמיין את ההשפעה הדרמטית על העיר הקיימת לו הושקע אפילו חצי מהסכום המדובר בתהליכי התחדשות עירונית בעיר ובמימוש פוטנציאל יח"ד הקיימות המאושרות שטרם מומשו, בהגדלת העיר באופן טבעי פנימה, חיזוק המרכז העירוני ויצירת חזון ארוך טווח לעיר ולתושביה.
ביקורת על המרחב הכפרי ומגמות
לראייתי ישנם אתגרים משותפים למרחב העירוני ולמרחב הכפרי, גם במועצות האזוריות נדרשת עבודה פנימית עמוקה ורצינית והשתתפות במאמץ הלאומי ליצירת פתרונות דיור חדשים.
עלינו לנסח חזון להתפתחות כפרית נכונה, להציע פתרונות חכמים היכן ניתן לבנות ולפתח בתחומינו תוך שמירה על השטחים האיכותיים המעובדים והשטחים הפתוחים. עלינו להציע הצעות אדריכליות ריאליות וישימות של בניה בתוך היישובים הקיימים ושימוש בשטחים לא מנוצלים במרכזי היישובים למגורים המציעים אפשרויות שלא קיימות במרחב היום, אפשרויות של דיור בר השגה ויח"ד קטנות להשכרה ביישובים.
הכותב, אדר' אלון כהן, מכהן בתפקיד מהנדס מועצה אזורית באר טוביה
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
