חידוש אבן גבירול והתכנית לתוספת כ-2850 דירות בבנייה לגובה, תחזק את הציר כמעין "בולוואר" – שדרה אורבנית מודרנית ועדכנית
צילום: חן ליאופולד
זה מכבר הפך רחוב אבן גבירול לציר המסחרי הראשי של העיר תל אביב. ייחודו של רחוב זה, שנסלול במחצית המאה הקודמת, בשלושה יתרונות משמעותיים:
האחד, הוא היה הגבול המזרחי של תכנית פטריק גדס ההיסטורית שהפכה בפועל את תל אביב ל"עיר לבנה", וחצץ בין הרובעים 4 ממזרח אליו והרובעים 3 ו-5 שממערב.
השני, אבן גבירול היה הרחוב הראשון בארץ, ואחד הבודדים בה עד עצם היום הזה, שלמרגלות כל הבניינים שנבנו לאורכו, תוכננה ארקאדה(או קולונאדה) המאפשרת קירוי מלא להולכי הרגל הפוסעים לאורך הרחוב, ומגינה עליהם מפני גשמי החורף בחומו המלהט של הקיץ.
השלישי, אבן גבירול נסלל מלכתחילה כרחוב עירוני ראשי דו מסלולי ובמהלך השנים האחרונות שודרג במדרכות רחבות ידיים עם מסלולי אופניים וריהוט רחוב משלים.
דוגמא מצויינת להתחדשות עירונית משמעותית
במהלך השנים הלכו הבניינים שנבנו לאורך ציר אבן גבירול, התפוררו ונשחקו. מדובר בכ-2300 דירות שרובן ככולן נבנו לפני כ-60 שנה, רובן המכריע בבנייה נמוכה של 4 קומות.
בשנים הקרובות יהווה ציר זה דוגמא מצויינת להתחדשות עירונית משמעותית שתעבור על הרחוב וסביבותיו. כבר היום פרושים לאורכו מספר פרוייקטים חדשים, חלקם בנייה חדשה דוגמת מגדל השופטים וחלקם התחדשות עירונית, אולם המאסה הקריטית שמתוכננת בעירית תל אביב, תביא למהפך דרמטי לכל אורכו ותהפוך אותו לשדרה עירונית אלגנטית ותוססת.
ראשית, הקו הירוק של הרכבת הקלה שמתוכנן לחצות אותו למלוא אורכו ולהמשיך צפונה לעבר שכונות עבר הירקון, בואכה הגוש הגדול. אין ספק שהעובדה שקו הרכבת יעבור בחלקו הגדול מתחת לרחוב, תנקז חלק נכבד מעומס התנועה, הן תחבורה פרטית והן ציבורית, המעיק כיום על הרחוב. הרכבת הקלה גם תתרום מאוד לממשק של אבן גבירול עם חלקים אחרים של תל אביב, תגדיל את נגישותו כמתחם מסחר ומשרדים וגם תשפיע על הביקוש למגורים למלוא אורכו וסביבותיו.
שנית, וכאן הדרמה הגדולה, התכנית רבת ההיקף של עירית תל אביב להוסיף לכ-2300 הדירות הישנות הבנויות לאורכו עוד כ-2850 דירות חדשות ולהגביה את הבניינים הותיקים הקיימים מארבע קומות כיום לשבע עד תשע קומות בעתיד, תחזק אותו מאוד כמעין "בולוואר"(שדרה) אורבנית מודרנית ועדכנית. גם אין ספק שהעובדה שעירית תל אביב החליטה להחריג את אבן גבירול מהרובעים 3 ו-4 הסמוכים אליו ולהתיר לבנות בו באחוזי בנייה גדולים יותר, היתה החלטה אסטרטגית נכונה, הן מבחינת תוספת משמעותית של יחידות דיור ב"פריים לוקיישן", בצפון הישן של העיר העברית הראשונה והן מבחינת התפיסה של התחדשות עירונית לא רק בשולי הערים הגדולות, ובשכונות ותיקות, אלא גם, ובעיקר, במרכזים הותיקים שעם השנים נס ליחם.
תקדים חשוב לבאות בתל אביב
אני רואה בפרוייקט אבן גבירול בהחלט תקדים חשוב לבאות בתל אביב ובכלל. קיימים במרכז הארץ, בערים הותיקות, עשרות רחובות מרכזיים שהוקמו במחצית המאה שעברה, ושרובם ככולם נשחקו והתפוררו עם השנים וממש זועקים ליד גואלת. דוגמא מובהקת לכך מהווה ציר ז'בוטינסקי החוצה לאורך קילומטרים רבים את שלוש הערים, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה וחלקו הגדול, לא נעים לאמר, נראה כמו רחוב בערי העולם השלישי. אין לי צל של ספק שהעובדה שהקו האדום של הרכבת הקלה תחצה אותו בעוד כשלוש שנים בלבד, תתרום מאוד לביקושים, הן למגורים והן לעסקים, למלוא אורכו, ואני קורא לראשי הערים ומקבלי ההחלטות, להיערך בהקדם לאתגר המשמעותי הזה.
כנ"ל רחובות מרכזיים החוצים את ערי הלווין של גוש דן, הן הקרובות והן המרוחקות, דוגמת סוקולוב בחולון, בלפור והעצמאות בבת ים, שטמפפר בפתח תקוה, ז'בוטינסקי בראשון לציון, כצנלסון בגבעתיים, הרצל בנתניה ורחובות, וייצמן בכפר סבא, סוקולוב בהרצליה ורמת השרון, דרך רמתיים בהוד השרון. למקצת הרחובות שצויינו לעיל יש אמנם אי כילו תכניות שדרוג, אולם זה מעט מידי ובמרבית המקרים גם לא ריאלי לשנים הקרובות. על כן, רק חשיבה אסטרטגית מקיפה ומשותפת למקבלי ההחלטות הן ברמה הלאומית והן המוניציפאלית, במשולב עם בעלי מקצוע דוגמת מתכננים, אדריכלים, משפטנים, שמאי מקרקעין וכו', תייצר שינוי משמעותי בתפיסה החזותית, הנדל"נית וראיית צירי תנועה ראשיים אלה כמשאב כלכלי ואורבאני שלא יסולא בפז.
*כותבת המאמר הינה עו"ד דפנה גבור-חייבי ממשרד גבור.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
