banner
השופט רון גולדשטיין // צילום: הרשות השופטת | Depositphotos
השופט רון גולדשטיין // צילום: הרשות השופטת | Depositphotos

פסיקת עסקת בית גרניט – חברת "משכנות מ.א." תשלם למתווך 840,000 שקל

בית המשפט בחן איך נרקמה העסקה צעד אחר צעד, וקבע כי המתווך זוהר פרי היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים

זיו גולדפישר 15.04.2025

חברת משכנות מ.א. תשלם כ-840,000 שקל למתווך זוהר פרי בגין עסקת מכירת בית גרניט באזור התעסוקה קרית אריה בפתח תקווה על ידי חברת איילון, וזאת למרות שיו"ר דירקטוריון החברה, שלמה גרופמן, פנה ביוזמתו לרכוש את הנכס. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי למרות שגרופמן יצר את הקשר עם חברת משכנות מ.א כדי לרכוש את הנכס, הרי שפרי היה הגורם היעיל שהביא ליצירת הקשר.

חברת משכנות מ.א הייתה הבעלים של בניין משרדים ברחוב גרניט בפתח תקווה. בתביעה שהגיש פרי, שהוא מתווך מקרקעין מוסמך, הוא טוען כי בינו לבין החברה נחתם בשנת 2016 הסכם למכירת הנכס, שהמחיר שלו עמד על 50 מיליון שקל. על פי ההסכם, פרי היה זכאי לעמלה של אחוז אחד ממחיר המכירה. הנכס אמור היה להימכר בתחילה לחברת אמות, אך בסוף נמכר בשנת 2018 לחברת איילון תמורת 51.5 מיליון שקל. לטענת פרי, כאשר ביקש את עמלת התיווך, בסך 603,135 שקל, בחברת משכנות דחו את בקשתו, בטענה כי לא היווה את הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב, ואף טענו כי כלל לא היה מעורב בהצגת הנכס בפני איילון. 

פרי טען בתביעה כי הוא היה הגורם היעיל בעסקה, שכן הוא זה שיצר את הקשר הראשוני בין משכנות לבין איילון, העביר את המידע הרלוונטי ותיאם את הביקור בנכס שהוביל לפתיחת המשא ומתן. בחברת משכנות טענו מנגד כי הקשר עם חברת איילון לא נוצר באמצעות התובע, אלא בעקבות פנייה ישירה בחודש יולי 2018 של יו"ר דירקטוריון איילון, שלמה גרופמן, לאחד מבעלי המניות בנתבעת, עו"ד יצחק מירון, על רקע היכרות אישית רבת שנים ביניהם, וזה הדבר שהוביל לחתימת ההסכם.

בפני השופט רון גולדשטיין, שאליו הגיעה התביעה, עמדה שאלה עקרונית: מה היה חלקו של פרי ביצירת הקשר בין איילון למשכנות מ.א. על פי חוק המתווכים, כאשר מתווך יהיה זכאי לדמי תיווך רק אם היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב. כדי להשיב על כך, השופט בחן את השתלשלות ההתרחשויות שהובילו לחתימת ההסכם עם איילון.

באפריל 2018 חתם פרי על הסכם שיתוף פעולה עם מתווך אחר, איתן זמיר, שבמסגרתו הציג לו את הנכס. השניים ניהלו מו"מ עם רוכש פוטנציאלי, שלא צלח. בהמשך, בחודש מאי, ניהלו השניים מו"מ עם רוכש פוטנציאלי נוסף, עידן יפה, שהיה באותה עת נושא משרה בקרן פייר להשקעות בנדל"ן, שאחד מבעלי השליטה בה היה גרופמן, מי שהיה באותה עת יו"ר איילון. המו"מ הוביל לסיור שערך יפה בנכס, ולפגישות עם נציגי משכנות, מבלי לעדכן את המתווכים. באותו שלב, כך עולה מפסק הדין, התברר לצדדים השונים כי מאחורי מר יפה עומדת למעשה, חברת איילון.

בהמשך, בחודש יולי, יצר גרופמן קשר עם יצחק מירון, אחד מבעלי המניות במשכנות מ.א. והתעניין ברכישת הנכס. "נשאלת אפוא השאלה – אשר דומה כי היא שאלת מפתח בהליך – הכיצד ידע מר גרופמן לפנות לעו"ד מירון בקשר עם הנכס?", תמה השופט גולדשטיין בפסק הדין. במהלך חקירתו במשפט, מירון לא ידע להשיב כיצד גרופמן ידע על הנכס, אך הבהיר כי הדבר לא נעשה דרך תיווך. חברת משכנות מ.א לא הביאה את גרופמן לעדות כדי להשיב על השאלה מאין שמע על הנכס, והשופט כתב על כך כי "גם אם קיים ערפל עובדתי מסוים סביב השאלה, כיצד ידע מר גרופמן ליצור קשר עם עו"ד מירון בקשר לנכס, סבורני כי חוסר בהירות זו צריכה להיזקף לחובת הנתבעת ולא לחובת התובע, שכן הנתבעת היא שבחרה – מטעמיה – שלא להביא לעדות את מר גרופמן על מנת שהלה יוכל לשפוך אור על האופן שבו נודע לו על הנכס שבבעלות הנתבעת".

כך או כך, השופט ציין כי יש נתונים התומכים בכך שגרופמן קיבל את המידע על הנכס מעידן יפה, שבעצמו קיבל את המידע על הנכס מהתובע. בין השאר, ציין השופט, כי חברת איילון שילמה לזמיר, שותפו של פרי, דמי תיווך בסך 150,000 שקל, עובדה התומכת בכך שהמידע הגיע דרך המתווכים.

כך או כך, השיחה בין גרופמן למירון הובילה למו"מ, שנעשה תוך מידור התובע והסתיים ברכישת הנכס. "בחינת מכלול האירועים על ציר הזמן, מלמדת כי התובע אכן היה הגורם היעיל אשר הביא להתקשרות בין הנתבעת לבין איילון בהסכם המכר. החוט המקשר, הברור והרציף, נמתח החל מהתקשרותו הראשונית של התובע עם מר זמיר באפריל 2018 דרך העברת פרטי הנכס המלאים לידי מר זמיר על ידי התובע והצגת הנכס על ידי מר זמיר למר יפה, נציג איילון, במאי 2018. פעולות אלו הובילו ישירות לסיור שערך מר יפה בנכס", קבע השופט. עוד נקבע בפסק הדין כי חברת משכנות ידעה "כבר בנקודת הפתיחה של המגעים הישירים, כי התובע הוא שיזם והניע את המהלך שהוביל לפנייתו של מר יפה". השופט ציין עוד כי "העובדה כי בהמשך בחרה הנתבעת (משכנות), יחד עם איילון, לנהל משא ומתן דיסקרטי תוך מידור התובע ומר זמיר, אינה שוללת את היותו של התובע הגורם היעיל".

לאור כל זאת, נקבע, כי "פעולותיו של התובע היוו את 'הסיבה בלעדיה אין' לכניסתה של איילון לתמונה, ובנוסף – היו הגורם המרכזי והיעיל שהניע את תהליך המשא ומתן והוביל בסופו של דבר לכריתת הסכם המכר".

השופט קבע כי על משכנות לשלם לפרי עמלה בסך אחוז אחד, כולל מע"מ (603,135 שקל), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית (ובסך הכל, 768,752 שקל). בנוסף, משכנות נדרשה לשלם שכר טרחת עו"ד בסך 47,630 שקל, והוצאות משפט של 20,968 שקל, ובסך הכל 837,350 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות